Ill
ה ת כ ני ת : מ 1 צ רט: ה פתי ח ה ל ^ נ ג ר 1 ' מ א ה ל ר : פרק 2 מ" הסימפוניה ,שלישית" ויינברגר: פולקה ופוגה מתוך "שבנדה המחלל ב נ ב י׳ל ^^ ו י ם י צ׳יקובסקי: ולס ואלגיה יהסרנדח ^ מתו ‘ למיתרים ב ט ה 1 ב ן : הפתיחה ־(!® .לאו מס־ 3 דברי־הסברה: הד ס ה שדמן הנ ה ^& חזמןרת מביעה 9 ה את פתיחת ^ שמחתה סדרת' הקונצרטים לנוער בעונת תרצ״ט. היא מקדמת את מנוייה הצעירים בברכת , י ^^ ם הבאים", ■■ 1 , כי מצאה בהם חוג מאזינים קבוע: לקונצרטים של, זם« ^ ותומכים נים ^ ■ בהתפתחות חייהמושקה בארץ.
הורה : (מנגינה: "הבו לבנים “ "",) . הבה ילדים, אל ;א נעמוד מ 3 ? ד נהיה בין הרוקדים את י ההוירה י של ד/ ^ ,מ יד אל ;ד נרים, בוריד ?לקוט וב?ד, כלנו בךקוד, שמחים ב 3 גוי, > ריאוו ?י מן ^ "מגד" לנוי ידיד« סלט על לי ^; שלחננו לארוחתנו, לא נשאיר מהם אף שריד. ה ^ הבה ילדים, ךא?ה בהה; ^ נ תמיד ^ בריאים, ?"מ?ד" כי נבסחה.
וו ל פ נ ג א מ ד א ו ם מ ו צ ר ט ( 1791 — 1756 .) הפתיחה ■ ל״ חתונת .© פיגר ... ׳רגש עלות ^^ הערצה כאחד הוקף ■־ אותנו לשמע שמו של- מוצרט, ילד פלאים בילדיו וגאון בבגרותו. וא ^ הרה שליט בכל סוגי היצירה המוסיקלית וכתב בימי קצרים ^ ו ^ יותר מ־ 600 *^ יצי מפורסמות ובעלות ערך אמנותי, החל בשיר גמך; ^ הפש ® ביס!מפ.יונ באופרה¿ ’ "האונת פיגרו" היא אחת מאופרותיו החשובות. היא מציגה לעיננו תמונה חתולית מחיי רים ^ ה והריוזנים במאה ה־ 18 מתוך יהם. ^ כלי־ה ^ לעג ספור המעשה נכתב על פי מחזהו של הסופר הצרפתי בומרשה. הוא אשר כתב גם את המחזה "הספר מסיביליה", שריוסיני השתמש בו לאופרה שלו. הפתיחה לחתונת ^ פיג ׳מכניסה אותנו ׳מיד לתוך האוירה השוררת על ■ הבמה איוירת השמחה והעליזות, מהולה בלעג והתול. האופרה הזו הוצגה בפעם הראשונה בשנת 1786 בוינה בנצוחו של מוצרט עצמו. ג ו ס ט ב מ א ה ל ר ( 1911 — 1860 .) החלק השני מהסימפוניה ■ השלישית. גוסטב ׳מאהלר, בן למשפחה יהודית בבוהמיה, קבל את חנוכו המוסיקלי בעיר וינה. עד מהרה ■ נודע לתהלה באחד. המנצחים הגדולים ביותר בזמנו. הוא סבב בערי אירופה ואמריקה, בהן נצח על אופרות וקונצרטים -ושמו ^ סמפוניי הלך בכל מקום ■ לפניו. אולם לא באליה ראה מאהלר את יעודו הגדול. בו פעם הרצון להקדיש את זמנו לעבודת יצירה, ובה עסק עד יומו האחרון. 42 שיירים כתב ׳מהלר ועשר סמפוניות, מהן ■ האחרונה "בלתי גמורה". מהלר אהב את הטבע. בסמפוניות שליו יתאר מחזות טבע שונים. את הסימפוניה השלישית קרא בשם "הלום בבקר קיץ". בחלקה הראשון הוא ׳מתאר את ייקיצת ה,טבע, משנתו. שאר חמשת החלקים של הסימפוניה מתארים את חיי הפרחים והצמחים, העצים והשיחים, הרמשים והחיות, המלאכים והאדם. החלק השני הוא מנואט בקצב משולש בעל נושא שק p ומתון. באמצע הוא נעשה מהיר יוער יותר אבל מיד אחר־כך הוא חוזר לנושא הראשון.
י ר ( מ י ר וי נ ב ר גיר (נולד ב־ 1896 .) פולקה ופוגה מתוך האופרה "שבנדה המחלל בנבל חלילים". ירומיר וינברגר, יהודליליד פרג, ־התפרסם 'ועכל ’ ולפיפלו ^ על ידי .האופרה שלו "שבנדה/המחלל בנבל שחבר < בשנח 19294 . מבגיברת ■ אופרה זו נתחבבו כל אוינים, £® עד.שהיו סת ^^ ו ^ למנ בצ׳כד סלובקיה. הפתיחה לאופרה זו ^^., כן מפולקה באולמי הקונצרטים. פולקה הוא רקוד < בקצב באפיו. היא ^ ו ^ צורה מוסיללית המלח איטלקי ופרושה נושא הפוגה (ולפעמים'יש 5 .'־ בה /שנים ^ ג ושלשה נושאים) כאלו/בורח מפני עצמו. להתפתחות היהירה אבו/שומעים אותו פעם בקול זה 5 ופעם בקול ^ אח הפוגהישל וינברגר כבדה ^׳ אי ורצינית. נושא אחד "עובר בה כחוט השגי מכלי" אחד 'לחברו עד לה ^ ש מתמזגים יחד הפולקה' ^ למנגינו וממנה ת, ^ סי ^ ־ה את הקטע כלו. הנושא ^ של-הפולק הנושא של הפוגה: 6
פטל׳ צ׳ י ק ו ב ם ק (^ 893 ^^ 8 ^ 11 ולס ואלגיה מתוך הסרנדהמהמיתרים. & פטר *^ צ׳יקוב מסמל את לתנועה סמנטית ^ בו ^ ד להעמידה במרכז ’ היצירה המוסיקלית את רגשותיו של האדם, רגשיות אבל ותוגה וגם רגשיות אשר, שמחה ואהבה. ה&ר 1 דה לכלי מיתרים היא, בלי ספק, דוגמה נאה לסוג זה. בחמשת חלקיה היא 1 ^||| ם: -^¿ באל עצב ותו¿־ ^ ®^ שמחה: ועליזות. ובםקי, ^; צ לה ^ רבים מימיו' בארצות 'אירופה ^® ואמריקה הראשון שהראה לעולם את־השגיה ^ פ של המוסיקה הרוסית "הצעירה. ו% ^ בי ^ 'ב*חו ^ מורת׳ץ ^ ז ^ סרנדה אם כי נבתבה לכלי מיתרים בלבד, הריהי מצלצלת בתזמורת ¿/יש'בהיסרונםןשל ^«^^ כלי י הר¿׳ ן ’ ל ו ד ו י ג ו ן ב ט ה ו ב ן ( 1827 — 1770 .) הפתיחה לאונוירה ימס. 3 . HL | ענק הקומפוזיטורים הקלסיים, היוצר הגדול,» שלא זכל 0 שמע ® באז , ||^ !הלה ^ 1 ההרשות שדכאה ^ אי ^ עי w האהרון, הניח אחריו ירושה גדולה לאנושיות. 135 יצירות, מהן תשע סמפוניות ואופרה אחת בשם "פידליו". אופרה זו מתארת את סבלו של אדם, שנדון למאסר עולם על לא ^ עון בכפו. שתו ^ לאונורה מצליחה להשיג ■ 'חבלה 4 עבורו וראש השרים מביא אותה בעצמו ’ לבית הסהר. חבר ®!^!^.; ארבע ׳פתיחות זו. ^ לאופרה הראשונה, , 1 ■» עו ^ ה בשם ,,לאונור¿ מס. 2 ,״ חברה ונת׳ ^ 1805 נה ^ בהצגת הבכ 3 של האופרה. ,הצלחמה של* האופרה יליא היתהי-גדגלת: בשנת ^. )^ 18 החלט להפיגה ובטהובן חבר E
פתיחה חדשה, הידועה בשם ■ "לאונורה ימס. 3 /׳ שאינה אלא עבודה ושכלולה של הפתיחה מס. 2 . גם הפעם לא זכתה האופרה להתלהבות א מצד הקהל, ושמונה שנים רצופות עברו עד שהעלתה שוב על הבמה, והפעם עם פתיחה חדשה לגמרי בשם ;,פידליו". על הפתיחה ״לאונורה מס. 1 ״ ישנם חלוקי דעות. יש אומרים, שהיא יצירה מאוחרת וחוברה אחרי ״לאונורה מם. 3 ?״ 'ויש אומרים שהיא הפתיחה הראשונה לאופרה, אלא שלא !מצאה חן בעיני היוצר עצמו, ועל בן דן אותה לגניזה וחבר פתיחה חדשה, היא ״לאונורה ימם. 2 .״ אין יספק שלאונורה מם. 3 היא המשלמת ביותר בכל ארבע האוברטיורות. היא פותחת. במנגינה אמיתי ובה-שומעים אנו את שירת האסיר המקונן על גורלו. החלק המהיר, הבא אחרי הפתיחה האטית, מתגבר 'ומתחזק.,.מרגע לרגע ונפסק פעמים ע״י קול. חצוצרה ׳מבחוץ, המבשר את בא השר המשחרר. הפתיחה מסתיימת בקול הלל ותרועה לצדק ולחפש. ״לאונורה מס. 3 ״ מנוגנת פי*רב ~ על באולמי הקונצרטים כיצירה בפני עצמה, בזמן ש״פידליו" ׳מנוגנת כפתיחה להצגת האופרה. כיום נהוג, כמנהגו של גוסטב מהלר, לנגן את לאוניורה מס. 3 באמצע האופרה, לפני התמונה האחרונה, בה מופיע השר המשחרר.
ipoarchives.orgRkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==