3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

PR_1939-1940_26

BÿllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllM SEASON 1939/40 Tl J IB me v^ultivaled riome 1 '׳ טוב טעם מבית I תק אביב,ר׳מויט 3 יוד־ 32 ä ; , מפורסם התזחורתהאתו-ישרארית ogham me THE PALESTINE ORCHESTRA Çel flviv,3ZM011tefiore St■ סדור ^׳ עניבזי ■ J , . > . interior de coraho ר רהיטים ח »מגולית מתנות . 77 j'urr1t lure 5 תל־אכיב

M. KOVALSKY & SON Haifa, Hadar Hacarmel, Tel-Aviv Jerusalem Everything in Music Feuchtwanger's Office Supplies Tel-Aviv 24, Achad Haam St. Typewriters »ale, purchase, repairs ם. ק ז ב ל ס ק * ובגו היפה. הדד הכרחל.תליאביב •רופולים כל צרכי מוסיקה בויבטוגגר צד 3 • מעו־ד הל־אביב. דח־ אחד הפה m מכונות כתיבה סבירה. ק 1 ’ ה. תקעים S. HABIBI MUSIC-HOUSE AND AGENCY 10, MONTEFIORE ST... TEL-AVIV ש. חביבי בית הסחר לכל• 11 י 1 ה תל־אביב. דה• םוופיםי 1 ר• 10 ל □ הדדבים מובילים ד׳י ^ ל״א «א 1 ד" מוביל ככל הדדכים ALL ROADS LEAD TO EGGED EGGED LEADS ON ALL ROADS llÄT1 נ fl ל %6 ה ?Jl ׳ ( 4 ק onrci... כוס בידה הכי !■ טובה.תל-אב 3 TO31 TIN ל 1 י בכל ’ 01 טי* דח״י\.לנבי 26

התזמורת הארץ־ישראלית פלינס ו י 1 ג א ר ט 1 ר הופעתו עם התזמורת הארץ־ישראלית היא גם הביקור הראשון של המנצח המפורסם במזרח הקרוב, אחד מחלקי העולם, שעד כה לא גצה בז. מלפני שנים אחרות היה וינגאדטנר מראשי המדברים בעולם המוסיקלי של גרמניה, ובן גם אורח רצוי בלונדון וביניו־יורק. נולד ■ ,בדלמציה. ׳מלפני עשר שנים קבל את הנתינות השויצארית. FELIX WEINGARTNER With his present appearance with the Palestine Orchestra, this celebrated conductor is making his first visit to the Near East, one of the few parts of the world where he has not previously conducted. For many years Weingartner played a leading part in German musical life and is one of the most loved musicians in London and New York. Bom in Dalmatia, Weingartner became a Swiss citizen some ten years ago. התזמורת הארץ־ישדאלית 3

מבוא לקוגצרם ה־ 11 למנזיים / דיר פ. גרדגחץ ההיסטוריה של האמנות יודעת שני טפוסים של אמנים־גאונים : החלות, משאר חרות בזכרוננו בזכות ■ צורה מוסיקלית חדשה או אמצעי־הבעח חדש, שהוא הוא הנהיגם, והיוצר, שאמנותו היא. השכלול האחרון בשפת־חמוסיקד" ויודע הוא להטביע את חותמו האישי על הצורה המסורתית הקימת. היוצר הוא המסיים, הזוכה לאהבה וכבוד, בו בזמן שאל החלוצים — אם שמם בכלל ידוע — מתיחסים כאל "שמות בעלי ערד היסטורי"¡ — וכלום אי! זה דומה למתהוה כעולם המדע, שבו החוקר המוסיח את הנקודה האחרונה החסרה לאמצאה מחוללת־תקופה, זוכה להערכה גדולה מזו שזוכה בה הממציא, אשר על רעיונו, המקורי מיוסדת ההמצאה ? י ? , שוכחים את סולל־הדרד לטובת הגאון ־משכלל — ועוברה זו נראית כהתפתחות טבעית ביותר, אבל מפליא הוא, ¿י ־הערכת אנשי־הדור שונה תמיר מזו של הדודות הבאים. ההיסטוריה מלמידת, כי'חובבי המוסיקה ■ ימצאו חמימ כי קל יותר להתרגל, לצורות חדשות, מאשר להשיג את שפתה הבלתי־רגילה של אישיות יוצרת ® גדולך הסברה .לכד יש אולי למצא בעוברה, כי מקור. הצורות ׳והסננונים החדשים יקשור קשר אמי׳ן למבנה החברה; .ה״צורכת" את המוסיקה (מוסיקה פוליפונית־רפרונטטיביח בתקופת הבארוק האריסטוקרטית, סימפוניה דרמטית גדושת־ד&עה ובצוע וירטואוזי בקונצרט. הבורגני), והגאון הגדול מאידד אינו דואג לדרישות ,מאזיניו, ולעתים קרובות הצורה המוזרה של יצירת־רוחו הכבירה — כחדה היא להם. הנה כי כן יכולים אנו להבין, למה היו יכולים יוצרי האופרה, הסימפוניה או צורה מוסיקלית אחרת, להגיע לידי הצלחה גדולה, ולהיפד אישיות גדולות לא הובנו כראוי ■ או אפילו נדחו על־ידי .בני־דורם, ורק הדורות הבאים ידעו להעריכם כיאה להם. הסרוב לקבל מוסיקה .,מקורית השונה בצורתה. ׳, אופייני ■ הוא לא בשביל, תקופתנו בלבד .; 'מעני! מאד, כי בכל ® ■ *היו המבקרים י, והקהל תולים את הקולר ב״צלילים חדשים" ו,,צרופים שלא נשמעו עד כה", כדי לתת הפב־ה למה לא הפיקו רצון, או יותר נכון, למה'לא הבינו לרוחה של האישיות הגדולה. עלינו א־פוא .להזהד ביותר בחריצת המשפט, ולא. , לקבוע ■ בחפזה,׳ כי הסגולות הבולטות של קומפוזיטור, פלוני ה! "׳עלבון בלתי־פוסק לכללי־חיםוד של ההרמוניה, דיסוננסים, גבוב תוים, כל אשר איזן ילו ל לא יוכל לסבל!, העדר מלא ,של ־יופי" וכר. זוריס ^ ל אלה עולים על הדעת בהזדמנות ■ יזו, כשאנו מאזינים לקונצרט,. אשר כל התכנית שלו מוקדשת אי־ ורק ליצירות אמן־המוסיקה, -,-רוע ■ •פ־. רכל מבקרי "הקונצרטים ומאזיני הרדיו, והאהוב ביותר על האמנים וחובבי־המוסיקה. אין בן־אדם " ■ מתורבת" שיעיז להגיד כיום, כי "אינו יכול לשמוע'עוד את בטהובן", ואיש לא יסכן עוד את שמו הטוב על־ידי הכרזה בפומבי, כי המו ­ סיקה של',בטהובן היא לדידו כאי! וכאפס — ואח־על־פי־כן, לא זאת בלבד שבטהובן תואר בזמנו מוזר", ^..,״; כ״בלתי־מוב ו״אבסורדי", .אלא גם ■ שלשים שנה- ■ לאחר מותו התלונן עליו סופר רוסי ידוע, ב! דורם של שומא;, בראהמם, וגג־ וליסט, כי יצירותיו. ■ ה! : '"עלבון בלחי־פוסק לכללי־ ,היסודיים, ^ דיסוננסים, גבוב־תוים לבלתי־נשוא, והעדר גמור של נופי ■ .״ סיום' קל מאד'לשים לצחוק את המבקרים מהזמנים ההם, על כי לא הכירו את גאוניותו של באד,׳ 5 «!מרט או בטהובן; אולם אי! בזה מן־הצדק, באשר.- לפני הבל - נם אנו עושים את ' אותה השגיאה לגבי בני־דורנו אנו. אם אנחנו מטרידים את עצמנו¡'־ כדי לנתח את אישיותו האמ־ נותית של־בטהוב!, אשר מאמינים אנו, כי לולנו מכירים אותו' יפה מאד, ואשר •אףדעל־פי־כן חד הוא לנו בבל הצג־ חדות חדשות וכן נם מגלה גונים נוספים, הרי עלינו לבוא' ■ לידי מסקנה, כי המאזינים מהמאה ה־ 19 צדקו בבקרתם, אשד, אגב, לא הפריעה ביותר לבטהולן; הוא אמר פעם: ״חושב אני.'כוולטר, כי עקיצות־יתוש אחדות — אין בכוח! לעכב את מרוץ .הסום'האמיץ" ועוד: "הנח להם לדבר:.לא יצליחו בפטפוטם לעשות את מישהו לבן־אלמות, ואה לא לשלול את האל־ מוח מזה״אשר חונן בו ע״י אפוללו". ־.:'״' ’ מרץ־הב־זל וכיח אישיותר־גרמו לכד, כי בא־פן ■ חס־ זכה מוקדם'־מאהלהכרה: נגינת הב־ כורה של יצירת בטהובן בוינה (הוא התגורר שם משנת 1792 ,) משמעה 'היה מאורע צבורי ואמנותי רב חשיבות. אבל הכרה איננה עדיין הבנה, ודוב בני דורו של בטהובן חשבו בודאי על ■ המוסיקה שלו כמו המבקרים, שאותם הזכרנו לעיל. ברם, מה היא הסבה, כי המוסיקה של בטהובן נראתה לבני זמנו כחדשה וקשה להבנה ? כטהובן לא היה חלוץ, המנסה צורות ■ חדשות ; הוא נאחז בצורות המסורתיות של הפויטה והסימפוניה אשר במשד יובל שנים היו ■ השולטות באולם הקונצרטים, אולם הוא הרחיב אות! בכל הכוונים; -הסימפוניות שלו ה! תוצאה של טפול במשד שנים רבות (ואמנם בטהוב! כתב ״רק״ 9 ■ סימפוניות לעומת 150 כמעט של היית ו־ 41 של מוצרט), ולצורות המסורתיות הוא נוח! ■ בכל יצירותיו ,טעם ותוכי חדש. יתר על כן, הצורה עצמה הורחבה במדד, ניכרת, כל פרק - גדלו כגודל כל החבור אצל יוצרי־הסימםוניה הקודמים - והיסח־התפיסה הנדול מביא את הקומפוזיטור להגדלת התזמורת, ■ הגדלת התזמורת נעשתה להכרח גם ■ עקב הצגת יצירות בטהובן באולמים יותר גדולים, ואין זה מקרה• בלבד, כי את הסימפוניה ה־ 5 שלו — אשר בה הרשה בטהובן לעצמו, בפעם הראשונה בקורות הסימפוניה, לחופית לפרק האחדת"את צללי־ חטרומבונות - החליטו לנגן לראשונה ב״רדוטן־זאל", אולם־הקונצדטים הגדול ביותר שבתקופה ההיא. ברם, סל ■ התאורים הללו אין בכוחם להסביר את חוסר־ההבנה של בני־הרור. יש יסוד חדש במוסיקה של בטהובי, יסוד אשר היתה לו השפעה גורלית על המשד ההתפתחות של הקומי ■ פוזיציה המוסיקלית. הסימפוניה והסונטה מקורן ברצון למצוא צורה שתתאים לקהל הבורגני, המחפש שעשועים ומתיחות ־ ובאמת מבנה כל היצירה וכן גם חלקיה הבודדים בצרוף־ האפקטים החדשים של דקרשנדו וההתפרצויות הפתאומיות והדינמיות השביעו באופן מזהיר את הכסופים לקונטראסט. החבורים המאוחרים של היית וחסימפוניות הגדולות אשלילמוצרט — יש בהז כ-ר ״ייי׳ ™ ..... — השעשועים , ./הקלים", אולם ביצירות-בטהובן שמשה הצורה קורות ומאחורי הדרמה. עומר ח התפרצות האמוציות ואת נלכד. חוד המסגרת של "עיון זה מכתיב את המצאת הנושאים, את ה! ;פורמלי של הסימפוניה. בני דורו של בטהו: ; ■ סימפוני 'מתגלעת דרמה אמתית, הדרמטי, את לא היה לאל 4

THE HAPPY ENDING OF A NICE EVENING S א I R ר n ז ב א ל נ ב י 1 3 סיום טוב של ערב 1 ע י ם קפה 1 ק 11 ד י 1 n ר • n ירם לתפוש את הרעיון. הנסתר, וכן נם לא . יפלו , להכין את ההתפשטות ד,רתכה ואת הערכים הדרמטיים. זד, הוא אותו היכון ■ כמוסיקה של כטהוכן, ■ אשר קבע פיו! חדש כאמנות הקומפוזיציה של הדורות הבאים ; אכל כו כזמן שרעיונות כטהוכן הם אבסטרקטיים לגמרי — כגון "ההרואי", ■ ,,הגורלי" ל- ■ הרי הקומפוזיטורים, שכאו אחריו כססו את המוסיקה שלהם על ■ רעיונות פיוטיים ואפילו על שירים וכפורים שלמים. ■ מאז ומתמיד אהבו מאד לסגל למוסיקה, שלכטהוכן ■ פרושים על ד ^ פיוטי או תכנית מסוימת, והיו אפילו שקבעו, כי הקומפוזיציות שלו ■ אינן אלא תאודים מוסיקליים לדרמות י וספורים של שקכפיד, שילר ואחרים. אם כי איש מאתנו• לא יטול לעצמו רשות לקבוע את מקורות ההש ­ ראה של הגאון, אפשר אתיעל־פי־כן להניד כמעט כבטחון גמור, כי ® פטהוכן אם כי נם התענין ■ מאד כרעיונות ובעיות של תקופתו,,תקופת נטה וקנט הי ככל ואת היה כראש ובראשונה מוסיקאי ולא ה/,. ■ ,.. "יו,ות. , — יות < שלו !י! לפה כל בעיות מוסיקליות, והרעיון ■ המשתלט אינו מפריע לקומפוזיטורילעכד את הנעימות ואת הנושאים שלו כצידה וםיקלית £ מוכרקת. , 'הפתיחה "קוריולאז" אופ. . 62 חוברה כשנת 1807 , ,שנה לאחר ליאונורה yon , הקת־ צרט לכנוך (אופ. 61 ) והסימפוניה הרכיעית, כזמן שהקומפוזיטור היה ככר עסוק ככתיכת הסימ־ פוניה החמישית. הפתיחה נכתבה כד,שפעת דרמה אידיאליסטית של קולי ■ שאין לה כל שיכות לדרמה המפורסמת של שקספיר, אשר, אגכ״"לא היתה עוד י ידועה אז בגרמניה. - קודיולא! הוא- גכור ההרכ/יוכוח ה־צון רב־המרח של ■ אישיותו משוה לפתיחה של כטהוכן את אופיה המיוחד. פתיחה זו היא יצירה למופת בעלת התפתחות נמרצת ומרוכזת. הסימפוניה ■ החמישית אופ. 67 (׳ 1807 ) כדרמינור היא הפופולרית שביצירות בטהוכז וכן גם ככל הספרות הסימפונית. הפתגם "הגורל מת־פק כדלת", אשר יש מניחים, כי כטהובן עצמו יחש אותו לסימפוניה זו, הרעיון ■ הצפון כה א | שה כנראה "פר אכפרה אד אסטרה" ■ ("כד רד מכשולים עד לכוכבים"),( אשר אפשר ישו ™, לד כ- 4 הקטעים המתאימים ל־ 4 דרגות: מלחמך״ תקוה, מצתו/ | םפוק ולכסות' ההתגברות על הלר־הנפש דטרגי — כל אלד׳ שמשו מקור־ משיכה- ■ מיוחד למאזינים ככר התקופות וככל הארצות. הערך המוסיקלי ■ היוצא מן הכלל של הכימפוך, ,." ,וא א, ~ ! ■ < ית חלקיה ורכוזם וכעבור חומר-הנושאים. כיל הקטע הראשון כנוי על הנ ­ עימה הקצרה כת 4 התוים האופיינית כל ■ כד ; כה גשתהת היצירה, והיא שולטת בכל דרגות ההתפתחות. הקטע השני הוא כצורת ואריאציות, והנושא שלו מורכב משלש נעימות עדינות כעלות אופי שונה כמקצת. ■ הקטע השלישי, ה ם ק ר צ ו, מוביל ללא כל הפסקה לפינלה, ■ שהוא כעין תרועת נצחון! קטע זה, שכו מוכית בטהובן לתזמורת שלש טרומכונות, משמש נולת הכותרת של כל היצירה, י ■ הם י מש וניד השמינית, אופ. 93 , כפה־מז׳ור נכתבה בשנות 12 — 1811 ויש לה עמדה מיוחדת כין כל הסימפוניות ־של כטחוכן. לאחר שכתב את הסימפוניות 1 — 8 ■ (משנת 1800 (V 1n:ya המסד) AS HERMAN'S FIRST-CLASS CAFE-RESTAURANT OWN CONDIT O RY EXQUISITE CUISINE 40, ALLENBY RD. near MOGRABI א ש ר מ ן קפה !מסעדה קונדיטוריה עצמית מטבח מצוין דחי אל 1 בי 40 ע־׳ פוגרבי

THE MANUFACTURERS התזמורת הארץ־ישראלית הקונצרט ה- 11 למנויים INSURANCE COMPANY OF CANADA ASSETS EXCEED $ 177.OOO.OOO.- Premiums as low as is commensurate With absolute safety. Canadian Government Supervision, the most stringent in the world. פאר המטבח החשמלי כלי אלומיניום מיוחדים רק של For your electric Kitchen only special aluminium vessels from ח י פ ה : 40 . 3 . 28 ירושלים: 40 . 4 פ ליב ס • תל־אביב: 40 . 3 . 31 ./ 30 . 1 (ההתחלה ב־ 8.30 כערב) תכנית שכולה בטהובן הפתיחה סימפוניה סיטפוניה ל/קוריולאן" מס. 5 ב-צ מול, אופוס Allegro con brio Andante con moto Allegro Allegro מסי 8 ב-אף דור אופוס Allegro vivace e con brio Allegretto scherzando Tempo di Menuetto Allegro vivace הפתיחה ,ליאונורה־ מס. 3 הקונצרט ה - 12 למנויים המנצח: וינגארט נ ר חיפה 40 11.4 • חל־אביב 13.4.40 ■ ירושלים 40 67 93 IB עט PALALU M בתכנית: יצירות םנדלסון. םילה 1 , ובר-וינגארטנר וברליוז (,הפנטסטית־) שמלות "ד."," ( XvTvT מעילים XÆTC-Xx *״/ חל־אביב. רחוב אלנבי 57

עטרה nap מובחר THE PALESTINE ORCHESTRA 11th SUBSCRIPTION CONCERT Haifa: 28. 3. 40 • Tel-Aviv: 30./31. 3. 40 Jerusalem: 1. 4. 40 (Commencing 8.30 p. m.) Conductor: FELIX WEINGARTNER A T A R A TEL* AVIV • HAIFA • JERUSALEM THE BEST COFFEE עכשיו אני מבין מדוע שמן "עדי¡"! ADIN THE FINEST OLIVE OIL SOAP FOR BABIES’ TENDER SKIN ALL BEETHOVEN PROGRAMME Overture "Coriolari" Symphony No. 5 in C minor, opus 67 Allegro con brio Andante con moto Allegro Allegro I N T C R V A I Symphony No. 8 in F major, opus 93 Allegro vivace e con brio Allegretto scherzando Tempo di Menuetto Allegro vivace Overture "Leonora" No. 3 12th Subscription Concert Conductor: WEINGARTNER HAIFA: 11.4.40 • TEL-AVIV: 13.4.40 ■ JERUSALEM: 18.4.40 Programme includes works by Mendelssohn, Milhaud, Weber-Weingartner and Berlioz ("Fantastiques") ED EEE

Kntna ;Cwrsé't®3re קני (המשך מ?מוד 5 -) . עד שנת 1812 ) חדל לטפל בצודה דביימפונית עד שנת »^ 8 שבד התחילי• את ■ עבודתו על התשיעית , (רשימות מועטות לסימפתיה זו :עשו לפני ,> כן פאול בהר, ■ שכתב סיפר מצוי! על .בטהובז דואה. .סר׳עליה «תמיד-• ממתח בין .הסימפתיה הראשונה לבי ■ השמינית: אחרי הפרולוג (הסימפוניה הראשונה והשניה) באות שלש "סימפוניות־המלחמה" : ■ ה״הרואית" המרוממת את יכולת המעשה, -הרביעית שב! । ב ^ מת בט !ו — ! על * !מרה השחורה .!,והחמישית . מתא ת את ! !מלחמו ! הטרגית נגה הגורל הנגמרות בנצחון! אחרי סימפוניות אלו באום שלשה "שירי השלום": הסימפוניה "פסטרולה", שכולה הסתכלות, השביעית, ספונת האכסטזה ‘ ^ והשמינית שהיא : שמחה מבשרת שלום, בסימפוניה זו ■ שולטים להומור ^ חשמחה ער כרי כד, .שאין בה אפילו "המטע האטי הרגיל ! את ממומו ממלא אלנרטו -חנמל -מתוד פשטותזהגושאים השופעת ח! ■ אפשר להניח, כי בטהובן כתב את כלנהסימפוניה במלות רבה וכאילו בבח־אחת 4 .אבל כמו-ביתר .־יצירות.שלו, בן גם בזו הוא 1 שם ומחמ ! !רב! ! פעמים, ע! שעב! אות! ! ו!. !תאים ל. ! את । ו ^ < ■ !מ .א מ! .! מימות 4 פתיחות לאופרה הוחידח של ® בטהובןי״טידלוו ליה אחת מהן נכתב השם, שבו , אנו,מכנים. את האופרה הזאת כיום,: נגר רצון׳המומפו-זיטור 'עצמו. לעומת זאת לשלש הפתיחות האחרות השם ^ נה "ליאונורה", לפי השם הממורי של האופרה 4 " הפתיחות שונות אשה מרעותה באופי; , .ו״ליאועורה" מם' 3 ״ היא הסימפונית והדרמטית .שביניהן ופחות מכולן תלויה — . מה , מתפתחת באופרה עצמה. with its blissful hilarity. The character of this symphony is, so predominantly gay and humorous that .Beethoven even ,.abandons the slow movement, the place of which is taken by *a ¿racious Allegretto. The charming simplicity of its themes makes one think that the symphony was doriceived- and.finished at one stroke; but this like Beethoven’s, other works was sketched and, re-modelled•many times before taking its final shape. Four overtures exist ; to Beethoven’s single operatic work ■‘Fidelio”. One bears the title under which thé opera is known nowadays against the composer’s own wish while the three remaining overtures are^named “Leqnora” according,to the original title of the work. The overtures are very different׳;in character, the THIRD LEONORA being the most symphonic and dramatic of the set and at the Same time the one that is most independent of the drama itself. Is your skin greasy? Dry? Normal? Apply to the specialist of eosmetical institute at Perfumery ״AviV6¿ Allenby 50, who will help you to choose the suitable Cosmetics. for your skin and age Var dina9 s High Class Cosmetical Products are obtainable at Perfumery “Aviv“, 39 Ben Yehuda — Branch: 50 Allenby • Perf. Honig, 8 Ben Yehuda V

composer to increase the orchestra by additional instrumental forces. The growth of the orchestra was at the same time necessitated by the performance of Beethoven’s works in larger concert halls, and it is ho mere coincidence that the Fifth Symphony, the conception of which urged Beethoven for the first time in symphonic history 7- to add the sound of trombonesin the־ final movement, Was destined 'to be '׳first ״ performed in the Vienna Ball Room, the largest concert hall of the time. ; But all the characteristics mentioned do not explain the lack of appreciation of Bèethoven’s music in his time and long after. There is in fact an entirely new element in jiis Work, an ingredient that has fatefully influenced the further development of musical composition. Symphony and sonata had originally sprung from the desire to compose in a form suitable for the bourgeois public that wanted to be entertained; in■־ terested, and excited ; and the structure of the whole work as well .às of its parts together with the entirely new effects of crescendo and sudden dynamic explosions had to a. certain point satisfied the demands for contrast. Haydn’s later works and the great symphonies, of ’Mozart had, it is true, already departed from. the original purpose of “light” entertainment, but now; in Beethoven’s symphonies, the form had come to be not more than a mere frame. A real drama unfolds within the framework of a. symphonic work, and behind the drama stands an — idea. This idea dictates the thematic invention, the dramatic structure, the emotional outbursts, and the formal organisation of a symphony. Beethoven’s contemporaries were not able to perceive the latent idea and thus failed to explain the broad expansion of the works and their dramatic qualities. It is this element in Beethoven’s music that gave a new direction to the art of composing of the following generations ; but while Beethoven’s ideas were purely abstract — such as “heroism”, “fate” — later composers based their music on poetic idéas or even on full poems or stories. ! People havè always liked to read poetical meanings of “programmes” into Beethoven’s music, and it has even been pretended that his compositions are settings of dramas by Shakespeare, Schiller, and others. Although none of us can presume to know the origin of the inspiration of a genius,, it may safely be said that Beethoven, as much as he was interested in all problems and thoughts of his period, the period of Goethe and Kant, was in the first instance a musician and riot a thiriker. His problems are first of all musical problems, and thé dominating ideà does not prevent the composer from a purely musical development of motives and themes within the symphonic form. The“CORIOLAN” overture, op. 62, was composed in 18.07, one year , after the Third Leonora, the violin concerto (op. 61), and the fourth symphony,, at a time that also saw the composer’s active occupation with the Fifth. The overture was written under the influence of an idealistic drama by Collin that has. nothing to do with Shakespeare’s famous play ׳which was little known in Germany in Beethoven’s time. Coriolan is the hero of destruction, and the energetic will-power of his personality gives^the keynote to Beethoven’s overture, a masterwork of concise and concentrated musical development. The FIFTH SYMPHONY, op. 67 (1807), in C-minor; belongs to the most popular works of Beethoven and of the entire symphonic literature. The motto of “fate knocking at the door”, ascribed to Beethoven himself, the apparently underlying idea “per aspera ad astra” seen in the four movements in the stages of struggle, hope, doubt, and victory, and the triumphant overcoming of the. tragic mbOd in the end have had a peculiar appeal to listeners at all times and in all countries. The outstanding musical value of the symphony lies in the unity and terseness of its parts and of its thèmatic material and elaboration. The entire first movement is built on the short yet very characteristic four-note motive opening the work and dominating every phase of the development. The second movement has taken the shape of variatioris, the theme beirig composed of three tender melodies of slightly differing character. The third movement is the Scherzo and leads without break into the triumphant Finale in which three trombones are added to the orchestra and which gives the great work its mighty and crowning conclusion. The “EIGHTH SYMPHONY”, op. 93, in F major, was written in the years 1811/12 and occupies a singular position among Beethivep’s symphonic creations. After having written his symphonies No. 1.—8 (from 1800—1812) Beethoven does not return to' this form Till 1822 when he starts work on his Ninth (to which only occasional sketches are scattered through the preceding years). Paul Bekker, to whom we owe one of the finest books on Beethoven, has drawn a “progressive line” from the first to the eighth symphony. The prologue of the first and second symphonies is followed by three “symphonies of struggle” : the “Eroica” gloryfying the power of exploit, the Fourth being the victorious fight against personal depression, and the Fifth showing the tragic but eventually triumphant struggle against destiny; and after these come the three “songs of peace” : the contemplative “Pastoral”, the ecstatic Seventh, and the Eighth IV

INTRODUCTION To the 11th Subscription Concert / Dr• P. Gradenwitz Musical history knows two types of genius : the pioneer who is remembered for having introduced a new musical form or new means of musical expression, and the creator whose art represents the last perfection of that language and who imposes his personal mark on traditional forms. It is the latter who is loved and revered by posterity while the pioneers are, if known at all, regarded as “names of historical im- portance” onlyE-; and is it not the same in the field of science where the researcher who has given the. final touch to an epoch making invention is usually more praised than the inventor on whose original idea he had based his work? The eclipse of the path-maker in favour of the “perfecting” genius seems rather a. natural development, !but it is. amazing that the judgment of contemporaries should always be different from that of posterity. History shows that music lovers have always found it easier to get used to new forms than to appreciate the uncommon language of a great individual master. An explanation of this may be found in the fact that the origin of new forms and styles is closely connected with the structure of society “consuming” the music (representative polyphonic music in the aristocratic baroque age, the dramatic-expressive symphony and the virtuoso exhibit for the bourgeois concert) while, on the other hand, the great genius does not. pay heed to the demands of his listeners and often puzzlies them, by the. strange ways of his sublime inspirations. We can thus understand why, as a rule, the creators of the opera, the symphony or other musical, forms were able to record startling successes while great personalities were often misunderstood or even rejected , by their;;: own time and rightly valued only by later generations. The unreadiness to accept distinctively original music is characteristic of all times and not only of our own period; and it is most interesting that critics and public have always used the occurrence of new sounds or unheard-of combinations as a pretext for their dislike, say lack of understanding of the outstanding individual. We should thus ibe most careful in our own judgment of unfamiliar works and not say at once that a composer’s most characteristic features are “the continuous breach of the elementary rules of harmony, the discords, the accumulation of notes that are unbearable for everyone who still has’an ear, and the.complete lack of beauty”. These reflexions have forced themselves on our mind on the occasion of this concert, the: programme of which is exclusively devoted to works of that musical master who; is most familiar to concert and radio audiences throughout the world and most popular with artists and musical amateurs. No “cultured” person would dare to say: that he is! “sick of hearing Beethoven” or even risk his own reputation ,by publicly confessing, that he does not care for Beethoven’S music, yet it is the same master who was not only thought “incomprehensible”, “bizarre”, “absurd” in his lifetime and even accused of “the continuous breach of elementary rules of harmony,; discords, an unbearable accumulation of notes, and the complete lack of beauty” three decades after his death by a distinguished Russian writer, a contemporary of Schumann, Brahms, Wagner, Liszt. It is easy now to blame the critics of former times for their not having properly recognised the genius of a Bach, a Mozart, or a Beethoven, but it is rather unjust — especially as we are committing the: same mistakes towards our contemporary masters. When taking, the trouble to analyse the artistic personality of Beethoven, whom we all believe we understand so well but who seems to propound new riddles and to disclose fresh details at every hearing, we must state that early 19th century listeners were fully justified in their criticism which, by the way, did not much bother Beethoven himself. Beethoven’s stern energy and the power of his individuality achieve comparatively early recognition: the first performance of every new composition of his in Vienna (where he had made his home in 1792) (means an artistic and social event of first importance. But recognition and understanding are not one and the same thing, and most of Beethoven’s contemporaries must have though of his music in a manner similar to the critics quoted above¿ What was it that made Beethoven's music appear so new and difficult to his contemporaries ? Beethoven was no pioneer who experimented with new forms. He keeps to the traditional forms of sonata and symphony, which had conquered the concert hall in half: a century, but enlarges them in every direction. His symphonies are the outcome of a year-long absorbed thinking and modelling! (it is thus that Beethoven composed “only” nine symphonies against the almost 150 of Haydn and the 41 of Mozart), and he gives different aspects and contents to the traditional forms in each new work. Moreover״ the form is much'widened, one movement being as long as an entire symphony of early symphonists, and the greatness of his conception compels the in

Imperial Chemical Industries (LEVANT) LTD. תעשיות הימיות ממלכתיות (לבנם) בע*ם LEADERS IN THE FIELD OF AGRICULTURAL AND INDUSTRIAL DEVELOPMENT IN PALESTINE היסודות לפתוח החקלאות 1 ה n ע ש • ר• ב א ר ץ ■ • ש ר א ל HAIFA / TEL-AVIV / JAFFA מיפה/תל־אביב/יפו Sparton Radio The perfect wireless set with the richest voice MODELS 19 4 0 HAVE ARRIVED! GENERAL AGENCY« 45, ALLENBY ROAD, TEI-AVIV BRANCHES IN JERUSALEM AND HAIFA תקוה ותאכל נקניקיות אצל ל ב ש ט י ן רח׳ אלנבי 48 םלפ 1 ן 2509 בשר Buy and eat STADB’s FAMOUS SAUSAGES at LOEBSTEIN ALLE1NBY 48 PHONE 2509 1 ס ב 1 □ רחוב מרס מסחרי 36 • טל. 2405 אריגי רפוד • וילונות ד ק ו ר ג י ה FURNISHING FABRICS CURTAINS DECORATIONS COIR MATTINGS N USSBAU M 36, Mercaz Mlichari St,Tel.24 05

The BRITISH THOMSON-HOUSTON Co. Ltd. ELECTRICAL ENGINEERS AND MANUFACTURERS HEAD OFFICE AND WORKS, RUGBY, ENGLAND RRPIOI • IIFRISIRRTORS • RANS IS • WATII-HlAT I R 1 DOMESTIC APPLIANCES • TALKIE EQUIPMENT • MOTORS • ETC. PALESTINE BRANCH OFFICES: TEL-AVIV: 26 GRUZENBERG ST. (MAIN OFFICE) JERUSALEM: PRINCESS MART ROAD HAIFA: NEW BUSINESS CENTRE, JAFFA ROAD ANO AGENTS THROUGHOUT PALESTINE התזמורת האר״ן*ישראליו 1 THE PALESTINE ORCHESTRA דוגבוא בשביל גברות בור• ספורם The Same Style• At The Same Time 3^’״ They Are Introduced in the U.S.A. חורצות •׳ סודרים חצאיות חזיות טחונים חנורוח דוגמא | ר ח• אל 1 בי 8 3 . תל״אביב Hosiery Lingerie Sportswear Negligees Gioves Bags Blouses Sweaters Skirts Bandeaus Girdles ודעות © — מדור : •פרסום ציתר. תלאביב, רחוב אדגבי 120 , מדיון 2337 »«strip «נ«״ *Wm« 1 .מזזאח a ׳ בי»ור 41 ליוו ■ m 4» רוסיים 5 מי • — rb»a ניר«

RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==