,בנק הוכנו נג בע״נו HOFFNUNCS BANK LTD. ALL BANKING TRANSACTIONS • ZIVX ?331 ■ ל 1 ת י » U 3 ל ה □ THE CARMEL HAIRDRESSER FOR LADIES & GENTS CHAR LOTT MOUNT CARMEL T• *• p h oV•504 ?״ המספרה על הר הכרמל לגברות וגברים שילוט 5 חיפה
RW; מודעות — סדור: ,,פרסום צורה״, תל־אביב, אלגבי 420 טל. 2337 ן סניף חיפה — ירושלים: חיפה, רה* בלפור 41 טל. 1525 דפוס ארץ־ישראל, קואופרטיב בע״מ, תל׳אביב. רוז׳ הרכבת 6
התזמורת הארץיישראלית פאול בן־חיים מופיע בפעם הראשונה בקונצרט למנויים בתפקיד הכפול של קומפוזיטור ומנצח גם יחד. בקונצרט זה נשמע בפעם הראשונה את הסימפוניה שלד, שאותה כתב מלפני זמן קצר. הקומפוזיטור בן־חיים (פאול פרנקנבורגר), נולד ב־ 1897 במינכן ׳ולמד מוסיקה מפי הקומפוזיטור פרידריך קלוזה. מאז עבד כקומ פוזיטור,. פסנתרן.'ומנצח במרכזים המוסיק ליים של גרמניה וזכה להצלחה רבה. מ־ 1933 גר בתל־אביב ומשתתף באורח פעיל בחיים המוסיקליים של ארצנו. הקונצרטו גרוסו שלו, שבוצע ע״י התזמורת הא״י בנצוחו של דוברובן, זכה להערכה מיוחדת. גם הוא עצמו הופיע כמנצח על התזמורת הארץ־ישראלית. PAUL BEN-HAIM appears for the first time' with the Palestine Orchestra in the dual capacity of conductor ;and com- poser in a subscription’ concert, this concert bringing the première of his first Symphony. A Concerto Grosso by himv has al- ready been played by the Or- diestra under •the ■baton of Dobro- wen and the composer has also appeared on the Orchestra’s podium. Paul Ben Haim (Franken- burger) was born in Munich in 1897 and studied music in that town under the composer Friedrich •Klose. In Germany he estab- lished a reputation as composer, conductor and pianist and since 1933 when he came to Palestine, he' has played a leading part in the musical life of this country. פנינה זלצפן פסנתרנית ארץ־ישראלית צעירה הידועה יפה לקהל-הארץ־ישראלי מהופעותיה המוצלחות עם התזמורת הארץ־ישראלית ׳.וברדיו, ■ PNINA SALZMAN is well-known to the Palestinian public through her frequent appearances with the Palestine Orchestra, in solo recitals and on the Radio. THE PALESTINE ORCHESTRA
נוב וא לקונצרט החמישי למנויים בעונת 1940/41 / ד־ר הא 1 ס שטייניץ מוצרט, פתיחה לאופרה "דון־דואן". ול!!קידה של הפתיחה ל״דון־דואן", כזה של כל הפתי־ חות, הוא להכניס את השומע לאוירת הדרמה. מוצרט פותר את הבעיה הזאת בשיטה, שפשטותה אינה נופלת מיפיה. חלקה הראשון של הפתיחה, ה״אנדנטה", מתנהל לפי המסורת לאטו, ומוצרט משתמש ב״אנדנטה" זה, כדי לתאר את נקמת הגורל, המעניש את הפושע. זאת היא מגמת הצלילים הראשונים, מלאי ההוד והקדרות, שבהם מתחיל החבור. לאחר ה״אנדנטה" בא שנוי פתאומי באוירה הטרגית ! אי־ משם בוקע "אלגרו מולטו" ("במהירות רבה")! הוא משפיע עלינו נושאים, בחלקם נמרצים, בחלקם עליזים וקלים! הם באים לתאר את עודף מרץ־החיים, שגבור האופרה מחונן בו ואת עולם־הרפתקאותיו המגוון. מוצרט חיבר את הפתיחה מתוך כונה, ברורה, כי סיומה ישמש מעבר ישר למערכה ראשונה של הדרמה. אין איפוא סיום זה מתאים לבצוע בקונצרט: אולם בוזוני, אחד מגדולי הקומפוזיטורים המודרניים, עבד אותו: הוא משמיע שנית את האקורדים הקודרים שבהתחלה, ומסיים את הכל במוסיקה של התמונה האחרונה שבאופרה, אשר בה נשמעת תרועת הנצחון של אויבי דון־ז׳ואן על יריבם, ששקע שאולה. בדרך זו מצא בוזוני פתרון גאוני לבעיה קשה ונתן לפתיחה צורה המתאימה לבצוע קונצרטי. בטהובן: קונצרט מס , 3 בדו־מינור לפסנתר. ותזמורת. הסולם דו־מינור כשהוא לעצמו מבשר גדולות: דו־מינור — לגבי בטהובן הוא סולם־הגורל (גם הסימפוניה ה־ 5 היא בדו־מינור!). סולם זה מטביע את חותמו הדרמטי בעיקר על הפרק הראשון, והדבר מורגש ביותר בנושא הראשון הפותח, הדומה לשיר־לכת. יש לציין במיוחד את המוטיב ה״דופק" שבט.קט השני, העובר דרך כל הפרק בצו רות שונות: מופיע לעתים בתזמורת, לעתים כדו־שיח בין התזמורת לבין הפסנתר. צורת הפרק הראשון היא בהתאם למסורת: התזמורת עצמה מציגה את חומר הנושאים ורק אחר כך מופיע הפסנתר, כדי לטפל בחומר זה כדרכו הוא. בנגוד לזה, נפתח הפרק השני על־ידי הפסנתר. הוא משמיע מנגינה רחבת־נשימה ושקטה, המס תיימת כשאלה. התזמורת משיבה לו. אותו נושא מופיע אחר־כך שנית, כשבצועו מחולק כמעט שוה־ שוה בין התזמורת לבין הפסנתר. הסוליסט מוסיף הפעם קשוטים גדושי־הבעה למנגינה השקטה. הקדנצה הנשמעת קרוב לסוף הפרק, איננה משמשת הפעם לגלוי הוירטואוזיות של הסוליסט (להבדיל בינה לבין הקדנצה בפרק הראשון), אלא לתאור ההבעה הנפשית בלבד. את הפרק השלישי פותח הסוליסט בנושא דו־מינורי, המקרב אותנו שוב לאוירת הפרק הראשון. ברם, הפעם מרכך יסוד רקודי שבנושא את הרצינות הקודרת. כנהוג בצורת "רונדו" מופיע נושא זה כמה פעמים ללא שנוי: רק פעם אחת, ב״פוגטו" קצר של התזמורת, הוא שואף לצורה יותר מסו־ בכת: אבל תיכף ומיד מופיע הסוליסט, כדי להשוות לנושא צורה תמימה ועדינה בסולם מדור: הוא מחסל את ההתפתחות הדרמטית בעודה באבה. אותה צורת מדור של הנושא פותחת את סיום היצירה לאחר קדנצה קצרה של הסוליסט. הסיום עובר לחלוטין לסולם דו־מז׳ור המזהיר: הנה כי כן מסתיימת היצירה בצלילי שמחה ועצמה. . בן־חיים: סימפונית. העובדה, כי התזמורת מזכה את הצבור בנגינת בכורה לסימפוניה של קומפוזיטור ארץ־ישראלי — ראויה לציון מיוחד. הקומפוזיטור עצמו נותן, כמבוא כללי ליצירתו את הדברים הבאים: "כאשר בתורת קומפוזיטור יהודי ותושב א״י גמרתי בלבי לכתוב חבור סימפוני, הכרתי יפה את הקושי שבדבר ואת האחריות הרבה המוטלת עלי. את הדחיפה לכך קבלתי בעיקר מתוך הרצון לכתוב ל״תזמורת הארץ־ישראלית" שלנו חבור רב־היקף, ברוח עמנו וארצנו: במדה ידועה כתודה פרטית שלי על השעות הבלתי־נשכחות, שבהן הגיש לנו גוש מוסיקלי נפלא זה את פניני הספרות המוסיקלית העו־ לימית. מובן מאליו, כי יצירה זו, שהתחלתי לכתבה בסוף אוגוסט 1939 ואשר גמרתיה ב־ 20 ביוני 1940 (ימי נפילת צרפת), איננה נקיה מההשפעה של מאורעות הזמן: ההשתוללות האיומה של כוחות השאול בודאי שהטביעה את חותמה על חבורי (לפחות על פרקו הראשון ובמדד, ■ ידועה גם על האחרון). אף על פי כן, אין חבור זה אלא מוסיקה טהורה ואבסולוטית: לא עשיתי כל נסיון שהוא לתאר דברים קונקרטיים, שהם מחוץ לתחומי המוסיקה. אם מישהו יראה בזה סתירה, הרי אשיב לו בדבריו היפים של רוברט שומאן, שעלי להזקק להם ללא כל צניעות: "נוגע אל לבי כל אשר מתהוה בעולם: פוליטיקה, ספרית׳ בני־אדם: על הכל מהרהר אני כמנהגי אני, ובמוסיקה מתפרץ כל זה לאויר העולם, מחפש לו חבורו של בן־חיים ראוי לשם הגאה "סימפוניה", הן מבחינת הצורה, והן מבחינת התוכן. סג־ גונו הוא מודרני, אבל הקומפוזיטור שומר תמיד על קשריו עם היסוד הטונלי, משמע עם סולם מסוים. דבר זה בולט ביותר בסיומי הפרקים, שיש להם זיקה לסולם קבוע בהתאם לחוקי המוסיקה הטונלית. הפרק הראשון מתחיל ללא כל הקדמה בהשמעת הנושא הראשון הנמרץ והנסער. הוא מורכב משג מוטיבים: האחד קופץ למטה במרץ רב, השני עולה בריצות כרומטיות. המוטיב הקופץ מופיע אחר כך בצרופי כלים שונים ומקבל לעתים צורה גרוטסקית, עקב הרחבת צעדיו. מיד מופיע הנושא 4
Institute JUVEKTAS, P.O.B. 2104, Haifa הפרק השלישי המהיר ___ סכימה מסוימת: הוא מסדר את חומר הנושאים העשיר מ להגיע למעוף האדיר שבסיום. * A quantum of this cream-preparation sufficient for a cure cost sh 6/- .«״. ל? ™ ״י ^ ״™ 1 ™■ .ק קצב ,י. מצרף ■ הקומפוז , טןר יםוך 1 תמלוה וממלא את כל הפרק כמעט. ליסודות אלה שבנושא המלודי אשר ך !טמלוד ־ הוא מזכיר לגו את האוירה והמוטיבים שןב קצב על הןךה פיק ^ הראשון. ברם, משתלטים מיד על המצב יסודות ריתמיים סוערים: מופיע צורתו מסובכת מזו של כל יתר הפרקים. הקומפוזיטור אינו להוט אחרי ו י י ו י בצורה ח־שית־ כן פלם ^ הוא דיו לעצמו, כת CLASSICAL REALTY OF FORMS Still no/wadays the ardent desire of every woman A full, tight bust is assured by “IJLTRAFORM” the only scientifically tested Hormone-VitaminPreparation מכרן למחרבים רחוב נורדאו 5 ! כניד קפה שסרכהיים HELENA CORSET MAKER HOUSE CAFE STERNHEIM כנושא שלישי אנו שומעים בהשמעת הנושא הראשון לצ , לן׳ זה מתחיל חלגךהפתוח: לראשונה אשר לעתים אפשר להרגיש בו רמז לקצבי ^ ההור הוא מקבל לווי בקצב של מחול, אחרי פתוח חומר־הנושאים לפי חוקי העורר ■ דת _,״״״, (ה״רפריזה״ |) גם ןה בהתאם ל בל 1 צורה .הם מפונית ו־,מסורתית באה החזרה על הנושאים גרידא . אין היא משמשת צלןם הנןשא , ם קלם ת. אולם במקרה זה, אין החזרה - חזרה מכנית שטופי אורה וזיו עלומים, הופעה זו _ היא כאן: ^ מו ^ חדש הנושאים באים, כשהם ^ מ ^ ’ ״™ 1 השפעת "גיגית מימים קדומים. השקט ש בפסוק ם י ט ב של שלשה צלילים יורדים, כעין מוטיב מוסיקלי עות שוב אותן הסנגיגות׳ אבל גם קומו לנושא ער יותר המבוצע בקרנות. בסוף נשמ־ הן כאילו רחוקות מן המציאות. כחזרה מכנ ת, אלא {כמו בפרק הראשון) בלבוש חדש, לבעלי טעם מעודן שוקולד - דקיקיות - סוכריות for gourmands CHOCOLATES - WAFFLES - SWEETS ONLY FROM _ PISCHINGER-RABL 5
$ 2,000,000 the MANUFACTURERS LIFE INSURANCE COMPANY OF CANADA HAS COMPLETED IN PALESTINE DURING THE YEARS 1939 & 1940 TWO MILLION DOLLARS OF NEW BUSINESS >THE C O M P L ET I O N O F j H E ; SECOND MILLION IN 1940 ON WHICH A FULL YEAR'S ,;.'PREMIUM HAS BEEN PAID, GIVES THE MEMBERS OF THE PA I ESTINE ORG ANISA-T I O N. T H E O P P O R T U N I TY OF AGAIÙ EXPRESSING THEIR SI N Ç.E R E APPRECIATION התזנהרת הארץ־ישראלית הקונצרט החמישי למנויים תל־אביב־ 41 . 1 . 6 ./ 5 • יר 1 שלים־ , 41 . 1 . 9 חיפה - : 41 . 1 . 16 (ההתחלה ב 8.30 בערס ה 0 1 5 ח : פאול ב ן - ח י י □ ה ס 1 ל י ס ט : פנינה ז ל צ מ ן התכנית הפתיחה ל.רון רואן־ עם הסי 1 ם הקונצרט , שעובד בידי פרוצייו בחוני וולפגנג אמדיאוס מוצארט ( 1756-1791 ) קונצרט! םסי 3 ב־צ-מול אופ. 37 לפסנתר ותזמורת לודביו, 1 ן בטהובן (1770-1827) Allegro con brio Largo z Rondo הפסקה For Week-end Holidays HOTEL TIBERIAS סימפוניה (נגינת בכורה) פאול בן־ חיים נפרנקנבורגר) (נולד 1897 ) Allegro enérgico Molto calmo e cantabile ,REST RECREATION FAMOUS CUISINE . BOATING TENNIS EXCURSIONS הקונצרט ה 6 למנויים; ־המנצח ק.מק־נייר. הפתיחה "פריישיץ" לובר, השביעית לבטהובן, .הים- לדביטי, רפסודיה איטלקית לרוול * EST. 18,96־ v A ־TEL. TIBERIAS 22
קפה מ 31 n ד THE PALESTINE ORCHESTRA 5th SUBSCRIPTION CONCERT Tel-Aviv: 5./6. 1. 41 • Jerusalem: 9. 1. 41 Haifa: 16. 1. 41 (Commencing 8.30 p. m.) Conductor: PAUL BEN-HAIM Soloi st: PNINA SALZMAN (Pianoforte) A T ARA TEL-AVIV • HAIFA • JERUSALEM PROGRAMME THE BEST COFFEE Overture "Don Giovanni" with the Concert-Conclusion arranged by Ferruccio Busoni W. A. Mozart (1756—1791) Concerto No. 3 in C minor, op. 37 For Pianoforte and Orchestra Ludwig van Beethoven (1770—1827) Allegro con brio Largo Rondo INTERVAL Symphony (First Performance) Allegro enérgico Molto calmó e cantabile Presto con fuoco Paul Ben-Haim (Frankenburger) (born 1897) 6th Subscription •Concert: Conductor C. McNar; Overture Freischütz-Weber. 7»h symphony-Beethoven. La Mer-Debussy; Rhapsodie espagnole,-Ravel/ -, AFTER THE CONCERT IN HAIFA TO THE CARMELS PICCADILLY EVERY SIGHT DINNER AND DANCE
SUPINATOR FOOT COMFORT SERVICE ARCH SUPPORTS.RUBBER STOCKINGS CHIROPODY ~ KHAYAT SQUARE Opposite the Post Office entrance SI, HEHALUTZ STREET •m o N 1, Arlosoroff Street w■ THE LARGEST CHOICE OF CLASSICAL * DANCE RECORDS, GRAMOPHONES״ RADIOS ? ! ?1־’®’P. החלוץ 31 רחוב ד " , הכרמל more not mechanically repeated but, as in the first movement, ־'twisted into a strangely new form. The third quick movement is the most complicated of the three and has־ the greatest richness of themes. It does not abide by â certain formal scheme but freely shapes thé thematic material thereby leading■ to ■a gigantic climax at the end The commencement of the movement brings a rhythmical motif in the kettledrums the pounding blows gradually growing weaken Soon a rapid motif appears in the viola which grows into a réal perpetuwn mobile which■ hereafter accompanies and nearly fills the whole movement. To these elements is then added as a lyrical part a quiet, melodious theme reminding üs in its mood and motifs of the melodious theme of the ■first movement. But soon '■the. lively, rhythmical elements gain the upper hand as a horra-like rhythm appears and a syncopated theme is taken up energetically by the basses.• Quiéter passages start in the middle of the movement and develop the melodious theme. But soon wé are aroused from this rest by the horra-like rhythm which appears more and more-strongly in the various groups of■ instruments giving by its glorious ■form a magnificent major-ending to the whole work. In this as well as thé former •movement ■thé imagination of the composer is influenced by Palestinian music but these oriental elements have been harmoniously assimilated and form an organic !part of the style ol this great work. M FLAVOUR AND PURITY H © Ü INI 'Ää CIGARETTES
formance. The composer, Paul Ben-Haim (Frankenburger), has been living in Palestine' since 1933 and plays ahnmportant role in the musical life of the country. The Palestine Orchestra has already performed one of his compositions (“Concerto grosso” under the baton of Issay Dobrowen) and his works have been given several radio performances. Born in Munich ih 1897 he studied music there-with the composer Friedrich Klose and became well-known in various music-centres in Germany as composer, conductor and pianist. As a general introduction to the symphony, the composer has •himself ,written as follows: “When as a Jewish composer living in Palestine I embarked on •the com; position of this symphony, I was fully conscious of the difficulties and responsibilities of the task. One of the principal reasons for my labours was the desire to write a large work in the spirit of ortr ■people and Our land for the Palestine Orchestra as a personal expression of thanks for ■the many unforgetable hours in which this marvellous body of musicians ■has reproduced the masterpieces of musical literature. It is inevitable that a work which was commenced in the last days of August 1939 and concluded on the 20th Jupe, 1940 — the day on which France collapsed — should be influenced by the tragic events of those days; the terrible forces of destruction which tore- the ground from under pur feet could not fail to leave their stamp on my work (particularly noticeable in the first and.last movements). In s.pite of this; my work is “pure and absolute music; I did not attempt to portray musically any concerete or wordly events. To those who may find an apparent contradiction in the foregoing statements, I would like to quote the telling words of Robert Schumann which in this Con-, nection, perhaps somewhat immodestly, I take to myself : ‘Everything that happens in the world concerns me, politics, literature, human beings: I think over all ■these things in my own particular manner and I must give ■these thoughts their expression, their exit, in my music.” _ - This composition has indeed the right to be called by the proud name of ‘Symphony’ both as to form and contents. Although the style is modern, the composer never leaves the connection with the tonal basis, that is, with a certain ■key. -This is especially felt at the close of ■the movements which really point, according to the laws of tonal music, to a certain clearly discernible key. The first movement begins immediately, without any introduction, with tlie first theme which is energetic and fiery.. It consists of .two motifs, the first descending, leaping down, energetically; the■ other ascending chromatically. The ‘‘leaping’’ motif then appears in •various groups of instruments,. sometimes becoming almost grotesque through the widening of the intervals. Then we hear the second theme, which as usual, has a more melodious character compared with the first. As a ■third theme; we hear a hymn-like melody in the horns. Directly afterwards the development commences, first with the main theme in the cello. Eater, when we hear it in the flutes it is accompanied by.a dance-like rhythm in which eventually a “horra” is hinted at. After this development- of the thematic material according to ■the. laws of the traditional symphonic form,־ comps the repetition ■of the thèmes in their original form, the so-called "reprise”, once more in harmony With the classical form. It is, however, hot a mechanical repetition but the themes appear calmer mood, contrasting agreeably with1 the excited style of die development. The second movement begins ¡ unisono in the strings in a quiet, melodiously monotonous theme in. which the influence of oriental melodies is felt. Its basis is essentially a descending three-tone motif, a kind of primitive musical motif. The quietness of this, theme is rendered inore lively by a second theme first appearing in the horns. At thé close we hear the :samo themes again, once
INTRODUCTION To the Filth Subscription Concert I Dr. Hans Steinitz 1. ״Don Giovanni” Overture - Mozart. This Overture, in common with all others, has as part of its functions to introduce the hearer into thé ' ' atmosphere of the drama to which it is the prelude. Mozart solves this problem in a manner as simple as it is beautiful. To show the idea of the avenging fate which eventually overtakes the wicked, he uses the traditional slow introduc- tion; in this way we have to understand the majestic-sinister chords that open the Overture. After this slow introduction, the atmosphere suddenly changes׳: A sparkling Allegro moho (quick movement) brings us an abundance of themes! some energetic, some merrily dancing, symbolising the vital' force of the hero of the opera and the varied world of his advantures. As originally composed by Mozart, the end of the Overture leads directly to the first scene of the drama. This ending therefore cannot be used tor concert performances. Busoni’s adapation of the ending, which we shall hear tonight, brings back the first solemn chords of the opening to the close of the quick movement and Busoni then ends the Overture by adding the music of the •- last scene of the opera ■in which Don Juan's rivals triumph at his defeat. In this way Busoni s genius has found a magnificent solution to a difficult problem ׳ and has given the Overture a form which is best fitted for performance in the concert-hall. 2. Concerto No, 3. for piano and orchestra, in C-minor, op. 37 Beethoven. The very key-note of C-minor leads us to await something extraordinary : C-minor is for Beethoven the key of fate (compare the Fifth Symphony in C-minor) which particularly gives a dramatic-sinister character to the first movement. This is felt most of all in the march-like theme which opens the movement. Especially noteworthy in this ■theme is the punctuated motif of ■the second b^r which appears everywhere in the movement, ׳partly in the orchestra, partly as a dialogue between orchestra and piano and always changing its form. The form of this first movement keeps •to the traditional orchestral introduction which uses extensively the whole material of the themes; only later does the soloist appear, dealing with the material in his manner. The second movement, on the contrary, is immediately opened by the soloist. The !piano gives an elaborately spun-out quiet melody that ends like a question, the answer being given by the orchestra. Afterwards the theme appears !again, but varied and shared alike by orchestra and ■piano; to. the'harmonious melody the soloist adds ornaments full of expression. The piano Cadenza at the end of the movement does not here serve the purposes of the virtuoso (as in the first movement) buf only to express soulful feelings. The •third movement is opened by ■the soloist with a C-minor theme which reminds us of the atmosphere of the first movement. But now ■the solemnity is lightened by the dance-like element of the •theme:'- In accordance with the Rondó form, this main theme appears several times unchanged. Only once does it appear to take a serious form in a short fugato by the orchestra, but soon the soloist •restores the harmless, simple form in the major key, cutting short the dramatic development. After a short Cadenza by the soloist, almost the • same major variant of the beginning of the theme opens the end. Then the bright C-major takes the stage and the concerto is brought to־ an end breezily and joyfully. 3. Symphony — Ben-Haim. It should be noted :that for thé first time the Palestine Orchestra gives a symphony by a Jewish composer its first world per-
BEYRUTH Tl BERIAS IN HAIFA F YOUR CAR NEEDS FORD GARAGES 1113 ״UTU Lay-out—Adv. “Zurah”-Adv., Tel-Aviv, Allenby 120, Tel. 2337; Haifa Branch: Balfour St. 11, Tel -1525 Dfm Erei larael, Coop. Society Ltd., Tel Aviv ____ תל־אביב • ירושלים • חיפה דרךפתח תק 1 ה רמ׳ה 1 סיכהםר• רחסילסיאן TEL-AVIV . JERUSALEM . HAIFA P«tah>Tikvah Rd. Prine. Mary Av•. Silesian St. א nviv MOOf WAHAStV הסלון הגדול ביותד לבגדי גברות וגברים ב ת י פ ה THE BIGGEST CLOTHING EACH PASSENGER INSURED חן ל ם כ 1 1 י ת ך 3 I '""'I ״ ............ - - — . RELIABLE SERVICE שרות אחראי פנה אל שרות פורר ב* USE FORD SERVICE AT THE נ א ר ץ * י ש ו א ל נוסעים ב־ אביב תל־אביב • ירושלים • חיפה טבריה • בירות כל «סע 0 ב 1 םח IN PALESTINE TRAVEL ״AVIV״ TEL-AVIV• JERUSALEM • HAIFA
י 9 1 LEADERS IN THE FIELD OF AGRICULTURAL AND INDUSTRIAL DEVELOPMENT IN PALESTINE n ל ■ א!ב י ב ngineersand manufacturers ENGLAND The BRITISH THOMSON-HOUSTON Co. Ltd. OFFICE) התזמורת הארץ־ישראליוז THE PALESTINE ORCHESTRA Imperial Chemical Industries (LEVANT) LTD. תעשיות הימיות ממלכתיות (לבגט) בע־ ם 0 ס פ ק• ה יסודו ח ל פ י ת 1 ח החקלאות 1 ר. u n ש י ה בארץ- ישראל
ipoarchives.orgRkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==