תכניות התזמורת הארץ ־ ישראלית PROGRAMMES OF THE PALESTINE ORCHESTRA SEASON 1936/37 עונת •ד 1 טל ’ ם
CHILDREN EAT EAGERLY meals prepared with “ M E G E D purest vegetable oil. II r A C n Stimulates appetite, aids digestion In t U t U and excels in nutritive value It is a SHEMEH product I Printing: Palestine Publishing Co. Ltd, Tel-Aviv ■ aw1» .»*pa ,»WT•*« ™«nn :Ml
ISSAY DOBROWEN was born at Nishni-Novgorod, Russia, in 1894. At the age of five years he attracted attention as a highly talented pianist in Russian concert halls. At nine he became a student at the Conservatoire in Moscow under Ta- nejew, Igumnoffi and Jaroschewsky and was awarded the gold medal for his talents as a pianist and composer. His studies were completed at the Imperial Academy of Music, in Leopold Godowsky’s master class. In 1917 Dobrowen was appointed professor of the Moscow Musical Academy and made first conductor of the Imperial Moscow Opera. In 192a, he accepted an engagement with the איסא• דוברובן נולד כשנת 1894 בנישני־נובגורוד (רוסיה). בהיותו ש 5 עורר את תשומת לב הקהל הרוסי בתור פסנתרן בעל כשרונות יוצאים מגדר הרגיל. בשנה התשיעית לחייו היה תלמיד בקונסרבאטוריון .המוסקוואי בהנהלת מאנייה איגומגות ויארושבסקי. הוא צוין במדליה של זהב בגלל כשרונותיו בתור פסנתרן וקומפוזיטוד וסיים. את לימודיו באקאדמיה הקיסרית למוסיקה במחלקת האמנים של ליאופולד נודובסקי. בשנת 1917 נתמנה דובדובן לפרופיסור באקאדמיה המוסיקאלית המוסקוואית והיה 1
State Opera in Dresden, where he produced and conducted the first performance in Germany of Mussorgsky’s “Boris Godounoft.” In 1924, he was engaged as principal conductor of the Grosse Volksoper in Berlin, at the same time conducting several concerts of the Berlin Philharmonic Orchestra. In 1927, he accepted the position of conductor of the Philharm. Orchestra in Oslo for a portion of each season, and during this period also appeared as guest conductor throughout Germany, England, Sweden and Finland. In addition appeared as soloist with a number of important orchestras, playing his own Concerto for pianoforte. In 1930, Dobrowen was made principal conductor of the famous Museum concerts at Frankfurt. During the same year he was called to America as conductor of the San Francisco Symphony Orchestra, which position he occupied for five seasons. From 1932 to 1934 he appeared as guest conductor with the New York Philharmonic-Symphony and the Philadelphia Symphony Orchestras, also as guest conductor at Los Angeles, Rochester and with the General Motors Symphony concerts. Dobrowen’s European activities from 1933 to 1935 included guest appearances at La Scala, Milan, symphony concerts. Engaged for one concert, he created such a sensation that the management was obliged to organize three additional concerts within ten days, all of which were sold out. In Rome, with the celebrated “Augusteo” orchestra, he registered a triumphant success and was immediately reengaged for four concerts the following season. At the Venice Musical Festival and also at Torino, Dobrowen created a deep impression. In 1934 and again in the spring of 1935, Dobrowen was the conductor of La Scala’s season at Oslo. During the season of 1935-36 Dobrowen divided his activities between the United States and most of the European countries. מנצח ראשי באופירה של מוסקווה. בשנת 1922 נענה להזמנת ד,אופירה ר,ממלכתית בדרזדן וביים . וניצח את "בורים גודונות" למוסורנפקי אשר הוצג אז בגרמניה בפעם הראשונה, בשנת 1924 דוזמן דוברובן בתור מנצח ראשי ע״י האופירה העממית הגדולה בברלין וניצח בתקופה זו ■ על קוטגדטים שונים של התזמורת הפילהארמזנית הברלינית. .בשנת 1927 נתמנה למנצח על התזמורת הפיל־ האדמונית באוסלו למשד חלק של כל עונת הקונצרטים. בתקופה זו הופיע דובדובן גם בתור מנצח־אורח בגרמניה, בריטניה, שוודיה, ופינלאנד. נובה לכך הוא הופיע בתור פוליסטן עם תזמורות מפורסמות והציג את הקונצרט שלו לפסנתר. בשנת 1930 היה דוברובן מנצח ראשי בקונצרטים המהוללים של המוזיאון בפראנקפורט. .במשך אותה תקופה הוזמן לאמריקה ■ על מנת לנצח על התזמורת הסימפונית בםאז־פראנציםקז ונשאר במשרה זו במשד 5 עונות. החל משנת 1932 עד 1934 הופיע בתור מנצח־אורח על הסימ פוניה הפילה;אדמונית בניו־יורק והתזמורת הפילהארמונית בפילאדלפיה, גםבלום־אנגלס כרוציסטר. ■ פעולות דובדובן. ?.באירופה משנת 1933 עד 1935 בללו ניצוחים על הקונצרטים ד,סימ פוניים אשר נערכו ע״י "לה סקאלה" במילאן. בקונצרט אחד עורר דוברובן התלהבות גדולה כל כד עד כי ההנהלה נאלצה לארגן שלושה קונצרטים נוספים במשד 10 ימים. הכרטיסים עבור הקונצרטים הללו נמכרו כליל. ברומא נחל דוברובן הצלחה מזהירה עם תזמורת ה״אבגופטיאו" המפורסמת והוזמן מיד ■ לערוך• ארבעה קונצרטים בעונה הבאה. בחגיגות המוסיקאליות בוונציה וטורינו השרה דוברובן ■ רושם עמוק על קהל השומעים. בשנת 1934 ובאביב ■ שנת 1935 היד, דוברובן מנצח על עונת "לה סקאלה" באוסלו. החל מעונת 1935/36 חילל דוברובן את פעולותיו בין אמריקה ורוב ארצות אירופה. 2
HECTOR BERLIOZ Hector Berlioz (1803—1869) was the greatest representative of French Music prior to Debussy He devoted him self to the art of composition against the will of his parents, who wished him to study Medicine ; and he early attracted attention through his daring innovations. Berlioz is the actual creator of the form of symphonic poetry which was later taken to its logical conclusion by Liszt His music served Berlioz for the realisation of a poetical programme, and for the penetrating: characterisation of subjective emotions. His tremendous instrumental phantasy enabled him to achieve entirely new effects in orchestration. Heinrich Heine Wrote of him that “Berlioz is incontestably the greatest and most original musician which׳ France has given the world.” Although certain of his contemporaries appreciated his importance, Berlioz never quite established himself during his lifetime. Only after- decades have passed was his genius recognised, and a. veritable Berlioz cult began to develop, particularly in Paris. Berlioz took the music for his Overture “Carnaval Romain” from his Opera “Benvenuto Cellini”. This Opera, which was first produced in 1833, met with general disfavour, despite its musical richness on account of its conventional libretto. A piece of instrumental music which had served as introduction to the second act of “Benvenuto Cellini” was transformed by Berlioz about ten years later into an independent concert piece. Even, nowadays it is frequently to be heard at concerts on account of its fresh inventiveness and brilliant instrumentation. The Overture commences with a short, stormy introduction in six-eight time; the Andante Sostenuto following is controlled by a melody full of (Continued on page 6) וה ק ט ו ר □ ר ל י ו ז 1 ^ קטור ברליוז ( 1869 — 1803 ) הוא המוסיקאי הצרפתי הגדול ביותר לפני דבוסי. למורת רצתם של אבותיו, שהדריכוהו בלימוד המדי־ צינה, פנה ברליוז אל אמנות הקומפוזיציה ובעודו צעיר עורר אל עצמו ענין רב בחידושיו הנועזים. י ברליוז הוא הוא היוצר של השירה הסימפונית, שהורחבה ונתפתחה על־ידי ליפט לאחר כך. המוסיקה משמשת לברליוז חומר לבנין תכנית פיוטית. דמיונו האינסטרומנטאלי עזר ' לו להשיג דרכים חדשות בשפת התזמורת. היינריד היינה כתב עליו : ״ברליוז . הוא ללא כל ספק המוסיקאי הגדול ביותר והמקורי ביותר שצרפת נתנה לעולם". ואת על פי ■ שאחדים מבני ■ זמנו ידעו להעדיד את ברליוז, לא נתקבל לגמרי על בני דורו. רק כעבור כמה עשרות שנים הכירו בגאוניותו ועד ■ כדי פולחן־ברליוז ■ הגיעו. את המוסיקה לאוברטורה שלו, "קרנבל רומאי" לקח ברליוז מן האופרה "בנבנוטו צ׳ליני". ■ אופרה זאת, שהצגת־הבכורה שלה היתד. בשנת 1833 , לא נתקבלה על דעת הקהל בגלל הליברטו המוסכם שלה, את על פי שיש בה עושר ■ -מוסיקאלי רב. ■ : ב-ק האינ־ סטרומנטאלי, המשמש כהקדמה למערכה השניה ב״בנבנוטו צ׳ליני־־ יעובד על״ירי ברליוז, כעבור 10 שנים, ליצירה עצמאית בשביל קונצרטים. על־ידי תכנה הרענן והאינ־ סטרומנטציה המצויינת נשארה יצירה זאת עד היום ■ כיצירה חשובה בתכנית של קונצרטים. האוברטורה מתחילה בהקדמה קצרה וסוערת של טאקט בשש שמיניות. האנדנטה סוסטנוטו הבא אחרי־כן מכיל מלודיה מלאת רגש, הנשמעת מן החצוצרה ■ האנגלית וחוזרת לאחר כד על־ידי הכנוד היש! (בראצ׳ה). מיד בא הפרק העיקרי, אלגרו נפלא בטאקט של שש שמיניות. הוא מתחיל בצלילים מאופקים, ■ העוברים מיד ■ לצלילים חזקים ונמרצים. על־ ידי האינסטרומנטציה המגוונת מוטעם הנושא הראשי מדי פעם בפעם כאופן אחר. היצירה בכללה היא מיצירותיו האחידיות ביותר של האמן ובתוכנה הפיוטי 'וצורתה המוסיקאלית .מצאה הד נאמן ונפלא בקהל השומעים. ■ 3
איד לבשל כאדץ־־יעודאל 200 רצפטים 300 עטורים עם תמו נו ת ש ל ש ש פ ו ת סחיר: רק 100 מיל 200 RECIPES 30 0 PAG ES WITH ILLU STRATION S THREE LANGUAGES PRICE: 100 MILS ONLY תוצרת קוסמטיקה עדינה COSMETICAL PRODUCTS OF DISTINCTION ל י א ד 1 ף אנאטול אלכסאנדרוביע ליאדוה, 1855 — 1914 , הצעיר. ביותר בין הקומפוזיטורים הרוסים, שאת יצירותיו הכנסנו בתכניתנו, הוא ב! ■ למשפחה מוסיקאלית. את השכלתו המוסי- קאלית רכש לו בקונסרבאטוריון הפטרכודני, שבו הורה אז המורה החשוב ביותר — רימ־ םקי־קורםאקוב. משנת 1878 ואילך היה ליא־ רולי בעצמו מורה לקומפוזיציה במוסד זה. ליאדוח. התפרסם קודם־כל בפירוטו על הפסנתר והוכר בתור בעל סגנו! שופניי. אבל לא פחותות.'במעלה ה! יצירותיו לתזמורת, שבהן הוא מצטיין כאמן לתאוד מצבי-הרוח. ביצירתו הכללית באה לידי ביטוי האהבה המיוחדת לבני־גוון עדינים ולדברי פיוט מו סיקאלי,.האופייניים בשביל התקופה שלאחרי הרומאנטיקה. היצירה "קיקימורה" ■ היא מפיוטיו הסימפוניים ונכתבה תחת הרושם של האגדה העממית. היצירה פותחת בדקדמה של אדאמיו עדין, שאחריה בא פרסטו פ־א- דמיוניי. האוסטינאטות (חזרות ללא־שינויים) הרבות הן ממקור של מוסיקה עממית רוסית. מחזורי המוטיבים הכרומאטיים מראים, מאידך גיסא, על המוסיקה שלאחרי הרומאנטיקה. היצירה היא עדות לכוון המוסיקאלי שלאחרי הרומאנטיקה, השואה לעידון אמצעי הביטוי, כוון שהמבצע הגדול והחשוב ביותר שלו היה הקומפוזיטור הצרפתי דבוסי. האגדה מספרת כי קיקימודה חיה וגדלה אצל הקוסם בי! סלעי ההרים. מבוקר עד ערב מספר לה החתול הלב! אגדות עמים זרים. מערב עד עלות השחר היא מנוענעת בעריסת גביש. בת שבע היחד. קיקימורה מבוגרת כבר. צנומה היא קיקימורה ושערה .כהה הוא ; ראשה גדול כאצבעון וכל נווה כקנה־קש. קיקימורה ■ ׳רועשת וסואנת מבוקר עד ערב , קיקימורה מצפצפת ושורקת מערב ועד חצות ליל ! ומחצות ■ ליל עד אור הפוקר טווה היא בפלך, אורגת היא את החוטים וגוזרת בנול את מסכת המשי. קיקימורה מהרהרת ואורגת רוח רעה לאנושיות... 4
נ 1 ג 1 פקט 11 * ה פלקוביץאתגולדין תל־אביב-חיפה ירושלים, בנין ג׳נירלי • DRAPERY FALKOVITZ & GOLDIN TEL-AVIV - HAI FA J E R U SALE M, Generali Bldg. • מקוד האריגים המשובחים Woollen & Silk Novelties for Ladies — High Class Cloths for Gentlemen —Upholstery Materials Sheetings — Shirtings — Flannels a. s. o. a. s. o. תל. 419 . m בקחה בידינר את מפתח ביתכר בבר את כמלכו! אוצר מפקלי־ים כ ÿ רכון פ ו ג ב ל LJADOFF Anatol Konstantinowitz Ljadoff (1855—1914), the most recent of the Russian composers on our programme, came of a family of musicians. He received his musical education at the St.Petersburg Conservatoire, where the famous composer Rimski-Korssakow was then teaching. From 1878 Ljadoff himself was active at that Institute as Professor of Composition. Ljadoff first became known through his piano music, in which he showed himself to to be a follower of the Chopin style. Of no less importance, however, were his orchestral works, in which he proved himself to be a master of mood-painting. In all his works the■ love of the finest delicate nuances of tone and musical-poetic effects, characteristic of the pbst-romantic-school, finds expression. The work “Kikimora” is a symphonic poem, written under the influence of a folk-tale, with a delicate Adagio introduction followed by a wildly fantastic presto. Affinities to Russian folk music can be seen in “ostinato- melodies (melodies who are incessantly repeated). The realm of musical post-romanticism, however, is shown by sequences of chromatic motives or repeatedly appearing. The story tells, that Kikimora lives and grows up with the Magician in the ofty Mountains. From Morn till Eve the wise Grimalkin tells her fairytales of lands afar. From Even until Dawn she is rocked in a crystal cradle. Seven years have passed and Kikimora is fully grown. Slender, lissom and dark is Kikimora, her head large as a thimble, her body like a windle- straw. Kikimora rages and rattles from morn to eve ; Kikimora whistles and hisses from eve to midnight; from midnight to the gray of morn she sits spinning at the distaff, reeling the yarn and warping the silken fabric at the loom. And so Kikimora sits and spins illwill for all mankind... 5
CLAUDE DEBUSSY If you take a volume of Debussy’s work and look over the titles, you will find titles like these : “An evening in Granada”, “Garden in the rain”, “Steps in the snow” etc. This music with poetical headlines instead of sonatas, fantasias, suites and so on, was nothing quite new. Schumann may be considered as the real inventor of this kind of poetical music. This poetical and pictoral music was later on developed by Liszt and the Russians. Since the classic period, the sonata form had become the form of instrumental music. It had become the frame in which the composers had to insert their musical impressions. Even the fantasias represented only a more liberal use of the scheme. It was by the interpretation of poetical ideas that the musicians became rather sceptical about the possibility of expressing their real emptions by this traditional form. The form had become too academic, something which could be acquired by learning, there was no life any more in this form, there was no thruth in it. At the end of the 19. century a young generation tried to get away from this sort of academism. They tried to find a form which would assimilate itself more directly with the streaming forth of the artist’s emotions. The two “Nocturnes for Orchestra”, “Clouds” and “Festivals” published 1899 are good examples for this kind of illustrative music. ד ב ו ס י אם תמחו בידכם ,הובי! יצירות מאת דשושי תמצאו בו את הכותרות הבאות: »ערב שגראנאדה"׳ "גן בגשם"׳ "צעדים בשלג" ועוד. מושילה זאת של כותרות פיוטיות שמלום שונאטות, פאנטאשיות ופר לא היה בה משום חידוש. שומאן היה, לאמתו של רבד. המתחיל , בסוג זה של מושילה פיוטית ותיאורית והיא נתפתחה והלכך. על־ידי לישש והמושילאים הרוסים. מאז החלופה הללאשית היתה צורת השונאטה הצורה (בהא הידיעה)' של המושילה האינשטרומנטאלית. היא נעשתה למשגרת שבה משבצים הלומפוזיטודים את רשמיהם המוסילאליים. אפילו א ^ הפאנטאשיות היו אלא שימוש ליבראלי יותר שמשגרת הזאת. ורל בשעה שהמושילאים עמדו לפרש 'את .רעיונותיהם הפיוטיים התחילו מפלפלים באפשרויות של ביטוי כל כוחם שתוך צורה משורתיח זאת. כי היא 'נעשתה אלארמית יותר מדי׳ משהו שיש בו משום "מצות אנשים מלומדה" ולא היתה עוד רוח חיים שה׳ לא היתה אמת שד» ■ ששלהי המאה הי״ט נישה הדור הצעיר לחרוג מתוך אלאדמיות ממין זה. הם שילשו למצוא צורה שתתאים שאופן ישר עם הכוח הזורם ששרגשותירשל האמן. "הנולטורנים לתזמורת"׳ "עננים" ו״חגיגות" שנתפרסמו ששנת 1899 הן :דוגמות יפות לצורה זאת של מוסילה אילושטראטישית. (Continued from page 3) feeling which is first rendered on the cor anglais and is then repeated on the viola. This is followed by the chief movement a spirited Allegro in six-eighth time. It begins with a con- sardino which rapidly give place to ;;Strong forceful, sounds. The colourful instrumentation underlines the main theme in ever-changing fashion. The entire work is one of the most cha- racteristic creations of the Master, and in its poetical content and musical form has reached a wonderful harmony. 6
7
P. TSCHAIKOWSKY Sixth Symphony in H-Minor (Pathétique) The Composer Peter Tschaikowsky, who lived from 1840 to 1893, had the merit of bearing the fame of Russian musical art far beyond the borders of his fatherland. He unquestionably achieved this international result by the variety of his means of musical expression. The influence of the German romantic music makes itself apparent in his work alongside pure Russian characteristics. The most brutal of effects are frequently found hard by lyrical moments. But for the larger part the great musical temperament of Tschaikowsky led him to unite and unify all these manifold and heterogeneous elements into one whole. Whereas Glinka has gone down as the great national musician of Russian history, Tschaikowsky can best be described as a musical cosmopolitan. Tschaikowsky, who was richly creative, worked in the most Varied musical fields, writing songs, piano pieces, chamber music, Concerts and also Operas. His Symphonies, however, have brought him his greatest and most permanent success. She first of the works of the Russian Master to become familiar was the Sixth Symphony, the renowned “Pathétique”. The Successful performance of this work only a week before Tschaikowsky’s death led to the retrieving of the Fourth and Fifth from oblivion; his first Symphonies •have remained unknown. The pathetic character of the Symphony can at once be observed from the first Movement. It begins with a short, melancholy Adagio, the introductory motive Of which is then (Continued on page 10) 9 . טשאיקובסקי הסימפתיה הנטשית סי־מימר (פאטטיק) 3 טד טשאילובסלי שחי משנת 1840 ועד שנת 1893 , הוא הוא שהצליח להביא את תהילתה של המוסילה הדוסית מעבר לגבולות מולדתו. את השפעתו הבינלאומית השיג, בלי ספה, הודות לשפע של אמצעי־הביטוי־ המוסילאלי שלו. בד בבד עם לוים .רוסים אופייניים ניכרים בו גם סימני השפעה של מוסילה נרמנית־דומאנטית. ליד דברי לירילה עדינים נמצאים תכופות גם אפלטים נסים ביותר. אפל את כל היסודות האלה יודע ■ טשאילובסלי לאחד ולמזג לשלמות אחת גדולה, הודות לטמפראמנט המוסילאלי הגדול שלו. אם לנלינלא מיחדים מלום של מוסילאי לאומי גדול, אפשר ליחד לטשאי- לובסלי, בלורות המוסילה הרוסית, את התואר של לוסמופוליט מוסילאי. טשאילובסלי יצר את יצירותיו בשפע רב ועבד בשטחים רבים של המוסילה $ הוא כתב פזמונות, יצירות לפסנתר, מוסילה למראית, לונצרטים וגם אופירות. אבל פרסומו הרב והצלחתו באו לו, בעילר, מן הסימפוניות ישלו. מן הסימפוניות של האמן הדופי ■ נודעה לתהילה לודם־כל ■ הסימפוניה ' הששית, 'ה״פאטטיל" המפורסמת, שהוא מתוד עזבונו של הלומפוזיטוד. לאחר הצלחת ההצגה של יצירה זאת (היצורה הוצגה רל שבוע ימים לפני מות טשאילובסלי) הצילו מן השבחה גם את הסימפוניות הלודמות, החמישית והרביעית, ואילו הסימפוניות הראשונות אין רישומן י ניכר עד היום הזה. (המסך ■ בעמוד 110 ) 8
ק ל מ ד אח שפסקי טוטהים לקשוט הבית יד ושלים רחוב בן יהודה טלפון 1606 CUMAO CZAPSKI INTERIOR DECORATORS JERUSALEM BEN YEHUDA STREET TELEPHONE 1606 MUSIC-SHOP BEN BALAN PALESTINE CONSERVATOIRE OF MUSIC JERUSALEM, STREET OF THE PROPHETS TELEPHONE 1694 MUSIC-BOOKS OF ALL EDITIONS. INSTRUMENTS AND STRINGS OWN EDITION AND PRINTING OF MUSIC כל נויני תוים. מיתרים יכל• נגחה הקנה ב 11 ל בהי ות למכירת תוי עיבה ירושלים, □ דהו היביאים טלפון 1494 ה ו ■ ם, כרי 1 ג י נ ה ומיתרים הוצאת הוים ו ה ד פ ס ת ם הופיע! ם 1 □ דלי □. חדשי New models already on sale תוורי בשול ואפיה פרפקשין ופיוריטן PERFECTION AND PURITAN STOVES בעל האיכות הםצוינה KNOWN FOR ITS QUALITY בשמו ש ’ בארץ זה 18 ש!ה לשביעת רצ 1 ן הגםזרה של הלקוחים האחים ר. את ז. זילברשטיין R. & W. SILBERSTEIN Bros. ירושלים n ר • א ב י □ היפה HAIFA TEL-AVIV JERUSALEM סי 42 T^L ־י. 3489 . tel סל. 761 . tel 9
(Continued from page 8) taken up in the following Allegro. The second thetne, executed andante, is very reminiscent of Schumann in its fervour and at the same time is the consolatory response to the agitated main theme. After many repetitions in Adagio time this comforting melody recurs as gently as possible in the clarinets. Following a general pause comes an Allegro vivo, which opens the development of the first Movement. The main theme is briefly counterpointed. Passionate outbursts of the Orchestra are released by the mournful notes of the first theme. In a brief Coda (Andante mosso) the magnificent movement nevertheless rings out again in hopeful notes. Thereupon follows the famous Allegro con grazia in five-fourth time. Here, this rhythm, so native to Russian folk-music, finds enchanting expression in a naturally flowing melody. The influence of Russian folkmusic also shows itself in the numerous repetitions of this thought through constant instrumental variations. The third Movement (Allegro molto vivace) commences with lively figures on the stringed instruments, but is overborne as it develops by a March theme which grows steadily stronger and stronger. Gradually its inflammatory rhythm gains the upper hand over the ghostly triplet-movements of the commencement. The final (Adagio lamentoso), which bears the character of a lament for the dead, stands, in strong contrast to the March music, which was so affirmative toward life, and in moving fashion expresses once again the pathetic underlying thought of the symphony. (חמסד מקמרד 8 ) אפיה הפאטטי של הסימפוניה נרגע הודם־כל בפרה הראשון. •הוא פותח באדאג׳יו ׳עצוב, שמוטיב־הההדמהשלו חוזר גש באלנרו הבא אחריו. הנושא השני, ן ^, כאנדאנטה המזכיר בלבביותו את שומאן, הוא גש תשובה מרגיעה על הנושא הראשי י המעציב. המלודיה המנחמת הזאת באה בחזרות תכופות בשמפו אדאג׳יו ובלחש האפשרי ביותר על־ידי ההלא־ רינט. ־ לאחד הפסהה כללית בא אלגרו ויוו בפורטיסימו, הפותח את ביצוע הפרה הראשון.• הנושא הראשי עובר בפונות הצרות. ההתפרצויות הנלהבות של התזמורת נחלפות בנעימות עצב של הנושא הראשון. בתושפת הצרה (אנדאנטה מופו) משתיים ■ בנין נהדר זה בנעימה מלאה תהווה גדולה! ׳ לאחר זה בא האלגדו המפורסם בהודגראציה של חמש־רביעיות דטאהט. הצב אפיני זה לאמנות העממית הרוסית מוצא כאז, במלודיה הנוחרת בטבעיות, את בטויו הנפלא. גם ברעיון. זה, החוזר ונשנה הרבה פעמים באינסטרומנטציה, נראית השפעתה של המוד סיהה העממית הרוסית. הפרה השלישי (אלגרו מולטו ויואצ׳ה), המתחיל בצלילי כלי־מיתר חיים וערים, עובר בהמשך הדברים לנושא של מארש, המתגבר והולד. ההצב המלהיב כובש ומנצח את תנועות הטדיאולים של ההתחלה. כניגוד למושיהת־מארש זו, מחייבת החיים, בא הסיום (אדאגי׳ו לאמגטוסו), שיש בו משום אופי של הספד. הוא מבליט באופן מדהים את הרעיון הפאטטי היסודי של הסימפוניה. ■ 10
HOTEL TIBERIAS THE LEADING HOTEL OF TIBERIAS SINCE 1896 GALILEE ־ LIDO THE NEW CHARMING RESTAURANT ON THE SEA OF GALILEE SHORE WHERE YOUR HOLIDAYS ARE WELL SPENT m i n 2 [ ־ ׳ aim BEN YEHUDA STREET KHOURY'S WINTER SALE FROM MONDAY1 ׳st FEBRUARY TO SATURDAY 13th FEBRUARY KHOURY JAFFA ROAD • JERUSALEM 11
12
התזמורת ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת תל־אביב א 4 ל ם הקונצרטים בתערוכה ע¡ מב ת, 0 3 ב י 1 ו א ד 7 1 « 1 , בשעה יום א, 31 בינואר 7 3 9 1 , בשעה (קונצרט 8.30 בערב 8.30 ב ע ך ב שלישי לפועלים) ירושלים אולם " אדיסון" יום ג׳ , 2 פברואר 1937 , בשעה יום ד. 10 פברואר < 193 . בשעה (קונצרט 8.30 בערב 8.30 ב ער ב ראשון לפועלים) חיפה אולם "אורה" יומר״. 3 פברואר 7 3 9 1 , בשעה (קונצרט אולם -ארמון" יום ה׳. 4 פברואר 7 3 9 1 , בשעה 8.30 בערב ראשון לפועלים) 830 בערב ק 1 □ גצר שלישי למנוייס א י ס א י ד ו ב ר ו ב ן DISTINCTIVE CLOTHES FOR THE WOMAN OF TASTE DAINTY LINGERIE AT מלבושים הדורים לבעלת טעם לבנים עדינים להשיג אצל: OPP. BARCLAYS BANK ק j ם 1 ל לר ק ל י 0 ב
תכנית אוברטורה .קתבל רומי־ הקט 1 ר ברלחז ( 1869-1803 ) קיקיטורה אנאטול ק. ליאדוף ( 1915-1855 ) 2 ווקטורנים קלח־ דיבוסי ( 1918-1862 ) שנים חגים הפסקה סימפוניה ששית (פאטטיק) פטר טשאיקובסקי ( 1893-1840 ) 1) Adagio - Andante — Moderato mosto — Andante — Moderato assai — Allegro vivo — Andante come prima — Andante mosso — 2) Allegro con grazia 3) Allegro molto vivace 4) Finale Adagio lamentólo - Andante — Adagio poco mena che prima - Andante — Vivase — Andante - Moderato assai — Andante* TO MORROW'S EASHION- TODAY AT DAVID'S! DRESSES COATS STOCKINGS UNDERWEAR GLOVES& ACCESSORIES DAVI D S :JERUSALEM HAIFA
ס 9 ה מובחר PROGRAMME O v 6 r t u r 6 C 3 r n a v a I Romain Hector Berlioz * (1803-1869) Kikimora Anatol K. Ljadoff (1855—1915) A T ARA TEL-AVIV • HAWA e JERUSALEM 2 Nocturnes Claude Debussy (1862-1918) THE BEST COFFEE Clouds Festivals החברה הלאומית הא־י לבט 1 ח בע־ם ה n ש ר ד הראשי: »לי» ב ■ ב . »לוני 120 סניף ירושלים: 1m □ !־יהודה □ □ ‘ n אבולפ ז ה חיפלן 2033 ח. ו. 774 כל עסקי בטוח ZION The Palestine National Insurance Co. Ltd• All kinds of Insurance Symphonie 6 (Pathétique) Peter Tschaikowsky (1840 — 1893) 1) Adagio - Andante - Moderato mosio —Andante — Moderato assai — Allegro vivo — Andante come prima — Andante mosso — 2) Allegro con graxia 3) Allegro molto vivace 4) Finale Adagio lamentoso —- Andante -rt,Adagio poco meno ehe prima— Andante — Vivace — Andante — Moderato assai — Andante. ALL ADVERT IS ”ZURAH” ADVERTISING,;.TELr^ÿlV, ING IN T;HIS’ PROGRAMME, T>,HR0UGH , ^20, ALLENBYRD.״ HAIFA, NEW BUSINESS CENTRE» HOUSE LEVY
המכונה 500 החדשה מודל 1937 . םצטי 1 ת בעליה בהרים המהיר ב״ ס״ד 30 ן לא ” • JJ מת ק פי 40 | יא ” פי אט סוכנות א " י בע״מ המשרד הראשי: תל־אביב רחוב החשמל 4 , טלפון 3313 סניף ירושלים, רחוב יוליאן, טלפון 773 סניף חיפה, מרכז מסחרי החדש, טלפון 1135 The most fashionable Presents and u n u s a I Interior decorating only at F. MARSO, ARCHITECT "THE BEAUTIFUL HOME" סדור פנימי טל א טעם המתנות הנאות ביותר אך ורק אצל פ. מ ר ז ו, א ר ד י כ ל הנאתך בשמעך מוסיקה טובה עוד טתנדלת ע״י דאיה ט 31 ה : עליך להשתמש, אי פ א במשקבים «צויויס א 1 3 משקפת ט 31 ה ! הכל ל רה־ המלך נ־ The enjoyment of good music is increased by GOOD SIGHT if you use appropriate spectacles or binoculars of hakollaayin ע י ן »2, KING GEORGE STREET 12 ל 2 ׳ I 13
ג. פ. הנדל קונצרטי גרוסז דה־מינזד 1 — היות הנדל באיטליה התעכיי; באופן ׳שלדי בלונצרטו גרושו, שהגיע בימים ההם ל התפתחות מלאה באיטליה. הרעיה של שוג זה ללומפוזיציה ישודר ■ הוא בזה, ששתי לביצות של מנגנים, התזמורת הגדולה (לו:־ צרטו גרושו) והאנשמבל הלט! של מנגנים (לונצדטינו) כאילו, מתחרים זה ביה ומנהלים דו־שיח ביניהם. הנחל שמר על צורת חישרד של ■ הלונצרטו ■ גרושו, שטבעו אותה לרדמיו האיטלליים — לורלי, ויואלדי, ג׳מיניאיני, — אבל העשיר הרבה בדרכי הבעתו. בטמפו משחל־השירוגין בין ־,לבוצות, את על פי הלונצרטו נרוכו ב־דה־מינור פותח באוב,הטרדה ואלגרו בפוגית שלוב בה. לוה מתלשרת אריה, מלווה במחזור של אלורדים. אח-יהם באים שני פרלי אלגרו! הראשון בארבע רביעיות של טאלט הוא פשגת ההישג הלומפוזיטודי של היצירה; השני, שהוא כשלש רביעיות של טאלט, הוא החלל העילרי של הלומפוזיציה לפי היל ת של שהוא לשור בלצב דילודי. הפדל האחרון בלונצרטו גרושו הוא אלגרו מודדאטו, המשווה ליצירה סיום נהדר על־ידי נושא עליז ונעים ועל־ידי הואריאציות שבו. ’ המכונה אוברטורה צרפתית, שיש לה הלחמה מרקם ירושלים רחוב הנסיבה מ ד י 2 קשרטים זקידים נאים MARCK5 JERUSALEM 2. PßINCESS MABY AVE. Small Fashionable Articles 14
את כל תכריך תפגוש בקפה תבור G. F. HAENDEL Concerto Grosso in D-Minor ■Letting his stay in Italy, Haendel achieved complete mastery of the Italian Concerto Grosso, which at that time had reached the height of its development. The basic form of this kind of composition consists in a sort of dialogue between two groups, namely the large Orchestra (Concerto Grosso) and a small group of players (Concertino). Haendel preserved the original form as established by his Italian predecessors Corelli, Vivaldi and Geminiani, but enriched the Concerto Grosso considerably in its expression. The Concerto Grosso in D Minor commences with a so-called French Overture, consisting of a slow introduction followed by a fugue-like Allegro. The second movement is an Aria acompanied by sustained sequences of Accords. This is followed by two Allegro movements m the first, in four-fourth time is the climase of the work by reason of the skilful combination of the parts; the second in three-fourth time is, despite its limitation to a dancing rhythm, the integral part of the Composition on account of the interesting way in which the two groups are constantly interchanged. The final movement of the Concerto Grosso is an Allegro Moderato, the pleasant, cheerful theme and variations of which bring the entire work to a delightful close. LARO-COFFEE THE COFFEE OF QUALITY TEL-AVIV, 37, ALLENBY RD. ל א ר 1 ־ ק פ ה הטוב שבטוב תל-אביב. רח׳ אלנבי 37 Jerusalem ירושלים 15
פ ו ט ו - ב ר ק דחי בן־יהודה. נזיר מסנה הפועלים מעבדה ל • יקה פ ו ט ו ־ ב ר ק צ ל 1 מ י ילדי □ פ ו ט 1 - ב ר ק גלויות אמווהיוה PHOTO-BARAK ARTISTIC POSTCARDS PHOTO-BARAK CHILDREN 5־ PHOTO’S PHOTO-BARAK THE HIGH CLASS LEICA LABORATORY BEN-JEHUDA ST., OPP. MITBAH HAPOALIM מחיה לואיג׳י קרובי! ’ 13 דיה לואיג׳י ה־וביני נול־ בשנת 1760 בפלורנץ, עבד וחי לאחר כד, עד שנת 1842 , בפאריש. הוא זבח בחינוך מוסיהאלי מצויין, למד קודם־כל את סגנונו של פאלסטרינא, זה המורה הגדול לאמנות הנגינה הדתית. כתוצאה מלמודים אלה נוצרה שורה ארוכה של יצירות מוסיהה כנסייתית. ורה לאחר זמן, בהיות הרוביני כבר בפאריס, פנה למו־ סיהה של אופידות, שבה השיג את פרסומו והצלחתו. לאחד גלדה היה הוא ההומפוזיטור החשוב כיותר, שעבד בשבילי הבמה הצרפתית. מספר האופירות שלו רב מאד, מה; היו "לודואיסהה", "אנהריאהד, "שואב . המים" ו״מידיאה" בבחינת אסכולה חדשה, ורוכז כמעט י שנשכחו ׳ בימינו. אולם האובר־ טורות של היצירות האלה נשארו עד היום הזה כיצירות עדינות וחשובות להונצרטים, המחובבות על ההד,ל. האוברטורה "אנאהריאון" מתחילה בההדמה מואטת, בהתאם לסגנון הימים ההם (ברוח האוברטורה הצרפתית), ואחריה באה אלגרו, . שהוא עיהר היצירה. פרה זה מצטרת מנושא בן שלשה צלילים הצר, האופייני מאד לדרך כתיבתו של הרוביני. הבהירות של האמצאה ורעננותה, וצורתה המשוכללת . של יצירה זאת, הן דוגמה בולטת לאמנותו ה״מיושבת" של ^. הרוביני ; 16
ב א ט ה לרקודים 1 ג ש 3 י □ FOR DAN GING AND EVENING קטיפה שחורה או קרפ טווגול BLACK VELVET OR CREPE •MONGOL קטיפה שחוו ה קרפ ם 1 נ ג 1 ל MARIA LUIGI CHERUBINI M. aria Luigi Cherubini was born at Florence in 1760 and later worked in Paris until 1842. He received an exceptional musical education, devoting himself primarily to the style of Palestrina, the great master of Sacred Music. The fruit of these studies is to be found in a long series of Ecclesiastical Music. Only later in Paris did Cherubini devote himself to the writing of Operas, in which he achieved his great successes. After Gluck he was the most important composer working for the French Stage. His numerous Operas, of which “Lodoiska”, “Anakreon”, “The Water Carrier”, and “Medea” made a school, are all but forgotten nowadays. Nevertheless the Overtures to these works have maintained themselves in public favour up to the present as fine, spirited Concert pieces. The “Anakreon” Overture begins with a slow introduction which is followed by an Allegro as main part. This section is controlled by a short theme built up on the diatone characteristic of Cherubini’s style of composition. The clarity and freshness of his invention and the compactness of its form make this work an outstanding example of the surpassing art of Cherubini the Master. BLACK CREPE-MONGOL PUMPS 17
JOHANN SEBASTIAN BACH First Brandenburg Concerto small ducal courts so numerous in Germany during the Seventeenth and Eighteenth Centuries were, as is commonly known, musical nurseries of the utmost importance. The Court Orchestras frequently consisted of the best musicians for whom the finest composers were accustomed to write. It was on account of this usage that Johann Sebastian Bach dedicated his total work of six Concertos, which he completed in 1721, in a long introductory epistle to the Margrave Christian Ludwig of Brandenburg, who had a reputation as a great amateur of the arts. Bach named this collection “concerts avec plusieurs instruments”, but it is generally known as “Brandenburg Concertos”. The fifth of these Concertos, written for flute, violin, piano and string orchestra, can be classed as a “Concerto Grosso”. The little orchestra (Concertino) consisting of the solo instruments flute, violin and piano, is the contrast to the larger musical body. The first lengthy movement of the work, an Allegro, is particularly rich in very effective contrasts of the Tutti and •Solo groups. At the same time it is a model of the polyphonic ,i.e., many-voived, style curent at the period. Before the last tutti, which brings a repetition of the opening theme, the keyed instrument (formerly a Cembalo or Harpischord, now a Piano) plays a rich, technically difficult, solo. The second long Movement is in H- Minor, and the direction “Affettuoso” (with feeling) given by Bach sufficiently indicates its basic mood. The solo instruments maintain the rising chief melody in free imitation ; but the melody — a memorial to Bach’s always remains apparent. The short, graceful intermezzo is followed by the final Allegro, a Movement in three הקונצרט הבראנדנב 1 רני החמישי מאת יוהאן סבאסטיא! באך בגרמניה מ־ המאה די״ן והי״ח תיו כמת וכמה חצרות של :שיכים משמשות כבתי' טיפוח חשוכים למוסיקה. :.בתזמורות החצרות־ האלה'. השתתפו תכופות האמנים הטובים כיותך' והקומפוזיטורים הטובים כיותר יצרו את וצירותיקש כשכילה עוברה זאת היא ששימשה׳ רחיפה לכד, שיוהאן שבאשטיאז באך. שגמר .בשנת 1721 את יצירתו כת ששת הקונצרטים, הקדיש אותה בהקדשה ארוכה למארקנראת כריסטיאן לורביג בראנדנבורג׳ שהיה ידוע כאהבתו המיוחדת לאמנות המושיקה. כאד קרא לקובץ זה, הידוע לאחר־ כד בשם של "הקונצרטים הבראנדנכורגיים", כשם לקונצרטים לאינשטרומנטים רכים". את ׳הקונצרט החמישי מתווי אלה, שנכתב בשכול י ■ הא 4 וב¿ ור, ^ הכ הפסנתר ותזמורת כלי־המיתר, אפשר לש• — לסוג של "קונצרטו גרושו". \ התזמורת ׳¿קטנה (קונצרטינו), שהיא כשביל. ■ סולו של אבוב, ■ כנור- ופסנתר, מהווה אח הניגוד לגות־הצלילים הגדול. הפרק הראשון . המורחב מאד, האלגרו,'עשיר מאד בניגודים יפים שכין קבוצות׳ ה־טוטל והרסולו. כה בשעה משמש פרק זה. דוגמה למופת ■ של הסגנון הפוליפוני, ב: הקולות המרובים, ששרר כאותם הימים. לפני דרטוטי האחרון, החוזר על הנושא הפותח, מנגן כלי־המכוש — קודם לכן הצמכאלו, עכשיו ,הפסנת! — סולו עשיר ומשוכלל במובן ,הטכני. הפרק ■ האטי השני בה־מול, שבאד קרא בשם "אפטואוזו" (המשפיע רגישות רכה), מראה על י מצב־ רוחו היסודי. כלי הסולו חוזרים, מתוך: חיקוי חפשי, על המלודיה הראשית, שהיא - תמיד שקופה מאד, קו אפייני לדרך הקולות אצל באך. לאחר פרק־אמצע זה בא האלגדו המסיים, פרק בן שלשה חלקים, שראשיתו וסופו הם ספוגות. מתוך ערנות גדולה וכפלאסטיות של צלילים עוברת כאן לאזנינו מלחמת־ההתחרות שבין קבוצות, המנגנים הנפרדות. parts, the commencement and close of which are given in fugue form. The competition of the individual musical groups is carried on here with the greatest of liveliness and musical plasticity. * 18
19
LUDWIG VAN BEETHOVEN Symphony No. 5 in C-Minor Beethoven spent a very long time over the material of his Fifth Symphony. He began this magnificent work after the completion of the “Eroica”, but after making extensive preparations he turned for a while to a more serene, idyllic world of thought and mood, in which he created his so- called Fourth Symphony. It was only after this interruption that he again devoted himself to the difficulties touching on all the deepest questions with which humanity is faced, which caused him to compose this “Symphony of Destiny”. This name was given by the very words of the Master when he remarked to his friend Schindler about the main theme of the opening Movement: “that is Fate knocking at the door”. The Symphony took wellnigh five years to come into full being; it was completed only in 1808. Despite its long period of development, the ■C-Minor Symphony is, in its construction, one of the most compact of Beethoven’s works and is in general a symphonic masterpiece. Most of Beethoven’s works found understanding and appreciation on the part of the public only gradually ; in the Fifth Symphony, however, the impressive form given to the basic idea of a victorious struggle against Destiny, received the unreserved recognition of his contemporaries. From its first performance to the present day it has always had an intense effect upon all sections of the public as a powerful and gripping Hymn to Human Freedom. . לודביג פאן בטהובן הסימפתיה החמישית ב־דו־מיגור ימים רביב נאבה הטחוב; בחימר של ד.שימ־ ■ פתיח החמישית. בבר עם שיומה של התחיל ביצירה :פלאח זאת, . אבל לאחר טיוטות רבית־במוח פנה בעתים לעולם־מחשבית אידילי ועליז יותר, שממנו המה ונוצרה השימפתיה הרביעית, !ורה לאחר הפשהה זאת חזר שוב אל השאלות האנושיות הגדולות והעמוהות,. ששימשו ישוד ׳ליצירת "שימפונית־גירלות" זאת. שש זה ניתז לש־מ־ פתיה על ■ פ רב — יוצרה בעצמו, ברצותו להשכיר לידידי שינדלר את הנושא הראשי של ..פרה א׳: "כך נרפה הגורל בשער". תהליך התהוותה של השימפוניה הזאת נמשך לאידך חמש שניש ; בשנת 1808 שוימה על א,ח המשך־העבודה הארוך הזה הרי שימפתיה זאת היא-אחת היצירות המושלמות ביותר של בטהובז ואחת היצירות האמנותיות ביותר . בין ' השימפוניות בכלל, ובה בשעה שבל. שאר י יצירותיו של בטהובן מצאו את הדם בלבבות הקהל רה בהדרגה ובקושי — נתהבלה השימפוניה החמישית ונתחבבה בהכרתו של בן־הזמן על־ידי. בנינו הנהדר של הרעיון הישודי על המלחמה בגורל והנצחון עליו. הימנון כביר זה ונוגע. עד הלב לחופש האנושי השפיע ומשפיע עד היום הזה את השפעתו הגדולה על המוני ■ הההל הרחב ביותר. 20
ust^of the members of the orchestra • רשימת חברי התזמורת FIRST VIOLINS. Rudolf Bergmann, leader . _ Leader, Municipal Orchestra, Wiesbaden ; New Opera, Hamburg. Andreas Weissgerber Felix. Galimir Leader of the Galimir Quartet and of. the Vienna Concert-Orchestra. Mieczyslaw Fliederbaum Leader, Warsaw Phil. Orchestra. Basia Polischuk Leader, “Jud., Kulturbund”, Berlin. Lorand Fenyves Second. Leader, Budapest Concert- Orchestra and Budapest Phil. Orches. Marek Rak Leader, Lemberg Philharmonic Orchestra and Opera. David Griinschlag Vienna Concert-Orchestra. Heinrich Haftel Vienna Concert-Orchestra. Schulamith Silber-Chajes Broadcasting Orchestra Paris. Alfred Lunger Leader, Vienna Concert-Orchestra. Dea Gombrich Adolf Busch, Chamber-Orchestra. Joseph Bernstein כנור ראשון. רודולח ברנטא!, טנג! ראש' מגנן ראשי בתזמורת העירונית, וויסבאדן 5 אופירה הדשה, האמבורג. אכדריאס ווייסנרבר פליסם גאליטיר מנגן ראשי מסוארטט גאלימיר, תומורת סוג־ ארמית בווינה. טייצ׳יסלאב פלידרבאום' מנגן ראשי, תזמורת פילהארטונית בווארשה. בסיד! פולישזס מנגן ראשי ב״סולמורבונד ” היהודי בברלין. לוראנד פנווש מגן המנגו הראשי, תזמורת סונצרמית בבודאפשט ותזמורת פילהארטונית בבוראפשט מארס ואס טנגו ראשי •. תזמורת פילהארמונית ואופירה בלמברג. דוד נרינשלאג תזטורת סונצרמית בווינה. היינריר האפטל תזטורת סונצרטית בווינה. שולמית !ילבר־האיים תזמורת הראדיו בפאריס. אלפרד לוגנר טנגו ראשי, תזמורת סונארמית בווינה. דיאה נוטבריר ארולת בוש, תזטורת סאטרית. יום!» ברנשטיין SECOND VIOLINS. Jacob Surowicz Leader, Warsaw Phil. Orchestra. Ben Ami Silber Broadcasting Orchestra Paris. Moszek Lewak Leader, Philharmonic Lodz. Mosze Sztyglic Warsaw Philharmonic Orchestra. Alfred Ginzbarg Warsaw Philharmonic Orchestra. Aszer Borochow Orchestra Cort6t Paris. Szlomo Bor Symphony Orchestra Prague. Raja Berson Boris Rogoff Philharmonic Orchestra Buenos Aires; Selman Chasin Liftman Boruch Opera Warsaw Klecki Mnasza Gewandthaus Leipzig. VIOLAS. Harry Blumberg Member of the Berlin String Quartet. Lotte Hammerschlag Leader, Vienna Concert-Orchestra. כנור שני. יעסב סורוביץ טננן ראשי, תזטורת פילהארטונית בווארשה. בו־עטי זילבר תזמורת הראריו בפאריס. מושל לוזאס מנגן ראשי, פילתארטוניה בלודז'. משה שטינליץ תזטורת פילהארטונית בווארשה. אלפרר נינצבארג תזטורת פילהארטוגית בווארשה. אשרכורוכוב תזטורת »סורטו", פאריס. שלמת בור תזמורת סיטפונית פראג. ' רעיה ברזו! בזרים פילהארטוניה, בואנום אידם. זלטא! הסין ברוד ליפטטאז אופירה ווארשה מנשה סלצסי גוואנדטחויו, לייפציג וויוילה. הארי בלוטברנ הבר הרביעית למיתרים, ברלין. לוטה האמרשלאג מנגנת ראשית, תזטודת סונצרמית בווינה. 21
LIST OF THE MEMBERS OF THE ORCHESTRA רשימת חברי התזמורת Peisach Ginzburg Leader, Warsaw Phil. Orchestra. Renée Gatimir Member of the Galimir Quartet. Jaroslaw Front Leader, Philharmonic Orchestra and Opera, Zagreb. Alice Fényves Budapest Municipal Orchestra. Dora Loeb K “Jüd- Kulturbund” Frankfurt a. M. Chaim Bor VIOLONCELLI. Jacob Bernstein Leader, Philharmonic Orchestra Stockholm; Leipzig Symphony Orchestra. Ary Schuyer Leader, Frankfurt Opera and Museum Orchestra. Boleslaw Ginzbarg Leader, Warsaw ■Phil. Orchestra. Adolfo Odnoposoß Albert Katz Leader, Leipzig Symphony Orchestra. Josef Weissgerber Chaim Bodenstajn Dr. Laszlo Vincze Leader, Budapest Concert-Orchestra. . BASSES. Ernst Boehm Leader, Brodcasting Orchestra Cologne; Orchestra ״Jüdischer Kulturbund” Frankfurt a. M. Seew Mirkin Leader Leningrad Phil. Orchestra. Walter Breier Adolfo Farnesi Leader, Broadcasting Orchestra Rome. Mordechai Pinski Professor at the. Conservatory of Music in Tiflis. A braham Wenger Leader, Philharmonic Orchestra Lodz. FLUTES. Jacob Shumer First Flute, Chicago Symphony Orchestra. Salomon Engelsman First Fhite, Dresden Philharmonic Orchestra. Erich Toeplitz Orchestra “Jüdischer Kulturbund”, Frankfurt a. M. OBOES. Salomon van den Berg “Residenz-Orchestra” The Hague. Josef Marx First Oboe, Symphony Orchestra Dayton-, Ohio; Broadcasting Station Cincinnati, Ohio U,S.A. פסח נינצבארג מנגן ראשי, תזמורת פילהארטונית בוארשה. רנה נאליטיר מנגן ראשי, תזמורת קונצרמית בתינו!• יארוסלאב פרונט טנגו ראשי בתיאטרון הממלכתי, זאנרב• אלים פנזזש תזמורת עירונית, בודאפשט. דורה לב יידישר קולטורבונר פראנקפורט ע״נ מאיו חיים בור ויולונצ׳ל. יעקב ברנשטיין מנגן ראשי בתזמורת הפילהארטונית, שטוקהולם ; תזמורת סימפונית, לייפציג. ארי שוייר מנגן ראשי באופירה בפראנקפורט ; תזמורת המוזיאון. בולסלאב נינצבארג טנגן ראשי בפילהארטוניה בווארשה. אדולפז אודנופוסור אלב-רט קאץ תזמורת -סימפונית בלייפציג. יוסר ווייסנרבר חיים בודנשטיי! . ד״ר לאסלו זוינצה מנגן ראשי, תזמורת קונצרטית בבודאפשט. קונטרבאסים. ארנסט בהם מנגן ראשי, תזמורת הראריו בקולוניה; תזמורת ה״קולטורבונד" היהודי בפראנקפורט ע״ג מאיו. זאב ט י רקיו מנגן ראשי, תזטורוז פילהארטונית בלניג־ גדאד. וואלטד בר י י א ד אדולפו פארנסי מנגן ראשי בתזמורת הראריו, רוטא. מרדכי פינסקי פרופיסור בקונסרבאטוריוו למדעי מוסיקה בטיפלים. אברהם ווגגר מנגן ראשי בתזמורת הפילהארמונית, לורז ’ . חלילים. יעקב ישופר חליל ראשון, תזטורת סימפונית בשיקאנו, סאלוטון אנגלסמאן .הליל ראשון, תזמורת פילהארמונית בדרזדן. אריד מפליץ תזמורת קולטורבונד" ^ מ היהודי בפראנקפורט יע״נ טאיז, אביבים. סאלומוו פ 1 דו בר ג תיאטרון רזידנציאלי, דן האג. יוסר מארקם אבוב ראשון, .תזמורת סימפונית, דייטון — אוהיו ; תחנת אלחוט, סינסיגאטי, אוהיו לארצות הברית). 22
ipoarchives.orgRkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==