משהה נגדי זה של שני רעיונית מחזיה מעמד עד אשר נכנם — לראשונה בויילונצילו 13 הנושא השני העדין יהחנני. בהמשך הבצוע מתגלה הנושא הראשי הבולט כלבוש ריתמי אחר, כעת אין הנושאים ה'אח]־ים נעצרים ■ לתר ז בתרועתרנצחון נמשכים הם בעקבות ■ הנושא הראשי ומתחרים בו בערכם, ההתאבקות בי; . הנושאים המען תפישת מהים בראש בולטת יותר כרפדיזד". ומכאן יוצא הנושא הראשי בהטעמה תזמורתית אדירה, והוא הוא ■ המנצח. ■ הפיה ר צ ו, שכל רוחות הבדותות נתכנסו בו, הוא בולו תנועה נמהרת, ורה בהלה האמצעי במרת באה נעימה ■ מבשרת ■ שלום: בוקעת שירת־רועים רוסיתהאמתית, אשר עובדת בפשטות מהבימה ימעל לאורגלפונקט. ברם אפיזודה שהטה'',יזו חולפת . מהר 4 את מהומה תיפסת פתיחת ■ יה ם ה ר צ ו החוזרת. קטע נאה של אמנות ■ סלבית ■ לאומית היא הפרה ■ השלישי ■ האטי של הסימפוניה : אגהנטה בעל כח־דבעה אדיר. כאן מגלה בו-ודין את כוחו בתאו־ הלד־נפש, החודר ■ עד למעמקי ;■; הנשמה “ פ י נ ל ה המצט־ר אליו ׳מיד משלח את רוחות העלי־ צית הצבי מחול, נעימות־אכרים נותנים הולם, הקצב והתזמור של. הנושאים משתנה מפעם לפעם וחפרה מתמלא עצמתח־ויים וכוה . .לעולם שונה לחלוטין יצירת ■׳ תובילנו בן־דורו׳המערבי של בורודין ה״וואריאציות הסימפוניות״ לצזר ט רנה (־ 90 — 1822 .) רה אם נשוה ■ נגד עינינו ■ איזו דרך עבר מוסיקאי זה, יליד בלגיה שהוגד בצרפת, ■ נוכל להשיג, מאיזה מהירותי ניזונה יצירתו.. צזר פראנק. נולד בלית/ אולם את כל ימיו כמועט בלה בפרים. היא למד שם בקונסרבטוריון המהומי, ועוד בראשיתייעלומיו הבל את הפרסים החשובים ביותר בעד פסנתר, ■ פוגה ואורגן. כפסנתרן ואור־ גניסט ידע לעורר התפעלות כללית בכשרונותיו ^ לאימפ־וביזציה לאחר שבשנת 1872 מנוהו למרה־האורגן בקונסרבטוריון, נחיתה המחלקה שלו אבן־ייסוד לאסכולה הצרפתית באמנות האורגן והוקומפוזיציה, אסכולה ששמה ד,'ילך לפניה אפילו בארצות הרחוקות כיותר. היו לו תלמידים בעלי־שם כגון הקומפוזיטורים ארגסט שוסו'ן,.״וינצנט ד׳אינדי. ■ המנע עם האמנות הפיליפינית של באד ובני דודו, שנעשה ק־וב יותר תודות ■ הנגינה באורגן, השפיע על יצירת פראנק, והוא בידיעותיו. היסודיות "ובסגולותיו האישיות יחע למשוך את תלמידיו אחריו. את יצירותיו,. החשובות, לרבות הואריאציות •הסימפוניית, כתבי כמעט'את בולן ב־סו שנות חייו האחרונות. מתקבל ביותר" על הדעת, כי קומפוזיטור כצזד פראנק, אשר בבל יצירותיו היד, מדגיש את בהירותואת קפדנות• היצירה,׳ ואשד היתה ל- נטיה מיוחדת לעהרח אחרית הנושאים, ■ ימשך בכל ■ לבו אחרי צורת הואריאציות. בחזרה המתמדת על המשא מראשי' המופיע. תמיר בשנוי־צורה מצא פרנס את המסגרת ■ דטבעית ליצירתו. צורה זו מרסנת את הדמיון השופע, ומאידך יש בה אפשרות להבליט׳ עד תום: את היכולת• דטכנית, המתבטאת לפרסים בשנויים רתמיים, לפרקים ■ בתאודים פוליפונייס'¿'.ולפרקים בסשוטים מלאכת־ימחשבת. עצם הנושא הראשי הוא ;משחק בשאלה ותשובהג: שבו מתחלפים לסרוגין הפסנתר והתזמורת. לאחר המשפט הראשון של הנושא, "הבולט בקצבו, שבו פותחת התזמורת, ■ בא מעל הפסנתר משפט שני, מרגיע. המתיחות הפנימית הנוצרת עקב האופי ■ המותר של הנושא, ■ נותנת אפשרויות־ פתרון רבות. שקולה מאד היא השתתפות הסולו׳, והתזמורת ■ ^ בנגי בצודה שהיא בעי! התחרות ביכולת וכשרון. הואריאציות הבודדות מיפיעות ■ אשד, אתר רעותה ■ ללא כל הפסק, בזכות ■ בנינן המיוחד מתפרק באורח הגיוני התבור כולו, על פרקיו השונים ■ הסותרים אחד את השני בהלד־רוח ובטמפו. . הוואריאצלתג לפי עדינותן ■ ולשוט הלטישה הן תוצרת אמתית של אמנית צרפתית, אשר סימניה •האופייניים הם'מאז: רסון ההבעה והגיון הצורה. ■ בי בזמן, שאצל ר © ® פראג אשר ,רשמי התנוך הצרפתי הם הם שהטביעו בעיקר את חותמם יעל ישותו המוסיקלית, ■ יש למצוא סימנים ליצירה ■ לאומית דוקא בשטח הרוחני, הרי הקומ פוזיטור הצעיר ממנו ב־ 20 שנים לערך אנטוניז דבורחק ( 1904 — 1841 ,) אחת התופעות ■ המפליאות ביותר, התמסר בכל נימי נפשו כקודמו הצ׳בי סמטנה, וכמיסד המוסיקה הרוסית הלאומית גלינקה, י לאמינות ,המולדת. הסרנדה לכלחמיתרום לדבורדק זהו מחזו־ ש־ 5 פרקים בודדים חרוזים בו זה ליד זה * )."הוא קטע מוסיקלי׳ללא־דאנה, בעל אופי משעשע, שעמידתו האדיבה מודגשת עול.'.' יותר על״ח־י קצבי המחול ■ השולטים בו (הפרק השני הוא ולס ללא כל ספק). חס בחלק האטי -נרתע הטון העליז והוא מפנה: מקום לנעימות נ־נעות עד ■ לב, ,המגיעות לשיא ההתפתחות בצלילי המיתרים. בפרק .׳האחרון מבצב׳ן אי־שם זכר לחלק ■ הראשון והאט' של הסרנדה, והיא בעיי סיום ■ לחבור, המודגש בית־ שאת על ידי ה ק ו ד ה החזקה. )* הערב ינגנו רק 4 מהם. לאחר אפיזודתהמיתרים לבבית׳ זו אופפים אותנו תמונות ■" תערוכה אחת": •ל מ יו סו ר ; ם ק י בתיזמורו הנעלה של ,הקומפוזיטור הצרפתי מורים רול 'עם כל כח־הקסמים שבתז־ מורת גדולה. המדובר הוא בקומפוזיציה לפסנתר, פרי־עטושל״קומפוזיטוד רוסי ■ שמת בלא־ עת. מודסט ■ מוסורורגיסקי הוא אחד מהמיצגים ׳המקוריים של המוסיקה ■ הרוסית ובכל דצדק אפשר לחשבו לאחד החלוצים הראשונים כבנין ■ ••המוסיקה המודרנית. בישרלי הפנימי ו־אחת שפתו המוסיקלית משתקפים יותר, מאשר אצל בן י זמנו בורודין, מעמקי הנשמה'הרוסית. הוא ראה, כתפקידו היעיקרי "לתאר את אמא־רוסיה לכל רחבה". מה עורר את הקומפוזיטור׳ לעצב בצלילים את ״תמונות תערוכה אחת״, על זה מספרות רשימות אחדות המשמשות הסברה לקטעים שיבואו : "את 1 לחבור ^ הדחיפ ■ "תמונות תערוכה ■ אחתי נתנה ■ למוסודגסק׳ תע־וכת אקורליס וציורים שר הארכיטקט יו. הרטמ ן ■ ( 1874 ,) איש־ במשך שנים היה ידיד קרוב של הקומפוזיטיר מוסיקליים, ושמם כשם התמונות, שאת התרשמותו מהן נסה המבוא ■ ונגינות הביניים המקשרות, המסומנות בשם סיור", ■" מבוססות ■ יעל נושא אחה חחא בואריאציות שונות; הן מתארות את הקומפיזיטוד כשהיא משוטט בין התמונות. 4
RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==