PR_1939-1940_19

ZION |1' צ auto service co. itd. WMmRM8 חברה ל שרות או טוס 1 ביל ז ם בע־ס Jerusalem •tel-aviv יר 1 שלי ם-תל־אביב RETURN TICKETS 210 MILS •־KB 210 Him הל 1 ך OD'DI tel-aviv, 46 liuenblum st., phone 5094 P4 j 5094 תלאביב. רח׳ לילי 1 בלו,ם 46 . םלפ 1 ן 8, ben yehuda st., ״atid רחוב בן•הודה 8 בסשרד < .עתידי) ״ S תל-אביב

Its easy io have ל ל שמור על בריאות הרגלים » 1 Tit feet ״״ Ask for free advice בסש עצת - חנם אצל _ Jhe ^M-known experts המפורסמ , ם בעו ל ם Dr. SCROLL’S »J ד ״ י ש 1 ל foot comfort service g^Jg שרות לטפול ברגלים ONLY 37, Allenby Road ^3^1 37 » רק רחוב אלנ ב corner bialik st. Tel. 5337 .1 ב ב • א ל י ק טל n פות ר S. HABIBI MUSIC-HOUSE AND AGENCY 10, MONTEFIORE ST., TEL-AVIV ' ש. חביבי בית פסחי לכלי גי < 1 ה תלאביב, רת• פוופיפיורי 10 צלצול נעים לשם האחים קפולסקי י רח׳ נחלו! בנ , «י 1 32 ? הכנ!סה nia , קלישר 50 32"N ACHL. B ENJAMHtà.,ENTR■50.KALISCHER ST. I רחוב אלובי 47 טלפון 2793 סניפים: רחוב אליעור בן־יהודה 54 רת 1 ב אליעור בן־יהודה 16 ר ת I ב א ל נ ב י 9 10 *ATI מ H b ר׳ ה־ n rc I.... בוס בידה הכי טו 3 ה?תל-אביב 7331 TIN צלי' 3 כל ’ 1 □ טי ‘ מ 1 אלנג־ 26

ה ת ז בו ו ר ת ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י n Photo: Sebba, Tel-Aviv צלום: סבא. תליאביב התזמורת הארץ־ישדאלית 3

מבוא לקונצרט ה־ 8 למנויים / ד״ר פ. גרד״יץ עוד ■ ׳מימיו הראשונים של . הסונצרש ■ הפומבי , ‘ — וצררה זיר של קונצרט הייתה נתונה מהשנים הראשונות של המאה ד,־ 18 , בשעה ׳שהמעבד .הבינוני ואתו גם מ־שטר חברתי חדש, שהיד. •מבושם על הקפיטליזם ועל היזמה הפרטית, ■ עלו ■ .לגדולה — היתד, שיא התבנית ■ הופעת סולישט או סיליסט־ם, אשד רב היה כוחם בהצגת יצירות וירטואוזיות, המוסיקה לא היתד, עוד רכוש החברה, אלא אובייקט לתערוכה; את הנאת־ד,שמיעה אפשר חיה לקנות בששת (בשוד לתקופה שקדמה לה, כשד,מוסיקה היתד, חלק בלתי־נפרד מהיי החברה והצבור), והאידאל החדש היה : השלמה •מפליאה של האמין בתור פרט, כתחליח לאידאל הקודם, אשד העריה הצגה מושלמת בצבור על״יךי כמד,׳אמנים שתפקידם.. וערכם שוה.,עלית הוירטואוז המודרני. היתד, .קשורה קשר אמית י בד,תפתהו,הי. ■. ;הקונצרט הפומבי • ■ ׳שיכלול:׳ ך,המבודח . במאה ה־ 18 . גרס. להופעת . טיפוס של ,¿®. ״אמרנום אשד ’ עבר ■¿ במ&ע־נצחו.; . מעיר לעוד; . מארץ . לארץ, והלהיב . את . חשנמעים באמנות ■ בצועו, בלאחדמל, ^®^', בכשרון . או בחדושי־המוסוקה שהביא אתיו..יצירת;החיבור ׳המוסיקלי ובצועו היו עי. £ בז 0 ^^! בס־י אמן אחד ; :רק במאה ה־ 19 . אפשד לציה שזיה יתרה לאינדיבידואליזם: ■ רק אז ה,יתה . ן! ^ אמ "קומפוזיציה ■ לנחלת האחד,.אמנות הבצוע י היתד, בידי השני,.שהתמחה את הוא כם ^ במהצנענ האמדהמבצע, לא השתעבד ש,"לו למטרתו הד,היאה שיל. ד,פרטיטורה המודפסת,.אלא ו לות; ^ ק ^ יר את כוחו. ר,ו א באינטרפרטציה ■. וכן .גם — -וזאת היא; מלה אופיינית ביותר — ב״רפרודנקצנה"; אמנות. .׳הרפרודוקציה — שמשמעה יצירה מחדש.של. חבור מוסיקלי-י- אין ערכה טפלו (תז ^^ הקומפוזיציה!, ובהזדמנות רזיו,.אם . זכינו: לשמוע. את אמד מגדולי מאמנים של.׳זמננג;,,בשר,ויא;מנגן ■ שני. קונצרטים מהגדולים והמפורסמים מי.הראני"הוא להת־ חקותעל מהוהות' ־וירטואנזורעל. ^ י ^^ המוסיקה.שנשתבח בשבילו״. .׳ בימינו. כשמופיע ..אמן .כהוברמן,.קאז.אלס,.א־ רובינשטניןיעל.יבמת.הקונצרטים — הדי כל;הכרטיםום.«מכנדיס:עגד שבועות. משפר לפני הקונצרט.-עצמו, ומאות.מתלד,בים חוזרים כלעומת ■ שבאו מחוסל מקום; ■ באולם, עבירת מנהלה הקונצרטים, העתונות, . השפעת . התעמולה חבידלאומית ובמד־ ■. .לא .קטנה תקליטי ■ הגרמופגז , ומקלטי, הרדיו — - חם הם .ששוללים., את הדרך לאמן ומבטיחים . משמונה , כשפות . את . הופעתו. ברבנם ; ההצלחה . האמנותית . מאירך 9 ■ תלויה תמיד באישיותו.. ד,מושיקלות .של. האמן ובקטם הצגתו; כמה שונה.זה.מהתנאים,.שהיו. 100 ' או 200 שנה לפני 30 ¿ ;,־אמן,של. המאה.דה 18 לא;:זאת בלבד שהיה כאחד ■ הקומפנזיטנר והמבצע, אלא ששמש ^' מגמנג ^ לעצמו.,לפני הופעתו בקונצרט־רסיטל. שלו,.היה.צריך לנגן בבתים של טובי-העידל, ש 2 כ , בקר,, והצלחת הקונצרט ומכירת. הכרטיסים . היתר : תלויה . במרה מדובה מהרושם האישי והאמשתג שהשאור על דרי בתם אלה, משרדי־ד,קונצרטים .יכלו.להגיש;לאמן רק עורה מצערה ., ווורטיאנז . ■ בלו קדש מסמרי מפותח. לא. היה יכול. להתקיים. במחצית השניה של המאה דר 19 . חיה, לוסט. אהוב החצר והנסיכים,. אבל בשנות. העשרים. וד,שלשים של מאח זו, ישב. בערב?- הקונצרטים פאגאניני. האגדתי,. הראשון. בין אמני הכנות י המודרניים שזכו לשם עולמי,. בקופה. ומכר כרטיסים, להצגה שלו,. שבה היה. גודש. הנאה עילאית למאזיני.׳, מעורר . בחב, געגועים נכספים. ומביא .לידי ■ אותם שגעון. ומאד,.שנים לפני בן היה. ״אמ! ^^ , .,נ* י < כ ■ .! ע;. — ! .ר! ,. אש,־ ,!., ׳,מת . יכל. — ל < מלאכ, ■ < . אמר, . סיבב בארצות שונות, והופיע ■ פעם פה י ופעם שם, היום . נגן , בפני קהל״החצר, . מחר כמסעדה, ובהזדמנות אחרת בבית־ האופרה. לעתים היו ״מאמנים הנודדים״ הרפתקנים ו״ואגאבונדים״ — למודת רוחם של חמקו־ מות ■ שזבו לבקורם האדיב.. ,אמניההקול ■!. הנדולום׳..שבי והשינה. — ואלה מועטים חיו — לא נתנה ■ להם אפשרות .להיפגע .בפני המינים.לפני התקופה, ■ שבה ■ חמלו בארנו; , הקונצרטיש דפומ־ ביים ; הם היו .מוגבלים,.מפאת'יהיותם קשוריסנלמקום.עבודתם״: החצר, ■ האופרה, . הכנסייה, ורק חזדמנויות־נסיעה מעטות היו משנות את סדר עבודתם הרגילה 0 לחבר ולבצע מוסיקה לכבוד אדוניהם ותומכיהם. יעקב המחסור במארגני הקונצרטים. היה איש כויואלדי, שהוא ביחד עם טורללי וקורלל׳ אמר מגדולי וראשוני הכנרים והקומפוזיטורים לבנות, נאלץ לשן קונצרט־סולו בזמן ההפסקות בבית־חאופרה בונציה, שהוא עצמו היה בו המנהל והמנצח, ופעם גם הופיע כאמן־אביב. יעם ־התפתחות האמן מ״אמן־נודד״ר' ■ או "מנגךהחצר״ : ליוצר־מבצע של הקונצרט הפומבי, מ״אמדשוחר" לאמן המבצע יצירות, שנכתבו במיוחד למטרה זיו 5 הלבה והתפתחה גם המוסיקה הוירטואוזית לקונצרטים. ■ בקונצרט המודרני אנו .מוצאים צרות היסודות אשיר עליהם ■ התבסס הקוינצרטו היש; עם להטי הבצוע של חאמי־הא״מן. רעיוזרהיסיד של קונצרט,׳"סולו מחת" קופח ה״לפני־סימפונית" היד, זה שבקונצדטו גרושו ׳(אשר בו הופיע ■ יותר מסולישט אחד): הופעה לישרונין של 2 קבוצות ■ זו לעומת זיו ; ד,סוליסט והתזמורת, לכל אחד מחם חלק שוד, בהתפתחות המוסיקלית, וכל אחד מהם ■ שולט.לפי :תור. .׳עלית האינדיבידואליזם, אשד חרס את.עקרון.הטפול,' השוה בכל הנעימות של חפרטיטורח ■. (חסיגנון חפולופוני) ■ ויבשל ■ המנגנים, ואשר יד לו בוצירת 4

THE HAPPY ENDING OF A NICE EVENING MIR 31, ALLENBY STREET סיום טוב של ערב נעים קפה 1 11 p ד י 1 ï ו ■ n רחוב » ל 1 נ י 31 גון ® : ® חד של ניעימה ■ שולטת המלווה על־ידי קולות שניים ׳במדרגה, S כמלה גם את סידרת ■ השוי»שבהונצרטו; על החלופים לסרוגין בין שתי קבוצות בלתי־תלויות ותרו לטובת חלופים בין הכלי השולט, ■ שאותו התזמורת מלוה בלבד׳ לבין התזמורת עצמה עם כלי־הסולו. צורת הקונצרט השאלה מדקונטה והסימפוניד" אשר האופי הדרמטי'ורב-הדבעה שלהן, התאים ביותר לטעם מבקרי הקונצרטים, שתבעו 'קונצרט משעשע, מעני! ומלהיב, ההבדל היחידי בין סימ־ ■ פונית לקונצרטו הוא ■ העדר המנואט (בימי ^ בטהובן הסקרצו) בקונצרטו; קטע זד, (המנואט) היולהשריד האחרון של הצורה האינסטרומנטלית "הציקלית" הקדומה ביותר ■ ז הסרטה. המנואט, ■ יותר מדי דומה היה למחול, מכדי ■ שאפשר יהיה ■ להכניסו ליצירה, שבה שלט האופי הויר ­ טואוזי; יש רק דוגמאות מועטות של קונצרטים ב־ 4 פרקים. תפקיד ■ הקומפוזיטור של קונצרטו מודרני הוא לנצל את האפשרויות הרבות ■ של הכלי המוסיקלי ולתת לסוליסט הזדמנויות להראות לא את כשרונו האמנותי בלבד, אלא נם את כוחו ברגש ובהבעה, וכל ■ .זה במסגרת חבור בר־השראה, הבנוי יפה ומעני! מבחינה מוסיקלית. לא יפלא, איפוא, אם הכמות (וכן גם האיכות) של קומפוזיציות־קונצרטו היא ■ קטנה מזו של כל צורה מוסיקלית ■ אחרת, אם נחשוב ■ על הקשיים הרבים שבחומר, בטכניקה ובבציע, העומדים בדרכו של הקומפוזיטור. בו בזמן שדוב הקונצרטים מהמאה ■׳ ד ־, 8 ¡ — ורבים אפילו משל מוצרט ובטהובן — נכתבו-לשמושם של היוצרים עצמם, אשר, מובן מאליו דבירו יפה את הכלי שלהם — הרי היצירות הוירטואוזיות במאה ww נכתבו רובן בהשפעת אמן־יד־ד של הקומפוזיטור ולעתים קרובות היה הקומפוזיטור בשאלות טכניות נשמע. לעצת הוירטואוז. שני דקונצרטים שבתכנית הערב נכתבו בכונדרתחילה בשביל כנרים מפורסמים, קיונצרטו של ׳מנדלסון בשביל פדדיננד דוד, אשר השפיע הרבה על ■ צירת הפרק לסולו, ויצירת בראהמס בשביל יוסח יואכים, אשר ינגן אותה בפעם הראשונה בשנת 1879 ' בלייפציג, אותה העיר שבה גג! גם דוד בפעם הראשונה את דקונצרטו למנדלסו! בשנת 1845 , זאת אומרת שנה בערד לאחר הופעתו הראשונה של יואכים הכנר בעיר זו. אח״על־פי, שיואכים לא הצליח, בנראה, להשפיע על בראהמם, כי ישנה כמה מקומות קשים 9 אין־ערוד בפרק הסולו המקורית ^ (בפרטיטורה של בראהמם SOIR DE PARIS KOBAKO סימפוניות SYMPHONIES IN PERFUMERY THE LATEST סואר דה פריז תמרוקים : BOURJOIS 5

The new indoor game I just arrived from America • 200 mils 300 mils We claim to have the best selection of GAMES and TOYS in the country. כאב gm ך 3 אג שנים ,־שומות כמה הצעות של ואפים ■ אשר לא נתקבלו) S נכרת בכל־זאת השפעתו על הקומפו־ זיטוראעוה יותר בולטת היתר, תעמולתו הבלתי־פוסקת של יואכים למען יצירה גדולה Ai והורות לתעמולה זו נטו כנרים רבים לטפל ■ בקונצרט המשה. אהל'התלמידים הצעירים של יואכים מגדלי הכשרון שביניהם ,מנגן את היצירה בפני בראהמס עצמו, שבא באופן מיותר לשמעה, והגאון הישיש מאזין בהנאה -־בה לנגינתו הנפלאה של הנער בן דר 14 , ששמו ברוני ם ל ב ה ו ב ר מ ן. הקינצרטו לכנור, אופום 77 ליוהאנם •בראהמס כתוב ברה־מדור (המתאים לטכניקה של הטנור), הסולם שבו כתב בדהאמס את הסימפוניה השניה, אופ. 73 , שנה לפני זה, ושבו כתוב נם הק־נצרטו לכנור ׳'היצירה ■. לבטהלן חוב־ה; בשנת 1878 בתקופה של ש־א־כוח־ה,יצירה לברהאמם. התכונה האופיינית של קונצרט זה, ונם של הקומפוזיטור עצמו, היא הערר מלא של וירטואוזיות מבריקה ל ש מ ה,/; אם כי החרישות הטכניות לכנר ה; ענקיות. בגלל חושו החריה לצורה והרמוניה ולהתפתחות הנושאים ההגיונית, מופיע ברהאמס כעמוה אהרון למוסיקה טהורה, ■ במובנה הקלטי, בתקופה שהפיוט והציוריות שלטו במוסיקה, והרומנטיקה היתד, כבד במצב של הסול והתפרדות , חוש זה, מרותו נכרת לא בפרק התזמרתי החשיב בלבד אלא נם בסולו, והמקומות ה־ירט־אוזיים המבריקים והקשים עד כדי הפריזה — יש להם נם חשיבות בהתפתחות הנושאים. הקטע הראשון של היצירה הוא המרכב ביותר (כדוגמת הקונצרטו לבטהובן, שלו הוא דומה בפרטי האופי והבנין) ; הארגיו בפה־מז׳וד עם חלק־ב־ניים קצר בפדרדיאז-מינדר, והקטע המסיים, המזכיר את המוסיקה ההונגרית של בדהאמם, מרוכזים יותר ופשוטים בצורתם. אם נשוה את הקונצרטים של בדהאמס ומנהלסין, ■ הרי הנקודות הבולטות ביותר ■ הן ההבד ­ לי ם שבתפישת הצורה ובחשיבות החלק התזמרתי. ■ אצל בראהמס מתרכזת תשומת־הלב בעקר סביב ■ הנושאים והתפתחותם במסגרת הצורה, והופעתו של ד,סוליסט . — קודמת לח הצגת חומר הנושאים על־ידי התזמורת ■ (מלבר הקטע האחרת, אשר נפתח כדוגמת הקלסיקונים בסולו). פליכס מנהלסוי־ברתולדי, מעונין •יותר בשווי־המשקל שבצורה עצמה, והסוליסט ■ שלו עומד כל הזמן בראש. מנדל&ת מוסד לידי הכנור את הפתיחה ו׳מעמיד אותו עוד מדטקטים הראשונים בראש הנגינה בכל שלשת הקטעים של הקונצרטו לכנור (שיש לנננו בלי הפסקה, משום שהקומפוזיטור קשר טוח כל קטע עם התחלת ■ הבא אחריו) ! והטוליכט עצמו" מפנים אנו מתכבדים להודיע לקהל לקוחותינו הנכבדים שלנוהיותם נפתחת תנות נוספת ברחי אלנבי 48 חסד t9t3 WARSAW salon MIKO 70 ALIENBY ROAD TEL AVIV ONLY תיטיב ל p ו נ ת 0 בבית מסהר המיוחד מיקר PYJAMAS TEL-AVIV, 48, ALLENBY ROAD YOU WILL DO BEST BY BUYING AT THE SPECIALITY SHOP 6

...AND EVERY NIGHT at the new HING A BAB: 40, GEULAH STREET Dancing • Exquisite cuisine ...ובכל לילה אל חיכגא־בד רתוב גאולה 40 רק ודים • מטבח מצוין שרות אקספרס הובלה והעברת רהיטים חל־אביב, רהרצל 16 , ת.ד. 958 . טל. 4548 חיפה. דרך הפלכים 37 . ת,ד. 268 . פל. 690 שוות אקספרס !EXPRESS SERVICE! EXPRESS SERVICE TRANSPORTS & FURNITURE REMOVALS • TRANSPORT CONTRACTOR OF THE PALESTINE ORCHESTRA את הנושאים, בו בזמן שהתזמורת אד זמן מלוד. «ו נותנת צבע והטעמה רתמית לסולו. שלשת הקטעים הם : , מי־מינור, סול־מז׳ור, ומי־מינור־-מי־מרור ׳! והאלנרו •הראשון,, !על המלודיות, הרב ­ גוניות שבו, האנדנטה, על ערבותה הפשוטה, דוגמת "ש־ד ללא מלים" ודקטע המסיים המתהולל בהלד־רוח של ״חלום־ליל קיץ? — משוים אופי רומנטי אמתי לקונצרט,־ החגני. אם כי שגי !־קונצרטים לכנור הם ללא שפק המרכז ■ שכתכניתנו, בגלל חשיבותם המוסי ­ קלית והאישיות המבצעת אותם, מ; ■ הראוי הוא להתיחש בתשומת־לב נאותה ליצירת קומפוזיטור בן זמננו, ■ אשר — ביחד עם הפתיחה ל״אובדון" לובר — משלימה את התכנית. אדיד ולטר שטרנבדג מחבר חסויטה המתארת ■ את "יושת ואחיו" (אגדה שבכל התקופות יש בה קשים מיוחד ■ לגבי ציירים, סוטרים ומוסיקאים, באשר הוא אחד מספורי התנ״ד האהובים ■ ביותר) הוא אחד האישים דעומדיש בראש החיים המוסיקליים בארצנו והנשיא הראשון של "החברה הבידלאומית למושיקה בת־ דורנו “ « יה ® ארץ־ישראל. לפגי שהשתקע כארץ, היה קומפוזיטור ידוע, ואת יצירותיו הציגו תכופות בסל המקומות, שבהם 3 . תענינו. במיוחד במוסיקה מודרנית. אולם היה זה אז שטרנכר; שוינה מזה של היום ; ׳מאז עלה והתפתח בדרכים שהן אופיגיות לבני־דורנו האחרים. היצירות הראשונות שלו מעידות על .השפעת האקספרסיוניזם הקינסטרוקטיבי של אסכולת שנברגג-ושל האמנות הפוליפוניה החדשה ; אולם בזמן האחרון בא כמקום "נטיח מודרניסטית" זו סגנון מוסיקלי השואה לפשטות, שקיפות ול;קלסיציז,ם 8 כצורד. ובהבעה. ד ^^ לאופ “ ר דוליטל״, — ־־ הוצגה לפני זמלמה על־ידי שרות הרדיו בארץ 8 ודסויטה "יוסה ,® •ואח שנשמעה הערב משמשות רתמה חיה להתפתחות ■ זו ש? טטרנברג, באשר הן־ מוסיקה שהפרט והכלל ■ יכולים לדבינה ולהעריכה. ביצירה זו מתכון שטרנברג לדבר אל לב הצבור כולו, לרבות המאזינים הצעירים, ועל־ידי תזמור להקת כלי־מיתרים הוא נותן אפשרות להציג את הסויטה גם על־ידי תזמורת של מתלמדים. כל קטע שבשויטה מתאר אפיזודה מתוך האגדה הידועה על יוכה ואחיו, מחשבות הגשים וחויות הדמויות ■' של החשובות ביותר, בשדם לבשו צורה מוסיקלית. למרות האופי התכ ­ נית , של היצירה, הצורה וההתפתחות של יכל קטע — יש בהם מך המוסיקה דטהורה, בנגוד גמור למוסיקה התבניתית מהתקופה הקודמת, שכה הצורה ■ המוסיקלית נפלה ■ קרבן לפני דעיר נוח פיוטיים וציוריים. AS HERMAN'S FIRST-CLASS CAFE-RESTAURANT OWN C O N D ^'T O R Y EXQUISITE CUISINE 40, ALLENBY RD. near MOGRABI א ש ד מ ן קפה !מסעדה קונדיטוריה עצמית מטבח מצוין רח־ אלוב׳ 40 ע- , מוגרבי 7

הסנהחברה א־י לאחריות בע־מ הפתיחה .אובחן״ .... קרל מריה פון־ובר ( 1786-1826 ) קונצרט! בד־דור לכנור וחזמורת ............... יוהאנס בראהמס (1833-97) Allegro lipn troppo Adagio Allegro giocpso, ma non troppo vivace ה 9 ס ק ה Elite’s Chocolate and Elite’s Sweets are Delicious Nourishing and Healthy שוקולד "עלית" וממתקי "עלית" טעימים מוינים ומבריאים התזמורת הארץ־ישראלית הקונצרט ה־ 8 למנויים ירושלים: 40 . 2 . 1 • תל־אביב: 40 . 2 . 3.74 חיפה: 40 . 2 . 6 (ההתחלה ב־ 8.30 בערב) א י ג 1 ץ נ ו י מ א ר ל! ה ס 1 ל י ס 0 : ברתיסלב הוברמן מכסה סיכון־מלחמה HASSNEH INSURANCE CO. OF PALESTINE LTD. COVERS WAR RISK .יוסף ואחיו" סחטה לכלי־טיתרים .... א. ו. שטרנבת ( 1 . 1898 ) 1 . יוסף הרועה. 2 . . לעג אחי יוסף. 3 . .וישליכו אותו הבורה". 4 . מכירת יוסף. 5 . אבל יעקב. 6 . בני יעקב לפני יוסף. 7 . בהווע יוסף אל אחיו. 8 . שלום ושמחה. קונצרט! בא ימול לכנור ותזמורת .......... פליכס מנדלסון־ברתולדי (1809-1847) : Allegro molto appassionato Andante Allegro molto vivace

ד n 31n nap THE PALESTINE ORCHESTRA 8th SUBSCRIPTION CONCERT Jerusalem: 1. 2. 40 • Tel-Aviv: 3./4. 2. 40 Haifa: 6. 2. 40 (Commencing 8.30 p. m.) Conductor: IGNAZ NEUMARK Soloist: Bronislaw HUBERMAN ATARA THE BEST COFFEE "Oberon” Overture ...Carl Maria v. Weber (1786-1826) Concerto in D major for Violin and Orchestra ..... Johannes Brahms (1833-97) Allegro non troppo Adagio Allegros giocoso, » ma non troppo vivace INTERVAL "Joseph and His Brethren” Suite for Strings .... E. W. Sternberg (b. 1898) 1. Joseph the Shepherd. 2, The derision of his Brothers. 3. “And they cast him into a pit”. 4. Joseph sold by his Brothers. • 5. The Mourning of Jacob. 6. Joseph and his Brother. 7. While Joseph made himself known unto his brethren. : ” 8. Peace and Joy.. ,־ Concerto in E minor for Violin and Orchestra ... F. Mendelssohn-Bartholdy (1809-1847) Allegro molto appassionato Andante Allegro molto vivace FIRST QUA L I T Y ALUMINIUM VESSELS PAL AL UM

Pianoforte Lessons for beginners and advanced students at own or at pupil’s home, individual & ensemble playing. Pianoforte for exercises available. IDA SCHNITZER GRADUATE TEACHER FORM. ASSISTANT TO PROF. MAYER-MAHR 82, HAYARKON ST., TEL• AVIV the Mid-Summer Night’s Dream” mood of the frolicsome Finale give the ever charming concerto a true romantic character. While the two violin concertos are undoubtedly the focal points of to-night’s programme on account of their musical importance arid the personality of the artist rendering them, eager attention should also ■be paid to the contemporary composer’s work that—together with the well-known OVERTURE to OBERON by WEBER, which was finished in 1826 and performed in the same year in London — completes the programme. ERICH WALTER STERNBERG, the composer of the Suite that depicts scenes from the story of Joseph and his brethem .(a story which at all times has attracted painters, writers and musicians and belongs to the most popular of biblical tales), is a leading figure in the musical life of our country and first President of the Palestine Section of the International Society for Contemporary Music. Before settling in Palestine Sternberg was already a well-known composer whose works were frequently performed wherever there was interest in modern music. But it was another Sternberg who was then known. Since that time the composer’s development has taken a trend similar to that of other of our contemporaries. While his early works are witness of the influence on Trim of both the constructive' expressionism of the Schoenberg school and the new contrapuntal art of writing, that definite "modernist” attitude has lately given way to a musical style that seeks simplicity, lucidity, and a certain "classicism” of form and expression. The “Dr. Dolittle” opera — presented a short time ago by the Palestine - Broadcasting Service — and the "Joseph” Suite that we are going to hear to-night give vivid evidence of Sternberg s latest phase of composing„ — music that can be understood and appreciated by each and all. In this work Sternberg wishes to reach a youthful audience as well as the general listener, and by scoring it for an ensemble of strings, to render possible a performance even by a students’ orchestra. Each of the short movements of the suite depicts a scene from the well-known legend of Joseph, and the thoughts, feelings, and experience of the principal characters are transformed into musical ideas. But in. spite of the programmatic character of the composition, form and thematic development in each movement are musically conceived, contrary to the programme music of the preceding age in which the musical form fell victim to purely poetical conceptions. Sparton Radio The perfect wireless set with the richest voice MODELS 194 0 HAVE ARRIVED! GENERAL AGENCY: 45, ALLENBY ROAD, TEL-AVIV BRANCHES IN JERUSALEM AND HAIFA VII

with the fundamental equality in the Concerto. The interchange of two independent groups is abolished in favour of an alternation of the dominating solo instrument, which the orchestra only accompanies, and the orchestra as such without the solo instrument. The form of the concerto is taken from sonata and symphony, the expressive and dramatic character of which suited the demands of a concert public that wanted to be entertained, interested, and excited. The only difference between symphony and concerto is the absence in the latter of the Minuet (or, since Beethoven, the Scherzo) movement, the last reminder of the earliest pure instrumental cyclic form: the Suite. The. task of the modern concerto composer is the exploitation of the manifold possibilities of a musical instrument and the offering to the soloist of opportunities to display not only his artistic skill but also his power of sentiment and expression, and all: this in the framework of an inspired, well-constructed, and musically interesting creation. No wonder then that the quantity (and quality) of concerto compositions is far behind that of any other musical form, with so many difficulties of material, technique, and execution standing in the way of the composer. While most of the 18th century concerts — and still many of Mozart’s and Beethoven’s — were written for the personal use of their creators who, of course, were very familiar with their instrument, the majority of 19 th century virtuoso works were inspired by some artist friend of the composer, who frequently followed the virtuoso’s advice as to technical questions. Both the concertos played to-night were written with a view to performance by pre-eminent violinists: Mendelssohn s work for Ferdinand David who had considerable influence on the shape of the solo part, and Brahms’ concerto for Joseph Joachim who gave it its first performance in 1879 in Leipzig, the same town where David had first played the Mendelssohn concerto in 1845, about one year after Joachim’s first appearance there as violinist. While Joachim apparently did not succeed in getting B?ahms to change some over-difficult passages in the solo part ■ :(there are many not followed suggestions of Joachim’s in the autographed score of Brahms’ work) his influence on the composer and the composition was nevertheless remarkable, and stil® more striking is his never ceasing propagation of the great work thanks to which many violinists tried to tackle the difficult concerto. One of his youngest and most gifted pupils plays the composition to Brahms himself who has specially come to hear him, and the aged master listens with the greatest delight to the overwhelming performance of a 14 year old boy, named Bronislaw Huberman. The VIOLIN CONCERTO, op. 77, by Johannes BRAHMS is written in the key of D major (which is technically convenient for the violinist) in which Brahms had composed his Second Symphony, op. 73, a year before, and which is also the key of Beethoven’s violin concerto. The work was composed in 1878, in the period of Brahms’ highest creative power. Its most characteristic feature — as of the composer in general —- is the complete absence of virtuoso brilliancy as such, in spite of the enormous technical demands on the violinist. The keen sense for form and harmony and for logical thematic development, which allowed Brahms to appear as the last pillar of pure music of the classical conception in a period where poetry and painting dominated music and where romanticism was; in process of disintegration and dissolution, governs not only the essential orchestral part but also the solo violin, and the most brilliant, difficult, or even extravagant virtuoso passages are of thematic importance. The first movement of the work is the largest *:(just as in the Beethoven concerto which it also resembles in some details of character and structure) while the Adagio in F minor with a short middle section in F sharp minor, and the last movement, reminiscent of Brahms’ Hungarian music, are more concise and simpler in form. Comparing the Brahms and Mendelssohn concertos, the most striking points are Mendelssohn’s distinct conception of form and his different treatment of the orchestral part. While Brahms’ interest centres around the themes and their development within the framework of the form and the soloist’s'appearance is preceded by an ample statemen of the thematic material on the part of the orchestra (except in the last movement which the Classics too usually opened with the Solo), FELIX MENDELSSOHN BAR- THOLDY is more concerned with the balance of form itself, and the soloist leads throughout. He lets the violin start and keep the lead from the very first bars in all three movements of his violin concerto (which is played without a break as the composer has joined the end and beginning of the movements), and the soloist introduces the themes himself, the orchestra either accompanying only or giving colour and rhythmic accentuation to the solo voice. The three movements are in E minor, C major, and E minor — E major respectively, and the melodiousness and colouring of the first Allegro (molto appassionato), the simple sweetness of the “Song without words” — like Andante, and VI

Imperial Chemical Industrial (LEVANT) LTD. ת ממלכתיות n • מ • 1 ת ת ע ש י 1 ב ע ־ ם ( לב נ ט ) LEADERS IN THE FIELD OF AGRICULTURAL AND INDUSTRIAL DEVELOPMENT® PALESTINE#',;׳,’ ק ל א 1 ת ש ר א ל ה ח ׳ 1 ־ י סודות לפתוח תעשיה באר HAIFA / TEL-AVIV / JAFFA וזיפה/תל־אביב/ פ 1 ELLERN'S BANK LTD. נעים JI ק אל !□ ירושלים תל־אביב ח י פ ה HAIFA TEL-AVIV JERUSALEM ״ ii n i i 1 i „ ״ B E l L A D E R M A ״ LABORATORY OF SKIN COSMETICS INSTITUT DE BEAUTE MADAME RAKOWSKI KING GEORGE AVE., JERUSALEM, TEL. 4815 Belladerma Products ar« obtainable at the Centre in Jerusalem and all First-class Perfumeries of this country. "has returned from America" SALON SARA HAIRDRESSING FOR LADIES 10, RAMBAM ST. TEL. 3332 V

INTRODUCTION To the 8th Subscription Concert I Dr. P. Gradenwitz Ever since the inception of the public concert — that came into existence in the early days of the 18th century with the rise of the bourgeoisie and a new social order based on capitalism and enterprise i 4■ the programme culminated in the appearance of one or more soloists presenting compositions of a virtuoso character. Music ceased to ■be a community possession and became an “exhibit”. The pleasure of listening, could be bought for money . (contrary ־ to ¿the preceding period in which music had been an integral part of . social and communal life), and the astounding accomplishment of ־ an .individual had become the new ideal in place of the former preference for a perfect performance by ׳ players. all of whom were equally important. The rise of the modern virtuoso goes hand in hand with the devélopment of the public;., concert, and the improvement of .communications in ;the 18th century helps to create the travelling virtuoso, conquering ׳ one town after the other and one country after the other by the power of his. artistic genius, the extraordinary skill of his performance or the novelty of. the music presented. I Production and execution were then combined in the hands of one artist; ¡the 19th century only saw a still greater development towards individualism when .one master ‘‘specialised” in composing and left the task of performing to : another .specialist who,. in turn, did not confine himself to a slavish reading of the printed score,but revealed ;his own power of individual “interpretation” and — what a typical word! — rof “re-production”. The art of “re-producing”־ (that is, forming anew).,.a masterpiece of :music, becomes no less an achievement than the composer’s , production itself; and, on this occasion when we are lucky enough to hear one of the world’s greatest ;living performers playing two of the most famous and magnificent concertos ever written, dt seems especially appropriate to trace the origins of the virtuoso personality : and of .the music destined for him. In ouridays, when a Huberman, a Casals, a Rubinstein appears on the concert platform, the seats are sold .weeks in advance, and .hundreds of enthusiasts cannot be accommodated. The work.of concert managements, the press, the influence of international propaganda, and last but not ’ least the grammophone record, film and• radio pave the virtuoso’s way and. make his appearance in all parts of the globe financially possible, while the artistic success, of course, depends on the spell of his performance. How different is this state of affairs from conditions one or two centuries ago! The 18th century artist was not only composer and performer in one person but also his own agent , and manager. Before he dared to appear in a recital he had to play in the prominent houses of the town visited, ..the success of the concert and the sale of tickets largely depending on the personal and artistic impression he made in these private circles. The concert •societies .could offer but ’little help, and a virtuoso without a keen commercial sense ״was ïnconcèivable. Liszt-in the second half of the 19 th century— was an adored favourite of Courts’ and PHïïces, but as late as the’1820’s and 3’0’s the legendary Niccolo Paganini, first of all modern internationally famed violin virtuosos, sat at the box-office on the nights of his appearance, himself selling the tickets for a performance thab'was to rouse his audience to delight, passion, and frenzy. And only a century earlier the travelling virtuoso had been a sort of wayfarer touring the countries just as other travelling artisans, appearing here to-day and there to-morrow, playing to a courtly audience on one;־ day, and in the inn on another, and again presenting his art in an opera house. Often these virtuosos were vagabonds and adventurers, a nuisance to every place they visited. The few great vocalists and instrumentalists had no chance to appear to the masses prior to the organisation of concerts in the towns, they were limited to thejr own place of office, the Court, the Opera, the Church, and only occasional journeys interrupted the routine of their work, composing and performing for their masters and patrons. With the virtuoso’s development from wayfarer or Court musician to the composer-performer in the public concert, and again from an artist-businessman to the reproducing interpreter of specially written works, goes the development of concerted music itself. In the modern concerto we find the principles of structure of the old concerto combined with the spirit of artistic display such as cultivated by the artisanvirtuoso. The basic idea of the Solo Concerto of the pre-symphonic age had •been the same as in the Concerto Grosso ^,pn which more than one soloist appeared): an alternation of two confronted groups, soloist and orchestra, each having an equal share in the musical development and each getting its turn of predominance. The rise of individualism, however, that destroyed the principle of equal treatment of tunes in a score (pplyphpnic style) and of their players, and that helped to create a new style in which one dominant melody is accompanied, by subordinate voices, did away also IV

THE PALESTINE ORCHESTRA IGNAZ NEUMARK is now making his first visit to Palestine, coming to the country from Holland where he is one of the best known and most popular of conductors, both in the concert hall and on the radio. Of Jewish-Polish origin, Igna¿ Neumark commenced his career in Germany where he conducted the Berlin Philharmonic and other well known orchestras. From 1918— 1922 he was the permanent conductor of the Oslo Philharmonic Society Orchestra and was the first to perform Bruckner’s works in Norway. He has conducted most of the celebrated European orchestras including the Concert- gebouw, the Warsaw Philharmonic, the Vienna Philharmonic, etc. Of late years he has divided his time between Holland and Poland and has been decorated by the Governments of both countries for his services to music. איגנץ נוימארק המופיע . בפעם הראשונה ■ בארק־ישדאל, בא לארק מהולנד. הוא אחר ' מהידועים והפופולריים בזכות הופעותיו הן ■ באולמי העונצדטים והז ברדיו. יהודי יליד פילין, ■ התחיל את !פעולתו המו׳סיעלית בגרמניה, :צח ■ שם על ■ התזמורת ■ הפילהרמונית של ברלין .ועל- כמה תיזמרות אחדות מהמפורסמות ביותר. בשנות 1922 — 1918 היה מנצח ■ מבוע על תזמורת החברה הפילהרמונית והראשון ^ באיוסל שבצע את ברוסנר בנורבגיה. במשך הזמן נצח ■ על תזמרות מפורסמות באירופה : »הונצרטגבאו", הפילהרמוניה בורשה, ■ בוינה וכר. בשנים האחרונות היה מופיע פעם בהו ­ לנד ופעם בפולין. ממשלות שתי הארצות ענדו לו אותות־כבוד בער שהותו הרב למוסימה. THE PALESTINE ORCHESTRA 111

פורד הם □ 1 ג י ת לכל שס וש FORD THE CAR FOR EVERY PURPOSE PALESTINE AUTOMOBILE CORP. LTD. Sole Distributors for Palestine and Trausjordan TEL-AVIV, ״CITRUS HOUSE״, PHONE 4585/6 HAIFA, New Business Centre, Phone 1207 • JERUSALEM, Julian's Way, Phone 3405 ד ו ט ui י ל ד פל. 2523 רחוב א ל 1 ב • 0 0 1 אריגי רפוד • וילונות דקורציה FURNISHING FABRICS CURTAINS DECORATIONS COIR MATTI N G S ROTHSCHILD TEL. 2533 1 O 0, ALLENBY ROAD תקנה ותאכל נקניקיות אצל לבשטין רוו׳ אל 1 בי 48 טלפון 2509 בשר Buy and eat STAVB’s FAMOUS SAUSAGES LOEBSTEIN ALLENBY 48 PHONE 2509

The BRITISH THOMSON-HOUSTON Co. Ltd. ELECTRICAL ENGINEERS AND MANUFACTURERS HEAD OFFICE AND WORKS, RUGBY, ENGLAND RADIOS •REFRIGERATORS • RANGES • W A T E R - H E A T E R S DOMESTIC APPLIANCES • TALKIE EQUIPMENT • MOTORS • ETC. PALESTINE BRANCH OFFICES : TEL-AVIV: 26 GRUZENBERG ST. (MAIN OFFICE) JERUSALEM! PRINCESS MARY ROAD HAIFA: NEW BUSINESS CENTRE, JAFFA ROAD AND AGENTS THROUGHOUT PALESTINE התזמורת האדץ־ישראלית THE PALESTINE ORCHESTRA טודעות — סדור: »פרסום ווורוו•, תל-אביב, רזזוב אלנבי 120 , טלפוז 2337 םניו• וויפוו — ירומלים: וויפח, רוז' בלפור 11 , טלפו! 1525 דפוס .חו 3 אוו אריר'׳»ראל" בזרם, תל־אביב

Made with FlippingBook

RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==