SEASON1939/40 עו נ ת umiture «• — Uli - ~ jvJaaerafg prices, _ _ דהיט״ם !מגולות | מתנות ,מחירלם ב מיכל ם תל־אביב התזמורת לית ^ רגן־יעור ^ ה fi eqw tn me THE PALESTINE ORCHESTRA
M. KOVALSKY & SON Haifa; Hadar Hacarmel, Tel-Aviv Jerusalem Everything in Music Feuchtwanger's Office Supplies Tel-Aviv 24, Achad Haam St• Typewriters sale, purchase, repairs ם. ק ו ב ל ס ק י ובנו היפה. הדר הכרסל.חלאביב •דוטריה כל צרכי מוסיקה בויכטוגגר צד 3 י «וטרד הל־אביב. דה• אחד העם 4 ג מכונות כתיבה מכירה. קדה. חקתים S. HABIBI MUSIC-HOUSE AND AGENCY 10, MONTEFIORE ST., TEL-AVIV ש. חביבי בית הסהר רכל• 1 גי 1 ה תל-אביב. רה׳ ם 11 םיעי 1 ר• 1# ל □ הדרכים ^ ד ^ מוביליםכל״א "אגדי מוביל ככל הדרכים ALL ROADS LEAD TO EGGED EGGED LEADS ON ALL ROADS •,\nMn%'603jlp« ׳onrcl.... כוס בידה הכי ט י ב י• .תל-אביב אוז וכבד צלוי בכל or טי' יח אלנב 26
התזמורת הארץ־ישראלית מבוא לקונצרט ה־ 12 למנויים / ד״ר אלזה לברטוב היצירות שכתכניתנו זך שיכוך¡; פרט ל״רג־קפרים" אשר •למילתו, (נולד כשנת 892 ,)¡ לרומנטיקה המוסיקלית. כשם זה מכנים את התקופה הכאת מיד לאתר הקלסית. צורת תתכער. החדשה נולדה מלוך הנכה ידועה של אמני המאה דר 9 ו על אופי היצירה של קודמיהם. כמקומו של «!¿® ;הרצי והפורמליזמיסלכא כעת הפנטסטי,. ה׳,לא כדרך דטכע". אין מצטמצמים עוד כזמן וכתלל תקרום, מתמסרים כליל לקסם־המךחק המושר. זקן הקומפוזיטורים של תכניתנו קרל מריח פותכר ^ 182 — 6 ^ 17 ,) הוא כא-כוחה תחשוכ כיותר של-הרומנטיקה המוסיקלית הקדומה. הוא הוא שיגלה כמוסיקה 9 כצורה שאיש לא פלל-לל&את ממלכת האיום והמפחיד. המושג ."רומנטיות" עצמו -- מאוח־יס כו הניגודים החזקים כיותר, וההתפתחות של אמנות זו הלכה כדרכים השונות כיות־. ידלומנטיקאיס ^ שנ האתרים, שלהם תמסר רשות תהכור כהמשך הנגינה העדם, פליכס מנדלסוזךכדתולדי והקטור כרליוז, הם שתי הופעות שלכל אתת מהן אידיאל אתר כאמנות. שניתם .מיצגים אופיניים לרומנטיקה הנכוחה, הצרפתית והגרמנית. שניהם היו מאנשי הרוח הנעלים,..ומתוד הכרת כדורת היו מוצאים מקוד צירתם ^ ל ^ השרא המוסיקלית גם כשטחים האחרים של ;האמנות. אכל׳ מעניןללוא; כי תהליד .היצירה אצל שני אלה הוא הפוך לגמרי. אם כי הכתוכות שמעל לקומפוזיציות החשוכות כיותר אשר ■ למנדקסון מעידות נם על-.תכנית ידועה (נזכר־נא רק כ,׳איטלקית" כ״טקוטית" וכרום הפתיחות שלו), הרי ■ ה משמשות אך רק ציון על מקורות היצירה־ כאשר הוא עצמה מקסימה אותנו כאמצעים ■ מוסיקליים מוכהקים, מכלי לפגוע כצורה “ ׳מוסיקלית. יד,רעיונות המוסיקליים הספציפיים, מהלך הנגינה. שכולו ■ אומד מוסיקה אמתית, הם אצל מנדלסון תמיד ממדרגה ראשונה. יסודות ראשוניים אלה צרים צורה למוסיקה. כזיכותם .נהפכים הרשמים הפיוטיים או הציוריים, הנותנים את הדחיפה החיצונית לקומפוזיציה" לדכר אחיד כגאוניותו. לעומת זאת כדליוז, אמן הרומנטיקה הצרפתי, שהיה שכע ענויים ממראח־עיניו ורצו" מהויותיו, היתה לו תמיד דחיפה פנימית לתאורכולט ■ של אלה. ¿מלחמתו מלחמת פאוסט ממש 1 - כעד צורות־הכעה חדשות הוא נהיר, היוצר 'האמיתי שיל המוסיקה התכניתית המודרנית, שמצאה לה ממשיך ■ נאמן כפראנק ליסט, ויותר מאוחר כריסדד שטרא«. כשכיל קומפוזיטורים י אלה — התכנית , הרעיון הספרותי יהס הם נקודת המוצא .של היצירה. ■ . לטוכתה מפרקים אפילו את הצורה החמורה של המוסיקה. מערכת חוקים חידשה כוכשת חלל,- החורג כדרכה מנכולות המוסיקה הקלפיייים. המוסיקה נהפכת אמצעי להכהרת חזיונות, נעשית מקור התרגשויות מגרות־עצכים, המגיעות עד כדי היסטריה. יקוד־ וסכל של חויות־ אדם'מוסעים ■ כחריפות יתרה כאמצעות עולם הצלילים. — אי; דוגמא טוכה לכוון ,זה מאשר ״הסימפוניה הפנטסטית״ לכרליוז, שנכתכה . -כשנת 1829 ; היא מתארת קורות אהכה מוזרים של אמן אחד. — מ־ ,-כ ■ הנגודכין אמנות זו לכי: היצירה השקולה, המופנית כלפי פייס; של מנדלפון. ואת־על־פי־כן שניהם גם יחד רומנטיקאים אמתיים. שניהם משקפים את רוח הזמן אולם כצורה שונה, שהיא תוצאה מהערכה ■ וסכיכח שמה. אס הפתיחה ל״רואי כלאם״, דרמה מאת ויקטור הונו; כתכ מנחלפון כמשך 3 ימים. זהו חכור שצורתו כרודה ורכים כה האפקטים. לאחר הקדמה המצלצלת כשאלה, ¿צורותיה השונות העולות כל פעם מחדש, מופיע נושא ראשי קשר,־עורק, שאח אותו אפשר .להכיר ליפי צליליו העולים׳ מעלה מעלה. כננוד לרעיונות. מלאי־עוז׳ אלה אומר"הנושא השני-מויד ־עדינה ומסירות. מר? קצכי וכוח־המצאה מלודי ממלאים את הפתיחה חיים דרמטיים. ממש. ־ - לנכי כדליוז, הרעיון התיכניתי הוא דחיפה המפרה את דמיונו היוצד ; הוא מוכיל אותו גם לדרכים חדשות כמוסיקה. מושפע ממורו לאזאר, נהפך כדליוז לסניגור הכוון החדש ה; כעל פה, הן בכתם והן כיצירה המוסיקלית. כרליוז היד, הראשון אשר הכניס כעקכיות רכה נושא ראשי כחכודיו, כעי: .משקע מוסיקלי לאיזה שהוא רעיון פיוטי, לאיזו שהיא חויה. הוא עצמו מסגד, אותו "רעיון'קכוע". ד,שמוש כרעיון כנת; זח, רעיה הקשור תמיד לאסוסיאציה רעיונית מסוימת, היה כזכותו של כרליוז לאסכולה. וד״לייט־מוטיכ" הואגנדי אינו אלא תוצאה של עקרון־קומ־ פוזיציה זה. כ״סימפוניה הפנטסטית" הדמות המקורית של "הרעיון חקכוע" היא אשה, שד,אמן ה ת ז מ 1 ד ת האדץ־ישדאלית 3
העריץ אותה, אד לא זכה ■ לאהבתה. ■ .וכל פעם, כשהוא חושה על אחובתתפשו, או פוגש אותה, עולה נעימח־אהבה זו, שנהפכה שבוע" ^ ל״דעיו ברבוי צורות «ים. לחבור יש אופי אוטוביאוגרפי. 5 פרשים באים זה אחר זה כבוד לתבנית הרגילה של הסימפוניה השלסית, שהיא בת 4 פרשים. במבוא רגשני בלהגו, המתאר את הלר־נפשו של האמן, מתחיל הפרש הראשון. באלגרו המצטרת לאחר טשטים אחרים נשמע "הרעיון השבוע/ נעימה; ‘ ,העולה בגעגועים והשו־ שעת בנחת, ומפרפרים כה צלילי התרגשות עצורה. רעיון מוסישלי זה המוגש פעם ברכות ופעם בתשושה, משתלט בפרש הפתיחה הבנוי בצורת הסונטה השלכית. אז בא הואלס האמתי "תמונת הנשת". נושא־ואלם גרציוזי ומלטה, ■ יוצר בשסמיו אוירה של חדות החיים. שצב של 3/4 טשט ההולם כפטיש נשאר גם .עם הופעת /הרעיון השבועי אשר מתשתת אמנם כשצב המחול, אולם מעורר גם את סבל הגעגועים. הפרש השלישי מציג "תמונה בכפר". הנושא מעורר מחשבות על ה״פסטו-לה" לבטהובן. אבל סנגור ליצירה שלשית זו שבאה מתור הלד־רוח השוה ביםודו, ממזג פרש זה תאורים של הופעות הטבע עם ■ חלות הנפש ; הוא יצור דו־מיני רומנטי מובהש. בהתחלתו מתנהל:. דו־שיח ■ בין השרן לבי! האבוב בנעימות צלילי״הפעמונים של העדר. השרן משמיעה גם את הנושא הראשי הנרגש. מיד חודרים לאידילית־טבע וו ■ צלילים נרגזים. "הרעיון השבוע" ■. הופיע עם הצלילים של פעמוני הערר תם הפרש בהלד־דוח נוגה. תאור "סנטימנטלי" יה של הטבע ושל הנפש מפנה משום לשצבי־לכת פראיים של הפרש ה־ 4 שמספר הכלים המשתתפים בו הוא רב מאד. פרש זה עשיר בהעזות הרמוניות ובאפשטים צורמים, ובימים ההם היתד, סכנה גדולה לבצעו ברבים. מיענין לציין, כי במשום אחה בפרטיטורה, י שבו מתחלח הדם־דור ביג־מול, יש הערה ■ של ברליוז למנגנים, לבל יחשבו כי כאן שגיאת־דפום. כשול שורא מעולם אחר, בישע כסות הפרש "הרעיון השבוע", כשהוא נשמע מפי השלרינטה. סיום הסימפוניה, "ממול־שבתון של המכשפות" הוא ■ החלש הגדול ביותר שבסימפוניה. מתחיל בלרגטו, שבו מוצגים בצלילים מפחידים רוחות השאול. ממרחש רב נכנם פתאום שצב האלגדו של ,ה,-עיון השבוע" המצלצל כעת בטונארט אחד, בצבעים יותר חושים, וצורם עוד יותר. ושוב מפנה בהלד־הרוח: צלילי־פעמון, ורצ׳יטטיב בבאסים המצטרך אליהם, מכניסים את המייאש אירה", העובר מיד לפרודיה על עצמו. לאחר ננינת״ביניים דתית וו, בא עצם מחול־המכשפות המתחיל בפונה. כהמשך הפרש הענקי מתערבבים רעיונות והלכי־רוח שונים כצורה הניעוה ביותר, גיהינום ממש מתחיל להתהולל, הוא מלווה כל פעם אפרטים קולניים אחרים. ביז יחר האמצעים שכרליוז משתמש ברם להשגת אפקטים אלה, יש לציין את השמוש בצכעים ובמג־ חים, ■ שאיש לא פלל להם. « ברוד, כי יצירה מוזרה זו עוררה מלחמת דעות נמרצת. היא התמיהה שומפוהטודים רבים מבני ומנו, כגון את מנדלסו!, ולעומת ואת הביאה רבים אחרים כמו פגניני, שומא! וליסט לידי התפעלות. עם הרומנטישאי השלישי שבתכניתנו, עם שרל־מריה פו! ובר נמצא ברליוו ביחס ש-וב ביות-. הקומפודשור הצרפתי מצא ביצירות קודמו הגרמני הרבה שוים ההרוכ , ם לרוחו . _ ת , לדו . _וותו < של ברליוז מוכר הגיעה עד כדי כד, שהוא היה הראשון . אשר לחם והצליח להציג את ה״פריישיץ" באופרה הצרפתית. הואיל והיה צורך להוכיח לאופרה וו גם בלט, תומר ב,-ליוו למטרה זו את "ההזמנה למחול". כיום נשמע את הואלס הוד. בתזמורו של פליכס ויינגארטיר אם מנצח ושומפוזיטור בדזמננו נותן את יצירת ובר בנסוח חרש, הרי ישנן לכד ללא ספש סבות־ ועל אחת כמה וכמה לאחר שוייננארטנר הוא כידוע אחה ממעריצי האמנות של ן, ^ בר (■ הוא השתתת בעריכת כל כתבי בדלית). אולם בדמיונו תאר הוא לעצמו את צלילי החבור הוד. אחרת ודד. גם אלץ אותו לנסחו מחדש. - "ההזמנה למחול", במשורה קטע לפסנתר, ראויה לסגנון פיוטי ברוח הואלס. המחול בכללו, שהוא אחת הנעימות הראשיות באמנות הצלילים מאז ומתמיד, שמש תמיר חומר, בעיקר בצורותיו הלאומיות השונות, לאמני הרומנטיסת הפולונז והואלם זכו משכבר לאהדה רבה. אם־כי כמקודם היו אלה "מוסיקה שמושית", הרי לאחר זמז עלו צורות המחול לג. ולס בהו זה, שנמשו־ על־ידי א. ת. הופמאן, שוברט ומצא את השלמתו המלאה אצל שופן, משמשת היצירה של ובר התחלה: חשובה ביותר. היא שרשרת של ואלסים מלודיים "עלי מעות שפתיחתה בהקדמה וסיומה כשודד» התזמור של ויינגארטנר מדגיש בצורה המוצלחת ביותר את הקלות המפחפרת ואת הנרצית. ® ש שצבי הואלסים. הכלים צורפו בשקיפות מזהירה» בסיום מצלצל ■ כח! וש׳ צרוף! כהדר שיל הגרשאים הראשיים בכוסטראפונקט כפול 4
SI^IR 31, ALLENBY STREET סיום טוב של ערב נעים קפה וקונדיטוריה ד ה 1 ב א ר 1 ב • 1 3 THE HAPPY ENDING OF A NICE EVENING כי רקומפוזיטו־ים לא :שארו כלי השפעת מחולות־ההברה של התקופה, אפשר להוכיח אפילו בתקופתנו א:¿ .*לאחר מלחמת־ 'העולם ■ היתד. כצבור הרנשת־חיים חרשה. הואלשים הע־ רכים היו שייכים מאז ■ לעבר. אמנות צלילים חרשה — היה לה בעת כוח משיכה מיוחד! מוסיקה שבאה מאמריקה הצפונית, ואשר כעצמתה הקצבית, בנטיתד. החזקה להשפיע על־ידי סינקופים, באפקטים של כלי־הנקישה המיוחדים לה, נתנה אימפולסים חדשים למוסיקה של אירופה: היתד. זו קוסיקההמז. ביצירות הקומפוזיטורים חנדולים ביותר ניכרת השפעת צורות המחול החרשות. ■ ניזכר רק בשטראוינםקי,.הינדמת, קרנק, וייל. מכני צדפת ירע בעיקר הקומפוזיטור היהודי רדיום מילהו להשתמש ביצירותיו כהכרה מלאה באימפולסים של האמנות החדשה. אם נכיר את חבודיו הדקים והמקוריים של אמן זה, שבה; — סימן לאישיות חזקה ל- מתמזגות השפעות זרות עם עקדונות־הםננון שלו לאחידות מושלמת,הדי נוכל להבי; מה ערכו של קומפוזיטור זה, שהוא כיום אחר המוסיקאים הרפרזנטטיביים ביותר של צרפת. בהזדמנות זו יצויין־נא, כי מילהו שנתחכם על כל חסידי המוטיקה ■; החדשה, מרניש תמיד, כי יהודי הוא. (לשיריו'הידועים ביותר שייכים: פואמות ■" יהודיות", "הימנוני ציו;", "ישראל הי", "שני פרקי תהלום", שכולם כמעט נכתבו בשנות העשרים של מאה זו). — כמחדש הצליל היה מילהו ראשון לשוטה 'הנקראת פוליטונלית: בבת־אחת מושמעים ■ שני קוים נעימתיים או שורות של אקורדים. על־ידי מזינה זו הושגו אפקטים חדשים, נוצרו קונטדסטים חריפים, לעתים נם צבעי צלילים המבריקים במיוחס ״ 3 ראנ־קפרים" של הקומפוזיטור נותנים תאור נאמן לאופן כתיבתו. מ־להו כתב את הקטעים האלה בשנת 923 ! בשביל פסנתר, ורק לאחר זמן ■ תזמר אותם. אלה'הם חבורים למחול, שבהם שולטים הכוחות הקצביים ■ והמוטוריים. לכלי־ד.נשיפד. נתנו כאן התפקידים החשובים ביות-, ומלכד זאת מחליפים בפרטיטודה את התפקודים הרגילים בין כלי־המיתרים ■■ לשין כלי־הנשיפה. כין הפתיחה לבין הסיום, שהם בעלי אופי מבריק, צר קטע־הבינים בהנהלת־קולות שקופה (חליל ווילונצ׳לו מתחי לים בקינון) "דומנסו&דבת השראה. האם עור פניך שמן? יבש? נורמלי? תפני אל מומחה ממכון יופי tt פרפובוריה □ אביב (אלגבי 50 ) לשם קביעת סוג עורך ו ה תמרוק־ ם הגחוצים לו. את תוצרת התמרוקים המעולה של "ורדיגה" יש להשיג: פרפומריה -אביב״ אלנבי 50 - בן־יהודה 39 , - פרפומריה הגיג בן־יהודה 8 . 5
עטרה nap מובחר THE PALESTINE ORCHESTRA 12th SUBSCRIPTION CONCERT Haifa: 11. 4. 40 • Tel-Aviv: 1 3. / 1 4. 4.40 Jerusalem: 18. 4. 40 (Commencing 8.30 p. m.) Conductor: FELIX WEINGARTNER ATARA TEL-AVIV • HAIFA • JERUSALEM THE BEST COFFEE שערות יותר יפות ובריאות! S H E M E N OLIVE OIL SHAMPOO “Symphonie Fantastique". Episodes from the Life of an Artist Hector Berlioz (1803-1869) 1. Dreams and Passions 2. The Ball 3. Scene in the Fields 4. Procession to the Scaffold 5. Vision of the Witches’ Sabbath INTERVAL Invitation to the Waltz •••• Weber-Weingartner Trois Rag-Caprices ......... Darius Milhaud (born 1892) Overture to “Ruy Blas" Felix Mendelssohn-Bartholdy (1809-1847) 1 3th Subscription Concert Conductor: Dr. HERMANN SCHERCHEN TEL-AVIV: 27 4 40 ■ JERUSALEM: 30 4 40 • HAIFA: 2 5 40
moved to 18. hess street ■ 18 עברה לרחוב הס הלבשה "י* 3 ” «■¡»? «1׳n<n1׳nn1 ״ ’ ® T1 הרצל 7 נ sign of his strong personality E foreign influences are blended with his own principles of style then one can understand why this composer is to-day considered as perhaps the most representative musician of France. In this connection it may be mentioned that Milhaud, who is extremely popular in all “new art” circles, has always laid a stress on his Jewish origin. (Among his best known song-compositiohs belong the “Poèmes juifs”, “Zionshymne”, “Israel Lives”, “Two Psalms”, which were composed in the third decade of the century). Milhaud’s special contribution to pioneer efforts in sound was the introduction of polytonality : melodic lines or succeeding accords in different keys being presented at one time. Through the resulting friction new effects are gained ; it gives rise to strong contrasts and often to curiously oscillating shades of sound. “Trois Rag Caprices’ is an excellent example of this mode of writing. Milhaud composed the pieces in 1933 for piano and only orchestrated them later on. They are dance composition full of temperament in which rhythmic and dynamic power predominate. The wind instruments are given the most important tasks and in the score the accustomed roles of strings and winds are, so to say, reversed. The opening and concluding pieces are brilliant in character and the centre piece with its clear arrangement of themes (flute and ’cello being in the cannon) form a “Romanze” full of intense feeling. The Overture to RUY BLAS, a drama by Victor Hugo, was written by Mendelssohn in three days. It is a clearly defined and very effective work. After an introduction whose ever higher soaring figures fade away on a note of interrogation, the defiant chief theme appears as a reply and this too is marked by its ever-ascending? sounds. In contrast to these vigorous thoughts, the melodious second theme bespeaks tender feeling and submission. Perfect rhythm and melodic power of invention fill, this overture with typically dramatic life. AS HERMAN'S FIRST-CLASS CAFE-RESTAURANT OWN CONDITORY EXQUISITE CUISINE 40, ALLENBY RD. near MOGRABI מ 1 ד ש א סעדה 1 מ פ ה ק ה עצמית ר י נ ד י ט ו ק ו מ צ ו י I טבח מ ע־ ’ סוגרבי 40 רח׳ אל 1 ב י V
oination of the depiction of nature with emotional strife. The movement opens with a dialogue between the English Horn and Oboe, — two shepherds calling and replying to one another — but the sounds of passion soon disturb even this idyll of nature. The “idée fixe” appears in the sounds of the shepherds’ strains and the movement fades away in dreamlike mood. This romantic description of soul turmoil and nature is followed by the wild march rhythm of the fourth movement, "Procession to the Scaffold”, which is presented with great’instrumental pomp. In the time of Berlioz, the performance with its wealth of harmonic ,boldness and its harsh sound effects was an extraordinary venture. It is typical of Berlioz that when in one part of the score there is a sudden harmonic change from D flat major to G minor he draws the attention of the player in a special note to the fate that this changeais deliberate and not a slip of the pen! At the conclusion of this movement of stirring rhythm comes the melody of the “idée fixe”, played by the clarinet and sounding like a call from another world. “The Witches’ Sabbath”, the Finale of the work, is the longest movement. It opens with a Larghetto in which in weird and uncanny tones are depicted the spirits of the underwork). From afar the “idée fixe” suddenly appears, now diabolically distorted, to the sound of • the big drum and the timpani. A second Allegro follows. The “idée fixe”, this time in a strange key and deeper colour, again appears in still- grimmer form. Again a change of mood : the sound of bells and a recitativo following in the basses introduce the “Dies irae” which is immediately shamelessly parodied. In the further development of this gigantic movement various thoughts and moods are combined in the boldest manner and a veritable hell of sound is let loose through the extraordinary sound effects which Berlioz employs. These effects.are obtained by a use of the instruments in all their keys and colours which until that time had been unknown and it is obvious that the appearance of this strange work produced fierce differences of opinion among the composers of that time. In Mendelssohn, for instance, it aroused bewilderment whereas other such as Paganini, Schumann and Liszt were moved to the greatest admiration. There are strong links between Carl Maria von WEBER, the third Romantic on the programme, and Berlioz. The French composer found many features similar to his own in the works of his German predecessor. In fact Berlioz’s admiration for Weber went so far that he insisted on producing “Der Freischiitz” in its original form at the French Opera. As it was desired to include a ballet, he orchestrated the famous “Invitation to the Waltz” for his purpose. To-day we hear this waltz-composition in the orchestration of Felix Weingartner. If this conductor and composer has given a somewhat different frame• to this work he doubtless has his reasons, particularly since Weingartner is known as a great connoisseur and admirer of the Berlioz oeuvre. . (He was the chief editor of the full Berlioz edition). And obviously Weingartner’s particular approach to sound made him orchestrate the work in the way he has done. “Invitation to the Waltz”, originally composed for piano was a poetic expression of the waltz form. The dance — from earliest times one of the principal themes for music — offered the Romantic composer ever fresh material especially in its various “national” forms and the Polonaise and the Waltz enjoyed their highest favour. Originally almost exclusively found in the musical jïfe. of a every day, they were now lifted to a higer sphere. Weber’s effort was a remarkable beginning to this development which was continued by E. Th. Hoffmann, Schubert and, in the highest perfection, by Chopin. The “Invitation to the Waltz” is a chain of the most melodious and floating waltz tunes which are held together by introduction and coda. The Weingartner orchestration emphasises most successfully the hovering lightness and grace of these waltz rhythms. The whole instrumentation is of ,gleaming lucidity. As a novelty at the end we hear a spirited combination of the chief themes in double counterpoint. During the post war period a new and strong feeling for life gained ground on the development of art. In these years music was influenced by a new form coming from North America. The barbaric rhythms of this music, its syncopation with characteristic effects on the percussion instruments, gave a fresh impetus to European music. Jazz-music had arrived. Even the most eminent composers were influenced by this new tendency. One need only think of Stravinsky, Hindemith, Krenek, Weill. In France it was especially the Jewish composer, Darius MILHAUD (b. 1892), who made deliberate use of the methods of this new art. When one knows the subtle and original compositions of this master in whose work — and this is a IV
INTRODUCTION To the 12th Subscription Concert / Dr. Else Lewertoff The works on to-night’s programme are the products of three successive periods : the Romantic¡, the Impressionist and the Modern. With the name “Romantic” we designate the period which followed the classical era in music. This new movement arose out of the deliberate reaction of the artists of the 19th century against the productions of their predecessors. They replaced the world of rationalism and formalism by that of the supernatural ahd the fantastic. They no longer limited themselves to a narrow realm in; space and time but gave themselves over to the charm of the alluring distance. Since The very idea of “romantic” combines in itself the strongest contrasts, it is but natural that the development of this from should take various directions. Both the Romantics who speak to us in to-night’s programme, FELIX MENDELSSOHN-BARTHOLDY (1809-1847) and HECTOR BERLIOZ (1803-1869) are personalities who also paid homage to another ideal of art. They are characteristic representatives of German and French “high romanticism” respectively. They were both men of the widest education who consciously accepted suggestions from other forms of art for their music: But it is interesting to note that the process of production took different directions with both these musicians. Although the titles of some of Mendelssohn’s compositions suggest programme music (one can call to mind the “Italian” and “Scotch” .symphonies and most “of his overtures) they are actually only hints of the sources from which he drèw his inspiration and his compositions remain “pure” music and never go beyond of strict musical form. With Mendelssohn the main point is always the specifically musical thought, the purely musical impetus from which basic element the music is formed. The poetic or pictorial impressions which dictated the theme are united in a most ingenious way• with a completely musical approach. Whereas Berlioz, the French master of the Romantics, is haunted by his visions and experiences and is driven to give these expression in the form of music. In his faust-like struggle for new and wider powers of expression he becomes the very father of modern “programme music” and Franz von Liszt and Richard Strauss are his most notable followers. For these'composers the “programme” or the literary theme is the point of exit for their works and the formal elements of the music are made subservient to this. A new order is initiated which leaps over the limits of the classical boundaries.- Music becomes the means of clarifying; .visions, it becomes the medium of expressing, emotions which affect the nerves and go to the verge of hysteria. The ardour and torment of human feeling are powerfully expressed through the medium of sound. No better example than the Fantastic Symphony could be. given of this development in music. Composed by Berlioz in 1829, it depicts the strange love story of an artist ahd is in great contrast to the balanced and controlled composition by Mendelssohn which is included in the programme. Though both composers are Romantics, each mirrors the spirit of the epoch in away dictated by his temperament and milieu. For Berlioz the literary ideals the spring which nourishes his creative imagination and leads him into new paths. Inspired by his teacher Leseuet״ he becomes the champion of the new style in word, letter and in music. Berlioz was the first to introduce deliberately a leading theme in his work which was the musical counterpart of a poetic idea or personal experience. He himself called it “idée fixe”. The employment of a term with which, a certain association of ideas is always connected was introduced into music by BerOz. Wagner’s famous leitmotif, is nothing but the logical outcome of . this principle of composition. In the Fantastic. Symphony, a woman is the prototype of the “idée fixe” whom the¡ artist adored without any response. Whenever he thinks of his ,beloved or when he meets her, then this love theme, which has become an “idée fixe”, returns in various guises. Thé composition has the character of an autobiography. In its five part-form it exceeds the usual four part scheme of the classical symphony. The first movement “Dreams and Passions”, begin with a largo introduction full of feeling, depicting the state of mind of the artist ־before the beloved appears to him. In the A llegro following after a few־ bars we hear the “idée fixe’, a yearning love, melody which softly, rises and falls and in which a hidden passion vibrates. This musical phrase which is executed sometimes tenderly, sometimes passionately, governs the •first movement which is built up in the form of a classical sonata. Then a regular waltz follows, “The Ball’, a graceful, lilting theme which produces an atmosphere of gaiety. The 3—4 time continues despite the appearance of the “idée fixe” and this, although it ¿flows through the dance rhythm, carries with it a reminder of the love pangs the artist suffers! The third movement “Scene in the Fields” calls to mind Beethoven’s Pastorale symphony but contrary to that Classical work, the composition of Berlioz is purely romantic in its medly, its comIII
Imperial Chemical Industries (LEVANT) LTD. תעשיות תימיות ממלכתיות (לבנם) בע־ם LEADERS IN THE FIELD OF AGRICULTURAL AND INDUSTRIAL DEVELOPMENT IN PALESTINE היסוווח למהוה המקל» ni 1 ה ה u ש • ה ב » ר ץ ־ • ש ו » ל HAIFA / TEL-AVIV / JAFFA n ׳ n a / מל׳אביב / יפו Sparton Radio The perfect wireless set with the richest voice MODELS 194 0 HAVE ARRIVED! GENERAL AGENCY! 45, ALLENBY ROAD, TEL-AVIV BRANCHES IN JERUSALEM AND HAIFA תקנה ותאכל נקניקיות אצל לבשטין רח־ אלובי 48 טלפון 2509 בשר Buy and eat STAUB’s FAMOUS SAUSAGES at LOEBSTEIN ALLENBY 48 PHONE 2509 נ 1 ס ב 1 □ רחוב מרכז מסחרי 36 • מל. 2405 אריגי רסוד « וילונות דקורציה FURNISHING FABRICS CURTAIN S DECORATIONS COIR MATTINGS NUSSBAU M 36, M«rca» Mtoehori St.,T•1.2405
The BRITISH THOMSON-HOUSTON Co. Ltd. ELECT It IC Al ENGINEERS AND MANUFACTURERS HEAD OFFICE AND WORKS/ RUGBY, ENGLAND RADIOS• REFRIGERATORS • RANGES • W A T I R - H I A T I R S DOMESTIC APPLIANCES • TALKIE EQUIPMENT • MOTORS • ETC. PALESTINE BRANCH OFFICES: TEL-AVIV: 2« QRUZENBERG ST. (MAIN OFFICE) J ER U S A L E M : t RI NCES SMART ROAD HAIFA: NEW BUSINESS CENTRE, JAFFA ROAD AND AGENTS THROUGHOUT PALES TIN E התזמורת הא דין ’ ישראלית THE PALESTINE ORCHESTRA נרבים לבו• ש• □ ב 1 ד• ספורם בודי בית כסיות ארנקים חולצתו סודרים חצאיות ח 1 יוח סחוכים חגורוח דוגמא בוטביל גברות Sport •wear The Same Style» At The Same Time Gloves *”• They ׳Are Introduced in the U.S.A. Blouse• Sweaters Er. . —fch KI¡• FIB — ו ^ ווז | 1 ניוכ?ר?נ 7 ן ••!»וני סודזוח — סדור: .»רסיס צורה", תל־אביב, רחוב אלנגי 120 , מ» 2 פניר חיפה — ירושלים: חיפה- ריר בלפוד 11 , אלפון 1826 דפוס .חוצאת »ריריאראל* מד* חל־אגיג
ipoarchives.orgRkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==