MOCH'S LAUNDRY TJQl 1 14. CHANCELLOR AVE. מכבסה מ ן J E R U S ALE M• TEL. 2604 רחוב שסראוס 14 1 ^ ■^ I י ר ו ען ל י □ • טל. 2604 mocn ZION | I ■ צ AUTO SERVICE CO. ITO. Dili O'I'IIOIDIK 011ml <1130 Jerusalem •tel■ aviv ידוש ל• ם-תל־אביב return tickets 210 Mils . 210 םא״ mm 01*03 הל 1 ך JERUSALEM, BEN YEHUDA STREET FTQUtuFl 11 > של 0 1101 ב 1 ־ > 0 11 ה ' CORN MORDECHAI BEN HILLEL STREET 10 110 0 ך ך כ > ב ן ך ל ל I 3 ^ 4 •דוסוליס
מקור קפה ■! הקפה ה מ ש ז KOR HACAFE Con vince Yourself I DAILY ;FRESHLY ROASTED PICK OF COFFEES! דבורה שוינלנד נ״דה סדופרסת ירושלים. דהוב הפלך גיזדג׳ 30 התעמלות !ריתמיקה התעמלות רפואית • מסגי שעורים ליחידים ובקבוצות לבתרים. לילדים ולתינוקות DVORA SCHON LAND dipl. teacher JERUSALEM, 30 KING GEORGE AVE. RHYTHMICAL & MEDICAL GYMNASTICS • MASSAGE INSTRUCTIONS FOR ADULTS, CHILDREN AND BABIES PRIVATE LESSONS UNGER the exquisite shop, for Lady’s Accessories א 1 נ ג ד ההגות המהודרת לקשוטי אופנת גברות Come and see our big choice of artificial flowers etc. Ben Yehuda St., Main Entrance .of Sansur Building J E R U S ALE M נא לבאו ולראות את מבחרנו הגדול בפרתית מלאכותיים וכוי רחוב כן־יהודה, הכניסה הראשית של בית סגסור ירושלים פורד המכונית לבל ש נו ו ש FORD THE CAR FOR EVERY PURPOSE PALESTINE AUTOMOBILE CORP. LTD. Sole Distributors for Palestine and Transjordan TEL-AVIV, “CITRUS HOUSE", PHONE 4585/6 HAIFA, New Business Centre, Phone 1207 • JERUSALEM, Juliàn's Way, Phone 3405
התזמורת האדץ־ישראלית ם ב ן א לקונצרט הנטנטי למנויים / מאת מכס בחד ־ח. ו. גלוס ( 1787 — 1714 ) 8 - הוא הראשון בין' האמנים הגדולים של ההבעה ■ הדרמטית באופרת עם הפתיחה "איפיגניה" מתעוררים זברונות על ■ המלחמה שפרצה לפגי הצגת ■ הבכורה של אופרה זו בין'תסירי השגרה ■ האיטללית הישנה ■ לבין ידידי ■ ■ רבגנון החדש. גלום הראשון סלל את החרד לפגי מוצרט ובר, ברליוז הנגר. ואלה הדברים אשר א. ת. א. הופמז כתב על "האביר עליות": ’ "בו בבן דר 60 , להטה אש־הנעודים כשלחבת־נצח, כנר־תמיד... בכוה כזה יחע לתפוש את המוסילה הנשגבה, על כל ישותה ותנאיה המיוחדים•, עד שמתוך מעמלי נפשו התפרצה .ועלתה דרמה ■ מוסיסלית ממש, ■ כמתיאור רב־זהר, כמתיאזר־פלאים"* . בהמשך התכנית — שתי יצירות של מוסילאים אחדים, אשד נם במרכז חייהם' — ‘ עוד יותר מאשר אצל. נליול — עמרה וינה. ■ מיצירות שוברט, אשר . ׳מתוך שגרה בנלית היו רוצים לראות בו אך ורל ■ את "אביר־השידה הרומנטי", עליז ושטות־שמש, פורה ומפרה ללא דאגה — תנוגן הפעם "רבימפוניה 'הטרגית". ומיצירות מאהלד, שדטעמותיהן הטרגיות ■ ידועות לכל, — תנת; הסימפוניה הרביעית העליזה ללא כל הסום. ׳הסימפוניה צ־מול לשוברט, "הטראגית" — נכתבה יב־ 1816 י; היא שייכת אופוא לתתיפתרעלומים ■" של ■ דרך־חיים לצדד" דרך אמן המפליא ובעל ■' לעשות הבנת־אמנות מעמיסה. שוברט »( 182 1797 ) בכתבו ■ את ■ החבור היה ■ עדיין, כעוזר לאביו, מלמד בכתות המכינות באחד מפרורי וינה. ברם בתלופת יצירתו הראשונה כתב שוברט שירים כ״מלך־ היער״, ״׳הנודד״, ״אל לרונום רכב־החואר" ; כוח וחדות חיים ממלאים את הנפש הצעירה ! אבל מתוך .מכתביו נראית לנו תכופות נפש מיואשת מהמהם : "שמעתי, כי אינך מאושך״ד- כותב הוא 'לאחד ,מידידיו — האי( צריך אתה'להתפכח משכרו! היאוש ? אם כי מעציב אותי הדבר מאד, אך אינו !מפליאני עילר, ^ ב באשר זהו כמעט גורלו של בל בן אדם נבון בעולם אומלל זד" ולמה בעצם חרוש לנו האושר, בו בזמן שרוע המזל הוא הוא הלפם היחידי שנשאר לנו בחיים". אי! זאת אלא שהסימפוניה נכתבה כהלר־רוח זד" לאחר הא דנ׳ו החגיגי־דציני בא נושא ראשי' ראשון, אללרו ו יו צ׳ ה, אשר ■ צעדיי בטרציות המתפרצים ■ בכאב רב, הם לאזגנז כשאגת לב ■ חול לאחד א נד נטה נפשי יל ם לר צו סוער חוזר הפרל המסיים ביתר הטעמזללאל אוירת דפרס הראשון. הנושא ■ הראש הוא ■ כמעט ואריאנט להתחלה« מורגשת בכל זאת התפתחות נוספת מהיאוש העמול עד לדצון־המעשה ההרואי. שטח־המתיחות של הנושא .מתרחב במהרה לכל רחב! של האולטבות, הלצב החצוב הולך ונעשה יותר מתוח, נעימת־ האוקטבות מתפרצת ■ כל חזמן.לתפוש מלום בראש, וסיום־הנצחו! העובר לצ־דור, אינו בא איפוא באורח בלתי צפוי. נוסט: מאהל ■ ( 1911 — 860 )¡ הסימפוניה הרביעית. ■ לגבי שאיפת התזמורת להכניס לרפרטואר שלה את יצירות גחול־הקומפוזיטורים ■ היהודים של זמנינו, של נוסטב מאדלז — • 1 הרי בצוע״הבכורה לסימפוניה הרביעית, לחשב לצעה חב־ערד. נוסטיב מאהלה)באר׳ז־אבותיו, במכורת־׳נפשו, בנלוהת המטרה, שאליה נכס־ ללא ■ דברה, ואשר לעיני הבלי היא מופיעה ביצירותיו,,אמנם חל ברמזים, אבל לעתים לרובות ביותר!, — ברם, מאהלו־ עצמו לא ■ היה שייך לדקיאים אלד" הוא לא פלל יעל היסוד היהודי. שגעגועיו הדתיים. את עצם העובדה יש להסביר במסיבות התקופה, שבה היה מאהלר פעיל. אך לדברה הברורה אין ערד רב בדברים שבאמנות, חשובים הם האימפולסים, השואפים וממעלי־המעמלים שבנשמה לאור השמש. התזמורת הארץ־ישדאלית 3
מי לא ייזכר בשפר "איוב", ״בספר המשפטים״ הסוער אדוןדעולם, אש . כי! וגמתו לא תמצא בספרות של את עם אחר- בההאו את מכתב מאהלה לתלמידו וידידו ברוני ולטה (ניז יורה 1909 ; לאחר הפטמה גדולה נצה מאהלר שוב על הסימפוניה הראשונה שליו) : "יש לי ההגשה מוזרה לגבי ■ יצירות אלו, כאשר אני מנצח עליהן. מתגבש ■ רגש ■ צורב •ומכאיב : מה הוא העולם, שבו משתהפים צלילים ודמויות כאלה משהוא כמרש־האבל, ואחריו הסופה המתפרצת נראים לי כתלונה לוהטת נגד הבורא". הנה כי כן תאיר מאהלה עצמו את הוי־היסוד שבאישיותו, •ובאותו זמן נם הצביע על אתה ■ מהשרי הנפש התשובים, אשר כל בהורת חוהרת תוכל ■ בודאי למצאו, שבין רוח היהדות לכ , ! מיעהת־׳לבו הוא. '.(על היחסים המוסיהליים הספציפיים שבין מוםייהת־מאדלר לבי,ן ההצבים והנעימות של ■ המופיהה היהודית העממית, שלא היתד. ידועה לו, ובאופן מיוחד המוסיהיה החסידית — הרחבתי אח הדבור במסים אחד. השוה ״הער יודעה ■ שנה 1 , עמוד 344 , וכן נם היינריד ברל: "היהדות במוסיהה"). ליד צלילי המדד הפראי נגד שלטון העולם, אשר עוד בני זמנו של .מאהילר ציינו אותם באופייניים לדידיו (בוראי ■ שמעו,רה "שאון פרוע" בהתפרצויות אלו), נשמעים ביצירות מאהלר, כאילו להשלמת הצבע, נם ¿לילי מנוחה עמוסה ואושר נסתר, שלות־שאנגים לאחר סערת־ דהרב. — הסימפוניה ■ הרביעית למאהלר &יא לגבי יתר הסימפתיות מהרה יוצא מן הכלל, כל עוד החבור כ יו ל ו , להוציא אפיזודות מועטות, נראה חדור אושר־השלום ושמחת יובדחמנוחה. אפשר היה לכנות סימפוניה זו, ההלה מבחינה חיצונית, העדינה מבחינת הנגינה, הלת המשהל מבחינת הבנין - "סימפונית .הילדות" למאהלר. להבנה מלאה אפשר להגיע, אם להתיחם לסימפוניה זו כאל נהודת מרביע, שבאה לאחר שתי סימפמיות״הרב מארירות. כאז ומתמיד משלימות הסימפוניות הדדית אשד. את רעותה, וכולן יחד כאילו מתמזגות לסימפוניה ענהית אחידה, אשר נגודיה מסבירים איש את רעהו ותלויים זה "בזה. אחרי "רומן־האדבה" האישי שבסימפוניה הראשונה, ■ באה ‘ השניה "המט!פייזית", שפתיחתה 59 גלת, וסיומה — תחית־דמתים של כל ■ היסום ל ■ השלישית ה״על״גשמית" היא כעין סשת ענהית שראשה ■ בממשלת הטבע, הצמחים והחיות, ליד המלד פאן, וסופה בשמים במסום אהבת־הנצח, הגואלת את היסום מחטאיו. "אל, שעדרנא אל פצעי, ..בל תאבד ■ אח נפש־חי »«כתב מאהלה מעל לפרס המסיים של הסימפוניה 'השלישית, השופע אהבה חמה ועילאיות בו בזמן שבשלישית 'נלחמים עוד בעד הזכות לחיי־שמים, הרי ברביעית באנו כבר השמימה. חיים אנו בשמי־מרום, וכאילו'ביתנו'הם, וטוב ■ לנו ופשוט, ■ שוב נהפכנו לילדים. אלה הם שמי"־האגדה, .שכולם ברס־צבעים ושעשועים,' ובהם נשחה. עם דמלאבים ■ ב״נשת־העננים". כל הדאגות הגשמיות כל הבעיות והסתירות נשכחו מלב,. סבל דמציאות רחוה מאחרי גבנו, ■ כל זה נראה לנו כזיכרונות רמסי-ם/ .ועליכן נרמז ■ גם במוסיהה, בי יש השר ידוע בין נעימות אחדות שבסיימפוניה ' הרביעית לבין אלו" שבשלישית. זהו בעצם הלד־הרוח, שבו מתחיל הפרה הראשון. כוהע נושא־חליל החוזר תכופות, בחינת ■ ׳לפדן, מצילת־ילדים תת? הולה, ומיד בטיט מ .מביאי,ם הכנוהות את הנושא .הראשון הערב, המשרה עלינו י ־משמחת חנות האוסטרי בנוסח חייהן, מוצדט ושוברט. חפרה הראשון המתנדר בצורת סונטה מורחבת ■ — מתבדלת ■ ממנו י הגט י ל נ ה בנוסח־ שיר עממי, ובעהבותיו בא נושא־מחול. מתון, נעימת־לכת רעננח אפש- להבחין בו את ההתחלה ואת בצוע הרפדיזה, שבה , ידע מאהלר לערבב באמנות שובבה את כלי ■ הנושאים ולהפיה מהם לכסות אפהט •מכסימלי. ביחד 'עם זה מתגלגלים ■ הנושאים במהלד־הולות נועז, מבלי שיפריעו בבל זאת ־לרושם השלום שביצירה כליה• התזמור ■ הוא ■ חסכוני יותר, מאשר בסימפוניות אחרות של האמן-ז • בםימפונית־ילחות זוהוא ותר• אפילו על אחד הכלים האהובים עלית על הפוזאונדג '■ הפרה השני ■ מכנים צליל מבשר־,־׳ע להלד־הרוח של החבור. ' הסולו .לכגוד מכוון .בטון אחד גבוה מהרגיל,.הצליל צורם ובלתי־נעים ביותר. האם המות,.הוא ־.שפתח . בשוררמחול ? — על שאלה זו של״תכנית" בסימפוניות מאהלה התוכחתרבות. הוא עצמו מחה לאחר «מדמה את השמות שנתן לפרהי. השלישית. בזה. הדגיש את רצונו להשפיע אד ורה באמצעים מוסיהליים. "המוסיהאי הוא הוא, שעליו לתת כאז בטוי, ולא הסופר, הפילוסות, הצייר אלה ■(■ נכללים כמו" סיהאי). בדבור אחד : "מי שאינו ‘ גאו!-יעמוד מרחוה,׳ והגאון — בל יפחד• וירתע מדבר" — כותב מאהלה באחד ממכתביו. על כל פנים גמשיד לנתח את היצירה מבחינה מוסיהלית, ואז ■ נציין, 4
GERMAN FRENCH BOOKS ON MUSIC ר א י ק REIK״s BOOKSHOP LTD. CINEMA ZION BUILDING TELEPHONE 4740 • P O.B. 1258 ENGLISH עברית כי לעומת האפיזודות המבשדות־הע, שכפרה השני יוצאים פרקי־ביניים ספוגי־איושד זד כיותר, שצליליהם ערכים לאוזן ונושאיהם רומזים תכופות על חדות האידיליה השולטת כפרה !האחרון. הרוב לסיום ■ פדק־סקרצו זה, נהפך אמנם ה״ארדנרםט" לגרוטסקה מכאיבה, כדרכו של מאהלד כסימפוניות האחדות שלו. שבע־אדשר, כולו נגינה ושלום, זורם לו לאטו הפרה השלישי. רה רגשנות־מה כנושא השני, הנשמעת כ״מקוננת" ומלאת־נעגדעים, מהוה השר כלשהו עם צורת היום ששטה אנוש. ההתשה כדרגה האחרונה, ■ צליל מלא וחגיגי ■ (המבשר שוב על פעימות הפרה המסיים) כשרה עלינו ■ שלות־נ׳פש מלאה זה הוא הלד־רוח של בדידות, מאושרת ■ ומאתלר חוזר אליו בתקופה יותר מאוחרת כשידו "אכד אבדתי בתבל". ורקימת עוד דרגה של אושר מעל למניחה זו, מעל לחלומות אלה ? — לכאורה, כמעט אי־ אפשר הדבר. אכל דמיונו ■ של ־■ מאהל תופש בצליל ובהלד־רוח מדובה ■ מזה. בעדינות רכה 'מעלה היא כפרה המסיים את עולם האגדות ■ הילדותי" ^ אשר כמו־ידיו יצר כפתיחת הפרה הראשון. גם המצילה, ■ הצעצוע, מופיעה שוב, ומצלצלת. והוראת בין השורות הבודדות. זהול הסופרנו מוסית לזה ■ מלים, המובילות אותנו אל שימי השידה י העממית הפשוטים, מקום שם המלאכים יהנל §״ מ״חדוות־השמ־ם ושמחתם לאידעריד. אלה הם השמים, כפי שהם מצטירים לילדים: יש כשמים אלהפירות לרהות, ■ דגים ובשר ■; מבשלים שם ומטגנים. ■ ■ מאהלו מתר שעשועים אלה בטו«המיוחד לו גדוש־הומור ׳•שלוה, .שאי! כמוה בכל הספרות ■ המוסיקלית ■ שלפניו .ואחריו. ■■ העליזות כשמים צוירה כחן 'ובאדיבות עדינה, כרבות וליצנות כזאת, שאין צבעי־הפסטל אשר לצייר, מספיקים ■ כדי לתאר את •דמויות ה״פזטים" ואת הרוחות הקלים הילדותיים. וכאשר, לאחד ■ רפרדהילדים האחרון מתחילים מנגני־השמים את הקונצרט שלהם במעבר פתאומי לא־דוד ("רד מאד ומלא מסתורי! על ,)־■■׳ לסיום געשה הבל בה פשוט, כה שקט זלל, כה מלודי־טבעי ■ וספוג הרגעה •עילאית, עד שמשהו משלום־נפש ילדותי זד אשר בסימ־ פונית־השמים, כפי ■ שמאהלר חיה אותה — חודר ללב ולחיים, חודר לביתו , של הפרט, ופינו תפלה : "העושה שלום במרומיו, הבא שלום גם על ■ ארצנו הדוויה". טל. 4754 Hl.WTOW/CIt OPTICIAN TO The High Commiss lüy EAGLE EYEstoï״ Tel.: 4754 H. E. The Hadassah and St. John’s Hospitals. Central Bldg., 209 Jaffa Rd., Jerusalem MITdIMfK D. 2, Princes* Mary Avenue GUGGENHEIM TELEPHONE 2949 5
שוקולד "עלית" וממתקי "עלית" טעימים מזינים ומבריאים התזמורת הארץ־ישראלית הקונצרט ה- 6 למוו״ם (ס 31 רג 1 ) 6-/7. 1. 40 : • תל־אביב: 4. חיפה: 40 . 1 ב־ 8.30 בערב) . 11 (ההתחלה 1. 40 ירושלים: י 1 1 ר ה n 1 1 n : ג ז ר ו ג י א 1 ש ק סוליסט: ב ו ר ה ת א ד י Elite’s Chocolate and Elite’s Sweets are Delicious Nourishing and Healthy חברה א״י לאחריות בעינו מכסה סיכון־מלחמה HASSNEH INSURANCE CO. OF PALESTINE LTD. COVERS WAR RISK סימפוניה םסי 4 בג-דור ................ .. גוסטב מאהלר ( 1860-1911 ) 1 . מתון, אטי ביותר 2 . בתנועה אטית 3 . כולו מנוחה ( poco adagio ) 4 . בהרחבת הדעת. (סולו לסופרנו. המלים מתוך "קרן הקסמים אשר לנער". התרגום העברי: י. לבני) לזכרו הקומפוזיטור בקשר ליום הולדתו ה־ 80 . הפסקה הפתיחה ל״איפיגיניה באאוליס" כ. ו. גלוק ( 1787 ־ 1714 ) סימפוניה מס־ 4 בצ-םול .................... פתץ שוברט (1797-1828) Adagio molto - Allegro vivace Andante Menuetto Allegro
עטרה קפה מ 31 n ד THE PALESTINE ORCHESTRA 6th SUBSCRIPTION CONCERT Haifa: 4. 1. 40 • Tel-Aviv: 6.17. 1. 40 Jerusalem: 11. 1. 40 (Commencing 8.30 p. m.) Conductor: GEORG SINGER Soloist: EDITH BOROSCHEK (Soprano) ATARA TEL-AVIV • HAIFA • JERUSALEM SHEMEN KEEPS TEETH HEALTHY ip□ 1id ־ id ־ , iu ־ n □ 1 ] uj n n üj o 2 Symphony No 4 in G major ............... Gustav Mahler (I860® 91 1) 1. Bedächtig, recht gemächlich II. In gemächlicher Bewegung III. Ruhevoll (poco adagio) IV. Sehr behaglich. (Soprano solo. Words from ״Des Knaben Wunderhorn“, Hebrew translation by I. Livni) Performed in commemoration of the composer's 80th anniversary. INTERVAL Overture to "Iphigenia in Aulis" Ch. W. Gluck (1714—1787) Symphony No. 4 in C minor, ("The Tragic") .......... Franz Schubert (1797—1828) Adagio molto B Allegro vivace Andante Menuetto Allegro FIRST QUA L I T Y ALUMINIUM VESSELS PALALUM !
WEISS, BA1CHMAN, STEINER HAIRDRESSERS Greater Comfort in Our Enlarged SALON FOR LADIES LATEST HAIR STYLES Phone 4705 ZION HAIL BUILDING First floor Right entrance מספרה ויס, ביצימן, שטי 1 ר ל ג 3 ך ת בסלון החדיש ביותר לגבירות נוחיות, סביבה נעימה, עבודה ממדרגה ראשונה טלפון 4705 בנין "תיאטרון ציון- קומה א׳ הכניסה מימין of “pure” music. Let us say that in the second movement episodes of purest happiness, of undisturbed harmony, the themes of which point again and again to the gaiety of the last movement which transmutes everything intd an idyll, are contrasted with the sinister passages. But towards the end of the Scherzo-movement the Erdenrest becomes a harrowing grotesque such as Mahler so often sketched in his other symphonies. The third movement flows on in a stream of beatitude, wholly melody and peace. Only a ■certain passion heard in the second theme “complainingly” and longingly indicates the bond which still exists withman’s former shape. An acceleration in the last phase, a fuller festive note (again anticipating motives in the last movement) soon leads us once more to a deep quiet of soul. It is the. feeling of happy solitude which at a later date Mahler embodied in his song “Ich bin der Welt abhanden gekommen.” Is greater happiness possible than this quiet and this dreaminess ? — Almost it seems impossible. But Mahler’s imagination climbs yet higher in feeling and in sound. With consummate art he re-creates in the closing movement the fairy world with which he had opened the first movement. The child’s rattle, the toy, is here again, ringing its signal between the single strophes. Now the soprano adds the words which lead us to the simple heaven of folk-song, where the angels and saints enjoy “heavenly bliss” in perfect happiness. This is Heaven as children imagine it. In this heaven there are fruits and vegetables, fish and meat,*boiled and roasted. In the depicition of this rejoicing, Mahler uses a personal, quiet and humorous tone which is not found elsewhere;¡ in musical literature. Heavenly gaiety is painted with such a light grace and charm, so tenderly and so roguishly that all.¡ the pastel shades of painting, cannot be compared with these putti and childtfike spirits. And when after the last children’s refrain with its sudden change after E major (“very tender and mysterious until the end”) the heavenly musicians begin their concert, everything becomes so simple, so quiet, so soft and easy, so naturally melodious and unearthly that something of the child-like peace of soul as Mahler felt it, comes into one’s life, into one’s home. And one prays : He who created form in the heavenly spheres, may He bring order to our troubled earth 1 You meet your friends at CAFE TABOR 4 Ben Jehudast. את כל חבריך תפגוש בקפה תבור רח' בן־יהודה 4 CORSET SALON FORMERLY PRAGUE, P E S □ L MAR1ENBAD, VIENNA JERUSALEM, 1, Ben Jehuda St. III. floor (Lift) V
writes to his pupil and friend, Bruno Walter (New York, 1909, when after a long interval he once again conducted his Last Symphony): “I feel intensely with all these works when I conduct them. A burning and painful emotion crystallises itself : What sort of a world is this which throws out such sounds and shapes as its reflection ! Such a piece as the Funeral March and the storm which breaks out afterwards seem to me like a burning indictment against the Creator.״ Thus Mahler himself portrayed a basic feature of his personality — and at the same time he has denoted one of the most important spiritual connections which critical examination can find between the spirit of Judaism and the impulse of his own heart. (About thé specifically musical connections which can be traced between Mahler’s music and the rhythms and melodies of Jewish, especially Chassidic, folklore, used by him unknowingly, I wrote extensively on another occasion. See “Der Jude”, Vol. I, No. 344 and “Das Judentum in der Musik,” Heinrich Berl). Besides the sound of wild rebellion against the pattern of the world which Mahler’s contemporaries too realised to be one of his characteristics (although they regarded these explosions as only “empty noise”) there likewise exists in Mahler’s work, as a complementary colour, the sound of deepest quiet and of hidden felicity ; the idyll after the storm of battle. Among Mahler’s symphonies the Fourth is an exception insofar aS the whole work, with the exception of a few episodes, seems to be swayed by the happiness of the peace and gaiety of a tranquil day. One could call this symphony, which even outwardly is the lightest and most playfully tender, the least weighty and therefore: the shortest, Mahler’s “child-like symphony”. It can be fully understood if it is regarded as an interval of calm after two mighty battle symphonies, the Second and the Third. In general the symphonies of Mahler supplement one another and form altogether one titanic symphony Ek the contrasts of which influence -and explain each other. The individualistic “love novel” of the 1st Symphony is followed by the “metaphysical” Second which begins with death and ends with the resurrection of all living creatures and the “transcendental” Third, this symphony which links in an immense arc, Pan — the realm of nature, the plants and the animals, to Heaven — the eternal love which atones for all sin. “Father, look at my wounds ! let no being be forlorn” wrote Mahler over the final movement of his Third Symphony, overflowing with warm, celestial love. After the battle for Heaven has been fought in the Third Symphony, in the Fourth we have arrived there. We are living in Heaven, we are at home in Heaven and we are in a good and simple mood. We have become again as little children and it is a colourful, fairy heaven, sparkling with playful glory in which we play ball with the darling .little angels. All earthly sorrows¿ all problems, and conflicts are forgotten. The pains of existence are buried deep beneath us, barely visible as remembrances and musically hinted at by likeness between some motives with those of thé Third Symphony. That is the atmosphere in which the first movement commences. A theme on the flute starts, which often, like a refrain, returns — a child’s rattle accompanies it. And presently in the third beat the strings bring the lovely chief theme which, as it continues, recalls something of the joy of ■the Austrian landscape of Haydn, Mozart and Schubert. The first movement,which strictly follows the rules of an enlarged sonata form branches out into a folksong-like cantilena, after it comes a stately dance theme, a fresh march-motive and lets us clearly recognise the beginning of the reprise and its development in which Mahler understands with dashing art to weave all the themes and obtain the maximum effect from them. The themes meet one another sharply and the voices mingle daringly but on the whole the peaceful impression is not disturbed. The instrumentation is ■more economic than in the other symphonies and Mahler even renounced one of his most preferred instruments, the trombone. The second movement brings an ominous sound into the atmosphere. The solo violin is* tuned one tone higher than usual and sounds shrilly, menacingly. Is it the dead who play here for the dance? — Much discussion has taken place over the question of the “programme” in Mahler’s symphonies. He himself later omitted the programmatic titles which he had given to the movements of the Third Symphony, thereby stressing his resolution to impress only , through the medium of “pure” music. “The musician must express himself, not the writer, the philosopher, the painter (all these are contained in the musician). In one word : who possesses no genius shall remain outside, and he who possesses it, need hold himself back from nothing,” so writes Mahler in one of his letters. Let us, however, confine ourselves to the point of view IV
THE PALESTINE ORCHESTRA INTRODUCTION To the 6th Subscription Concert / Max Brod Christoph Willibald GLUCK :.;(1714—1787)^«;. the first great master of dramatic expression in opera״ The Iphigenia Overture calls to mind the quarrel which broke out after the first performance of the opera in Paris (1774) between the followers of the bid Italian opera form and the friends of the new style. Eventually, however, Mozart, Weber, Berlioz, Wagner went further along thetjvay which Gluck had opened. Here are a few sentences which. Ei;.5Th. A. Hoffmann wrote?about “Cavalier Gluck”: “In him, the man of Sixty-years, the fire of youth glows with an undying flame... To such an extent had he mastered the highest flights of music, in all its essence and in all its demands that from his own inner being real musical drama rose up like a brilliant and wonderful meteor.” The rest of the programme brings two works from musicians whose life’s centre, even more than for Gluck, was Vienna. Schubert, in whom a banal and superficial conception sees only the sunny-gay and carelessly romantic producer of songs, appears this time'with his *¿tragic” symphony and Mahler,־ whose tragic accents are well known, is represented this time by his light, gay, fourth symphony. — Thus in both directions are conventional prejudices weakened■ SCHUBERT’S C MINOR SYMPHONY, the “Tragic”, was written in 1816 and beldrigs. to the early days of this short life which from the very beginning of its activity showed such an unbelievable mastery and astounding knowledge of art. Schubert (1?GTSi 1:82®composed this work when he was still acting as an assistant to his father in giving lessons to elementary pupils in the suburbs of Vienna. Although to be sure even in this early period he had written such songs, as the “Erlkönig”, the “Wanderer”, “An Schwager Kronos”. While the young man isi full of strength and lust for life yet his ■ letters often enough allow us to see the soul of one who is weary of life. I hear you are not happy,” he writes to a friend. You must sleep off the intoxication of your despair? This also makfes meextremely sad so that lam ■not at all suprised at you, as almost all thinking people in this miserable world have the same thought. And what should we do with luck since ill-luck is still the only charm that remains for us.” This is the mood in which ourY symphony seems to have been created. The solemn and serious Introductory-Adagio is followed by an Allegro vivace as first chief theme; these passionate mounting thirds sound like the outcry of a suffering heart. After a soulful Andante and a stormy Scherzo, the concluding movement returns to the atmosphere of the first part. The ground theme is almost a variation of the opening but it shows the development from brooding despair to the heroic will to go forward The span of the theme soon grows to an octave’s width, the punctuated rhythm becomes still tenser ; the octave motive becomes still more prominent so that the end, which is now in the victory-sounding key of C major, does no^take us unawares. GUSTAV MAHLER ^1860-1911) FOURTH SYMPHONY. The first performance of the Fourth Symphony by the Palestine Orchestra marks an important step forward in the endeavours to include in the repertoire the works of the greatest Jewish composer of our time, Gustav Mahler. Mahler in the land of his forefathers, in the home of his soul, in the Ultima Thule which he^unconsciously wished to reach and which longing for those who understand his music, is to be realised from the half-expressed ■suggestions in his music ! That Mahler himself did not understand his own affiliations that he was unaware of the Jewish foundation of his religious longings, belongs to another page. This unawareness%an be explained by the spirit of the epoch in which Mahler worked. But in artistic mattÄS¿ Beat consciousness is not important, what counts- is the impulse coming out of the deepest depth of ■the soul and which strove for light. Who does not think of the Book of Job, that stormy argument with God, the like of which is not to be found in the literature of any other people, when Mahler THE PALESTINE ORCHESTRA in
י; 5 פריבטרכגד בנק כללי לעסקי מסחר בק״מ J. L. FEUCHTWANGER GENERAL COMMERCIAL BANK LTD. ALL BANKING TRANSACTIONS JERUSALEM Assicurazioni Gen. Bldg. Princess Mary Avenue Tel : 4605/06 : 3738. P. O. B. 122 T E L - A V 1 V 5, Rothschild Blvd. Tel : 4624/25. P. O. B. 1824 HAIFA 19, Herzl Street Tel: 2330. P. O. B. 1053 S. KLEDMAAX PIANO SPECIALIST JERUSALEM, 2 STORRS AVENUE, TELEPHONE 37-96 PURCHASE • HIRE • TUNING . REPAIRS • SERVICE BY EXPERTS • FURNISH WITH DIGNITY ELSCHUKAH & THE BEAUTIFUL HOME PRINCESS MARY AVE., CINEMA REX BLDG. ל ו ד ב י ג ם א י ר רחוב השיבה סר• 4 ח. ד. 1174 סל. 2628 ס 1 יף: רהביה. רה רחבן 33 ספרים LUDWIG MAYER 4 PRINCESS MARY AVENUE P. O. B. 1174 PHONE 2628 BRANCH: REHAVIA, 33 RAMBAN RD. LENDING LIBRARY Sparton Radio The perfect wireless set with the richest voice MODELS 19 4 0 HAVE ARRIVED! General Agency! 45, ALLENBY ROAD, TEL-AVIV BRANCHES IN JERUSALEM AND HAIFA
The BRITISH THOMSON-HOUSTON Co. Ltd. ELECTRICAL ENGINEERS AND MANUFACTURERS HEAD OFFICE AND WORKS, RUGBY, ENGLAND RADIOS •REFRIGERATORS • RANGES • WATIR*HEATERS DOMESTIC APPLIANCES • TALKIE EQUIPMENT • MOTORS • ETC. 1 PALESTINE BRANCH OFFICES: TEL-AVIV: 26 GRUZENBERG ST. (MAIN OFFICE) JERUSALEM: PRINCESS MARY ROAD HAIFA: NEW BUSINESS CENTRE, JAFFA ROAD AND AGENTS THROUGHOUT PALESTINE JERV SALEM • TEL-AVIV • HAIFA «דעות — סדור: .פרסום ווורח", תל־אביב, רחוב אלנבי 120 , טיפח 2337 סניר חיפח — ירו׳פלים : חיפח, רח׳ בלפור 11 , טיפח 1625 דפוס .חו«את עוראל• ^ אר נע״ם, תל־אבע
הפימפומה הרביעית למהלר הפזלו לם 1 ? רנן [מתוך ".קלוהקסמים אער לנער".] וען לנו כל־ניל זיו #מום כל־חפץ ארצי בנו און אין לעע אין לסק מע ^ ?לי־נ ?עסה הבל סי ?עלות העקט מי מלאכים הם מינו עם־זה עוד ה ^ נעי דינו נךקךה ׳ נרוצה, נדנה נדוצה הוד רום לתו ^ מ גם ובט אבא סד־נךא דרור יוציאה מחסה נד הוךדום ךעיעא נובילה ■ סף־פעע, דל־ועע, סף־עעע גך;א רסימא בה סט ^ עוסט הוא יוריד עור לאבח עלי להךהר תת כל־רוח בין ?און ?יקב עמים אף נם ערפים יאפו פת ?ל־ירק נם טוב וגם רך הוא על־תלמי נן־אל רב .יברחו אספרג, צמסי־ד׳דו אער לק וחמדו בבר מלא צלחות יסן לך תפיס׳ אנם׳ ?לי סנפן מתר לך — אל כל־אער תפן אךנבת׳ אילת ח?עית ?מילת אילך ואילך נם יום־צום ?י וןדטגה מאליו אז ךנ־מם ?י ועל הנה יון ה אי והיעד׳ ולעת ניעה ^ ו?רע עאגם אלהי מךם, הטבחת הוי ! זמלנו - לי ^ אדמות לא £1 ל יי 3 ל הלמות־לו למות ^ אלפי־אלף תרקךנה אין־סלף אף צנועה עוהקת על־בך עכינת־אל עם ?ל טלותא § נונני החצר מעלתא קולות ערפי־קלע סולדים לב ?יקוד־אע הבל אלי ענג ג ^ לע נמעך מךגם אקויריהטית יצחק לכנו
ipoarchives.orgRkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==