rd המלון המרווח ביותר n ל * א 3 י 3 . דחי הירקון 97 . פל. » 357 TEL-AVIV, 97, Mayarkonst. Phone Centtai Heating הסקה מרכזית התזמורת הארט־ישראלית THE PALESTINE ORCHESTRA SEASON 1939/40 J1J ID RAETE DAN . The comfortable Hotel HOFFNUNCS BANK LTD. ALL BANKING TRANSACTIONS 3 חיפה 1 «n 1
ר י 1 ג ד ט בי״ם ספרים דחוב ו. ■» מרכז ססחרי החרט ה ד ר ה נ ר 0 ל , רחוב הרצל הר־הכרסל. ביה . ma הכרסל' AND STATIONERY RINGART'S BOOKSHOP Jaffa Road, Naw Bui. Centre Hadar Hacarmel, Herzl St. Mt. Carmel, opp. Post Office סר. 1071 . 1 » LENDING LIBRARY• ART London fashion tailor חיטאוכנת לונדון ריס davidsabbag ־דוד ס.כאג׳ HAIFA• 19 HERZ l ST. 19 ח יב הירחי הר צ ל ASK FOR G E D E H A CIGARS AS THEY ARE OF SUPERIOR QUALITY DE HAAS BROS — CIGAR MANCFACTCRERS — HAIFA IUIHTH n*T1n* »DIE Wascherei המכבסה יי PHONE 7102 0 ל 19 ן P. O. B. 6 7 8 . ת. ד ״גינה״ ״ gina ״ Ladies Hairdressing מספרה לגברות מומחית וינאית ממדתה ראשונה FIRST CLASS Viennese expert 50. Herzi street, Hatta 50 היפה. רח 1 כ הרצל ENJOY THE GOOD MOOD AFTER THE FINE CONCERT IN THE No״oa^sh.Tlrm6 cafe jordan
לרוברט שומא יא טויים ; של שוברם, צנים של •מחם לממוש .מכמוח שם עולמי ה לאופו ), אהד ■ מאחי פרנץ. שוברט. )«« פליכסגמלד&וז־ברתולדי. )*** נובמבר 1828 — רשום ניבה בראש אותו י ■ אש - ■ מלאבת־מחשבת : יש ונדמה למאזין התזמורת. מרוע זח נמשך ב ®« בלתי־משח ם ב 1 א לקונצרט השלישי למנויים / סאת ד־ר אלזה לברט 1 ף אילו רודפות אשת את יאת הסימפוניה, כי י.קבע לו עמדה שמט: .התגשם בצורה המרהיבה ביותר. עם הים שבה, :עולה שוב לעיני כיום .העיר (וינה י ^ י ^ דידא ^ 1 ^'®® ” ’ עה א \ תם ה א רר ?שלשטוע ה ^ נ ^^ ?*מלב ^ אנלי באחד שלנהל אותה ,)** ואשר אין במעגן :אמר למורת־ השמעה זכתה להבנה, גה״שוב ^ השמ וזכתה להערצת־שמחה ■ רוחם של הקומפוזיטורים: "אחרי בטהובז יש לותר על בל חתכפיות הסימפו אשר התגלה בסוגי-יצירה, * בשבי־? ,™ הצגותהגדול ■ כי' 5 “ י' י ” 1 ” ׳" 5 טה דותא שומעים מלבד השירים שלו אף חבור ■ סחביייי ח ’* י*י רו !^? 5 * ״&פ , היי״י בא ליד( ייחד עוד י;יירה זו שעליה אנו מדברים כיום, מונחת ■ מאובקת בחושך, אלמלא "י י ״ עם ^״ פרדי תשלה ללי פצי להנהלת ■' נ הקונצרטים ׳; ג ?^ 7 איז & אה י ת “ “ — י" "הי מלבלב בצנעה שיתחמק •ממבטו העדין ~ ויעל אחת כט" מנות. ובכן ייצא הדבר לפועל, הסימפוניה הגייעה ׳^ לליפצי באף אחרת זולתה, •אחרי אלו של בטה! הדקות ביותר, הישיבות בכל קטע, דיקנות־הבעה בכל פרט, ולבסוף י ח,,ח כפי שאנו מכירים אותה אי־שם אצל שוברט.־ 4 ¡ ,האריכות !עבה ב־ 4 כרכים, בעין זה של ז׳אן •פאול, שמעולם אינו ■ יבול לגמור ומסבות ד י הצו 1 ״ 6 ?« 2 ¿ להפעיל את הקורא שימשיך אחריו את תתלי' •*®® י מה בו בזמן שאצל אחרים יש תמיד לפחד, שמא בא הסוף... יקשה .היה לתפוש א שוברט לעצמו יכולת־אמן מברייתה לטפל בתזמורת, אילולא י׳ ^ יי ? ’ ק י דמו אחר?" וכי נכתבו כשהניע לבגרות בכל המובנים*•*), לישיא יכולת היצירה. סימפוניה זו עשתה רושם בינינו, כ ה ■ ובז. שנים בודאי יעברו עד שסיטפוגיד בסרבה עלומי־נצח". תמשהפים עשרו של ",שומעים, וזה !משמש עו כי סימפוניד שנמכר אשר ב למוסילד נם שני החבורים ■ ׳האחרים ---------- . טמפרמנט מוטיהלי אמת ה ( 1884 ^- 1824 ) תוא אתר שילחם למען יוטלו עליו הלאומית ; אשר לא נלא ההומפחיטור לאומית. מוב הפורח — אותו יסרב ",אמנות, ש תניע סמט זכו להכלת־פנים נאר . את עוללו בשעת &חת, ולאופרה חצ' ״דרה (■ 1901 — 1841 ) הם החלו׳ן חש
בית־ספר לנהגות ש. היילפרון רחוב וסף ■ 8 • פלפון 1028 DRIVING SCHOOL S. HEILFRON JOSIPHST. 8 • PHONE 1088 בנערותו ינגן בכפר בתזמורות־חמחול, ובגיל 21 :׳כנם כמנגן בויולה לתזמורת התיאטרון הלאומי הציבי, שבראשה יעמד אז סמטנה. בהשפעת קודמו הגדול פמטנה פנה -דבורזיק כראשית הרפו לאופרה, אבל חשיבות רבה נודעת נם לפגישתו עם יוהאנם בראהמס, אשר הכיר מייד את כשרונו הבלתי־מצוי של המוסיקאי הצעיר: בהזדמנויות׳ שונות הביע בראהמס את דעתו, ■ כ לעתים הוא יוצא יממש מכליו מרוב הנאה, בראותו מה ך. ^ מע דבורז׳ק זד, בהסח־הדעת. הקומפוזיטור הצעיר יהיה אמנם קשור לקודמו! סמטןה ביחסם המשותק למוסיקה של המולדת חביהמית, אד בחר לו במובנים- רכים, דרד־יציוע, אחרת. זה הוא הגלנל חחוזד בהיסטוריה : דבורדק, סנגור לסמטנד, המודרני, "יהיה ■ להוט ׳לראשונה אחרי ־המסורת של הכוון .חקלסי־רומנטי. ומכאן חובן נם קרבתו .לבראהמס, אשר נם היא לא ירד מקרקע המוסיקה הנקראת "אבסולוטית". לעומת זאת׳ לא מצאה ריחו של מממנה מנוח : הוא נטך לכל השאיפות ■ החדישות במוסיקה בחוגו ■¿ של פרנלעו/ליסט נחמד לחסיד נלהב של המוסיקה ׳!התבניתית, אשר שמשח זרח בימים ההם. אם-לכנות-את סמטגד, "הרפורמטור הגדול של המוסיקה הצ׳כית",׳ הרי דבורז׳ק לעומתו היא טפ-ס המוסיקאי הבוהמי המקורי, אשר חוד כדי יצירה¡ חמימה? ומבלי לשעות לזרמי־חזמן חמוסיקללם מעלה יצירות־נאון בכוח ובעצמה, שאותם הוא ענק מקרקע המולדת. וכוח' זה לא ^ עזבה,/-.-א כאשר הובילתהו דרד־חייו לאמריקה, מקום ¡¡שם תפש ־'עמדה חשובה ■ כמנהל : קונסרבטוריון. כי ^ ל ^־ «,ן מתור קשר נפשי לצלילי־עם ¿נים באשד הם שם, שלב ביצירותיו ■ שנכתב־ באמריקה־ נינים־ מוסיקליים של תושבי אר׳ז זו, - אר תמיד באורח גאוני הוא ממזג אותם ■ עם-חצביה ■ -חבוהלו׳"־׳ילבו פתוח לרשמים החדשים, הוא מופר ■ להם אתי-עצמי — בקשר לזאת גזכיר־נא את חבורר״מן העולם החדש״, שנוגן אצלנו תבופוון) — אד כל הקומפוזיציות ■ שנכתבו בארק נכר אומרות נענועים כמוסים על המולדת הבוהמית, ץתר מאשר מביעות אהבה לסביבה הקונצרט לויולונצ׳לז לאנטונין דבורדק שיד לקומפוזחיוות, אשר האמן ■ כתבן במשד שלש . שנות־שהותו באמריקה. לפי בנינו, שהוא בשלשה פרקים, איגו!!חורנ מהטיפוס הקלפי של 'קונצרט־ סולו. מכאן - הפרק הראשון כולו ‘ אומר מופיקח..׳ ■ ■ מתון קפע רעיונות. מוסיקליים עולה נושא ־אשי מרשים, בולט בקצבו. תוד זרם־נניגה חשוטק ללא ?מעצור מחליק מנגינות הסולו של ^ מנ׳לו •הוא מסתלסל נם בפסלים. •ארג״, במסגתז שיר ב/ 3 . חלקים, מהוה ■ את החלק השני, . שבנעימותיו ■ הלבביות יכול הצילו לשפוד את ■ ינפשו בשירה. ן שאלות !שלווירטואוזיות גבוהה על הסויליסט־ לפחוד ב״פינלה" (סיום), אשר, בוכות הנושא הפיקנטי הבלתי־רגיל ■ החולד וחוזר ■ מקבל בהמשד הנגינה א־פי. רקודי, ובקצבו החוסם הוא מלהיב ומושר -ר DRINK ONLY PURE JUICE שתו רק מיץ ■ טבע MITS-PAZ א;קודט murz FIRST CLASS TAILOR . * ״ . יו 65 HERZL ST. 65 ד ח ■ הר צל 5
Industries (LEVANT) LTD. סמטנה שנמכרה (1824-1884) קונצרט! בב־מיננר לויולונצילו SS י Allegro ma non troppo AGRICULTURAL & INDUSTRIAL DEVELOPMENT IN PALESTINE EQ□ i an הפתיחה ל.כלה סימפוניה מסי 7 בסול-מדור . תיאז דגינה זלצמן (חיפה ותל־אביב שיין (ירושלים ותל־אביב (!׳ולונצילו) ותזמורת, אופ. Andante con moto Scherzo: Allegro vivace Allegro vivace פתץ שוברט (1797-1828) Andante — התזמורת הארץ־ישראלית חיפה: 11.39 23 . • ת ל־ אב י ב: 39 . 11 . 726 25 ירושלים: 39 . 11 . 30 (ההתחלה ב 8.30 כערב) .! 104 .... אנטונין דבוח־לו (1841-1904) Allegro Adagio ma non troppo Finale — Allegro moderato תל־אביב 9.12.39 ■ rn המנצח נ ש ף 12.12.3 •י ירושלים 14.12.39 ט א 1 ב ה מ 1 צ ר ט IHV IV הסטטיסטיקה ספרת: □ בארץ־תסו־אל 011 « ’ □ STATISTICS PROVE IT : IN PALESTINE TRAVEL BY AVIV
רק אצל מאוא חיפה, רחוב הרצל 50 ופנת וחוב ארלחורוב) רהיטים שובר FURNITURE SCHUBER רחוב הרצל 5 Herzist. 5 (near Armon) רק עבודה עצמית MADE IN OUR OWN CARPENTRY ONLY AT ״MÀWÂ" HAIFA, 50, HERZL ST. (Corner ARLOSOROFF) The second movement is an Adagio having (he nature bf a sbng in three parts in those touching, homely melodies in which the cello can express its innermost qualities» The Finale calls for a great command of virtuosity •on the part of the performer. Due to its constantly returning spirited chief theme, it has certain dance characteristics and its tantalising rhythm is extraordinarily arresting. OTTO SELBERG appears for the first time as a conductor at a Subscription Concert although he is well known to the Palestinian public through his appearances at the Palestine Orchestra Summer Concerts. Prior to coming here in 1934, Selberg was musical director of the Danzig Radio for 8 years and before that, conductor at the Danzig Municipal Theatre for 5 years. Since his first engagement in 1900 as Conductor and Choir Director of the Dortmund Municipal Theatre, Selberg has in turn conducted the orchestras of the Frankfurt Municipal Theatre, the German Theatre at Prague and those in Graz and Hamburg. REGINA SCHEIN who is making her first appearance as a soloist with the Palestine Orchestra has appeared bn the concert platforms lof Austria,.. Switzerland,. Holland, England etc. Mme. Schein played the Dvorak Concerto with the Prague Philharmonic Orchestra and . with the Symphonic Orchestras of Amsterdam and Basel. She is now domiciled \ in Palestine where * shb splays a prominent part in the country’s musical life. THEO SALZMANN came to Palestine in October 1938 to take up a ,position as .Cello; Leader with the Orchestra. At 19 years of age he became concert master with the¿ Vienna Symphony Orchestra with whom: he continued until his departure for.'. Palestine. WeU known as a¿ soloist, Salzmann has appeared in most, of the. European music centres and on the Radio., He started..- his concept^ career at the age of if , (For pictures see page 3) פוטר סטרדיה ® ר ל ו ט ה km יי m PHOTO-STUDIO ?•?ft״ MEYER רחוב המלכים טלפון 2115 8
Like the Schubert symphony both other works an to-night’s programme, Smetana’s Overture to the opera ‘־The Bartered Bride” and Dvorak’s violoncello concerto, are the creations of intuitive musical temperaments; works which speak to the hearer by reason of their freshness and. affinity with nature. Friedrich SMETANA (1821884•—4־) is ’with Antonin Dvorak one of the leading representatives of national Czech music. He fought, as scarcely another, for the recognition of the national music of his father״ land. And it is significant of the intensity of ,Jiis feelings that he gave up an important position in the music life of the Swedish city of Goteborg ■which, after years of deprivation finally took the burden of his financial cares off his shoulders, when he realised that the national art of his country needed him. In Prague) political -events had caused the national Czech movement to become stronger and a nationalism arose in their art which turned the artist to the folklore of his native country for inspiration. In Smetana, the burning patriot who fought in word and deed for his ideas, the savant of Bohemian folklore, the creative artist, the qualities were united which predestined him to become the founder of a national school of Czech music. It is understandable that such an. .alert mind should seize on opera as■ the field in which he could most powerfully "and -widely . affect the ■public. After a series of attempts, for the most part successful, he succeeded iri 1866 with “The Bartered Bride’ to gain at one bound world recognition for Czech opera. The happy libretto permits him to create real types of Czech rural life. He finds adequate musical expression for the most ardent ■feelings as well as for the native humour. The spirited. Overture to this .opera has found a'home in all concert halls. The rhythmic, sharpcut melodies - how marked is the syncopation of the second theme ! — give it its national colouring which is added to by the rushing stream of ,melody. Masterly in its transparency is the contrapuntal treatment of the chief theme which is taken up by all the instruments like a game of follow-my-leader. The race continues in an unchanged tempo (vivacisimmo) until the end of the Overture and its irresistible course of melody holds the listener in breathless attention. . In Antonin DVORAK, bom in 1841, the new movement in Czech music found its second pioneer. Like Smetana he was a child of the people and like him too a compassionate lover of his country’s art. Even in early youth he showed marked talent and as a boy he •played in the dance-places and dance-bands. At 21 years of age he became a viola player in the orchestra of the Czech National Theatre which was then conducted by Smetana. Under the influence of his great forerunner he was soon attracted to thé composition of opera. Of yet more importance for Dvorak was his meeting with Johannes Brahms who immediately recognised the unusual gifts of the : young composer and said on one occasion that he could jump out of his skin with jealousy of what Dvorak was able to do with .such effortless ease. The young Czech composer who was• linked to Smetana through the strong feeling both of them felt for Bohemian music .shows from his work that hé was quite a different kind of being. It seems like a paradox of history that Dvorak hi contrast to. the more modern Smetana should have been bound at the commencement to the traditions of the classic-romantics. This also explains his relation to Brahms who too had’ not left the realms of “absolute music”. Smetana, On the other hand, was an unquiet spirit with senses ever alert to new -trends in music and in the wake Of Franz von Liszt had earlier become a .great partisan of programme music which had just then “come into vogue”. If one can consider Smetana as the great ‘reformer’ of Czech music then Dvorak can 'be looked upon, as the type of . primitive or native Bohemian musician who in an intuitive manner, untouched by musical tides, produces works of genius by reason of the strength which his homeland gives him. This strength never failed him even when circumstances took him to America to fill the important post of Director of the New York Conservatoire. It is not to be wondered at that as a friend of folkmusic he should have made use of native melodies from time to time in some of the works of his American period. But in his art these are always combined in a brilliant manner with Bohemian colouring. His deepest heart is really closed against the new impressions (one calls to mind in this connection his often-played “From the New World” symphony) and . we thus find that all the compositions written in the new continent show moré nostaglia ■for his old Bohemian homeland than love for his new surroundings. Dvorak’s Violoncello Concerto belongs to those compositions written •by the master during his three years sojourn in America. In its three part shape it adheres: to the classic type of solo concerto. The first movement, an Allegro, is full of sensual warmth and that richness of musical form and feeling so often found in Czech music, Beneath the plethora of musical ideas thé easily grasped and markedly rhythmic main theme stands out. The cello solo takes its part in the freely, flowing course of melody, sometimes leading it, sometimes acting as the accompaniment in richly coloured passages,
THE PALESTINE ORCHESTRA INTRODUCTION To the 3rd Subscription Concert / Dr. Else Lewertoff ״״״״ L18 ^nteres^ng coincidence that our Palestine Orchestra should be playing SCHUBERT S great C major symphony for the second, time in special circumstances. Two years ago Maestro Toscanini presented us with his incomparable interpretation of this work and to-day we !are faced with the memorable fact that exactly a hundred years nave passed s*nce this work (already written in 1828) was performed for the first time by Mendelssohn in the Leizig Gewandhaus. As this composition is certainly one of the most beloved works of the whole symphonic- literature and assuming that it is fresh in the minds of the hearers, not the least through the .performance By Toscanini, then it seems fitting that in this year of jubilee instead of giving the usual analysis, we should tell its history. To Robert Schumann belongs the honour of having saved this work of genius from the darkness of oblivion. He found the composition among the papers left .by Schubert. And in one of his famous articles, extracts of which are given below, he depicts the .fate of this ׳ symphony : “You must know Vienna, its peculiar concert system, the difficulties of getting together money for larger performances, so as to excuse the fact that there, where Schubert lived and worked, little or nothing is known of his great instrumental music apart from his songs. Who knows how long his symphony too, about which we are speaking to-day, might have lain in the dust and darkness had I not come to an arrangement with Ferdinand Schubert 1) to send it to the Management of the Gewandhaus Concerts at Leipzig or to that artist 2) who .himself leads them and from Whose penetrating glance not even shyly-budding beauty remains undetected not to speak of such obvious, masterly and gleaming beauty. Thus was it brought to light. The symphony came to Leipzig, was heard, understood, again heard and admired with joy by nearly all... It has often been said much to the annoyance of the composers that after Beethoven they should stop writing symphonies ! But what I had anticipated and hoped — that Schubert who had already shown himself in other types of music as a designer, rich in invention, many-sided, would also■ grasp the symphonic form from his particular standpoint and would find the angle־ from which. to create the symphony and through that to touch the pubulie — has been fulfilled in the most wonderful way. Through Schubert’s symphony and its bright, glowing and romantic life, the city of Vienna rises to my memory clearer than ever and once again I realise how just in these surroundings such works could be written. That in this symphony more is hidden than only a beautiful song, more than only Sorrow and Joy such as has already been expressed in music a hundred times, that it leads us to a region where we cannot remember having been before, to understand this you must hear this symphony. Here there is, apart from masterly musical technique of composition, life in all its fibres, colour down to its finest shades, meaning in every sound, most distinct expression of every separate part and to the whole that romantic touch is given which we •know from the other works of Franz Schubert. And this heavenly length 3) of the symphony, like a thick novel in four volumes by Jean Paul who too cannot make and end and this on the best grounds — to make the reader recreate the work for himself afterwards. How refreshing it is, this feeling of richness throughout, whereas with others one always fears the ending... It would have-been inconceivable where Schubert took this easy, brilliant mastery of orchestral treatment if we did .not know that this symphony was preceded by six others and that he wrote it in the full-tide of his powers 4)... This symphony Worked upon us as did no other after Beethoven... Perhaps years will pass before it-will find a home in Germany but one need not fear that it will be forgotten or overlooked because it . bears in itself the seed of everlasting youth.” These glowing־ words of Schumann, coloured by the romanticism of his time, have not lost their truth after a hundred years as. ■far as they touch the heait of the matter. The boundless richness and ingenuity of Schubert’s melodic ideas which run through every shade of sentiment from the gayest to the most deeply-felt, carry 'the listener along with them and secure for the symphony a special place in musical literature. 1) Brother of Franz Schubert. 2) Felix Mendelssohn-Bartholdy. 3) These words have become almost idiomatic in musical language. 4) November 182:8. Schubert died after its completion, aged 31 years. THE PALESTINE ORCHESTRA hi
ipoarchives.orgRkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==