לגברות Finest Viennese Mede to Measure Shoes 1 “ י•«" “ * נעלים מובחרות לפי ידה □ For Ladies & Gentlemen 0 תי־א 3 י 3
MIKO 70 ALLENBY ROAD TEL-AVIV only כותנות קניבות פידמות לגברים תיטיב לקנותם בבית מסחר המיוחד מיקר רחובאלנבי 70 רק בתל-אביב *V1AMAS SPECIALITY SHOP פרישת! בית ההזדמנויות ס , . ה רהיטים, שטיחים׳ מ □ • m ----------- - בדולח וחרסינא ------------ רחוב יונה ה וב יא 46 . 3 נ ת רחוב א לרב י F R I S H M A N'S HOUSE OF BARGAINS S al » P״rl?«״re, Carpets, pureJla,e ־ Crystal, Porcelain ■ 46, Yona Hanavl St. corner Al lenby Rd. שיסה ח ה ת ז מ 1 ר ת : כנורות ברגמן רודולף (מנגן ראשי) בור שלמה בורונוב אשר ברזון רעיה ברנשטיין יוסף גרטר שלמה גינזבורג אריה גרינשלאג דוד האפטל היינריד (מנגן ראשי) זלבר ברעמי ים הלה לונגר אלפרד ליפטמן ברוד סורוביץ יעקב פלידרבאום מיצ׳יסלב פולישוק בזיה פניבש לורנד (מנגן ראשי) קמינסקי יוסף (מנגן ראשי) רוגוף בורים שטיגליץ משח ב בור גלימיר רנה פניבש אלים פרונט ירוסלב שרטוש.מרדכי א. (מנגן ראשי) קלצקי מנשה רק פרק ויולונצ׳לו בורנשטיין חיים נינזבורג ברוך (מנגן ראשי) וייסברגר יוסף זלצמן תיאו (מנגן ראשי) דיר וינצ׳ה לאסלו כץ אלברט רקיר משה קונטרבאסים בעהם ארנסט ברייער ואלטר ונגר אברהם לוי רודולף מירקין זאב (מנגן ראשי) פינסקי מרדכי חלילים אנגלסמן שלמה הוטורסקי הירש טפליץ אריך אבובים בלז ברם ברגר היינץ ד״ר זיידנר זיגפריד קלארינטות צימרמן היינריך קרטן גיס פאגוטים נפרסטק חירש רודאם אימרח שולץ ליאון כלי־קרן וגמן צבי סלומון יהודה ה. שולץ ברוניסלב שפרכר וולף חצוצרות נס הנם הניגסברג אדולף פלדמן צבי חצוצרות גדולות הלר אוסקאר פודמסקי ■ מיכאל שיפר ■ היינרין הדפה . פאטאקי־שרבם קלרה טימפאני' גינזבורג דוב זומרפלד קורט סגל ישראל טובה לוי רודולף הספרן פופר קורט ועד המנגנים: יושב־ראש: י. סורוביץ (המפקח על התזמורת), חברים: יוסף וייסגבבר, תיאו זלצמן. מוראות — סדור:«•רטום צורה»׳ תל־אביב,אלנבי 120 , טל 2337 ! טנק» חיפה — ירוצלים: חיפה, רת׳ בלפור 11 , טל. 1525 דפוס *ספר* תל־אכיב, רת׳ צ׳לנוב 2 . טלפון 3452
התזמורת האדץ־ישראלית ״ 0 ^ 0113 בראש י ת" אורטוריה'«את מרנין יוסף הידן מבוא מאת ד״ר פטר גרדגביץ (גל-הזכויות שמורות ■ למחבר ולהנהלת התזמורת) את צורתה האמיתית של . עבודת־הקודש בבית מקדשנו, שזכה פרסום רב בכל העולם העתיק ושאלות רבות בשטח זה מחכות עדיין לפתרונן. אולם דבר אהד "עלה מכל ספק הוא׳ כ רגשות הקהל אשר שמע לזמרת המקהלות, מלוות התזמורת הגדולה, לא נ-ד לו בהרבה מהרגשות הפועמים• בלבנו בהאזיננו לאורטוריה. מיסדי הכנסיה הנוצרית ויוצרי פולחנה היטב, ^ ידעו כי המוסיקה!והזמרה בבית מקדשנו לא נוצרו אך ורק כיי לפאר את י התפלות י ולהאדיר את שם !זבויא• ברור היה להם, שבמוסיקה זאת.היה כוח־משיכה מיוחד במינו׳ אשר ריתק חלק גוו. מקהל המבקר ם בבת .ובזה ^ המקך אפשר להסביר את העובדה, שפרטים רבים מפולחן בית המקדש נקלטו ע י מכנסיה הקתולית הקדומה• הרעייו למשיוד קהל גדול ובעזרת המוסיקה ומחזות - לטעת בלבו אמונת בבור א — רעיון זה פותח אחר כד בהצגות הדרמתיות בימי־הבינים, הידועות ב מחזות פלא ם ואשר הוצגו ע״י כוהני הדת מחוץ לכנסיה. ואולם, אף־על־פי שהתורה הנוצרית כלולה בבר ת החדשה ועל פיה היו מדריכים את העדה הנוצרית והיו ■ ממחישים תורה זאת בסיפורי בכל זאת בולטת ב״מחזות הפלאים" וב״מחזות המיסתורין" הנטיה לפי הגד רת זמננו האורטוריה הנה "חיבור מוסיקלי דרמתי למחצה על ■ נושא דתי, המבוצע ע -סוליסטים, מקהלה ותזמורת. האורטוריה אינה מוצגת, און בה מקום לביום, 'לתפאורה או תודות ^" לתלבשי לאופיה זה , בולטת הקרבה הרבה שבינה ובין ההצגות הדרמות מימי־הבינים ומהן באה לה, לאורטוריה, הנטיה לחומר התנ״כי. אולם, בעוד שהעיבוד המוסיקלי ל״מחזות היסורין" מח ישו הדגיש תמיד את הצד הלירי שבסיפורי ■ השליחים , (האפוסטולים), הרי יש לציין כי האורטוריה, . בת התקופה, שבה .נוצרה צורת האופרה, מצטינת יותר באופי הדרמתי שלה. ומשום כך זאהובה כל כד. הברית הישנה . על מחברי הטכסטים של האורטוריות ומחברי המוסיקה שלהן ומספר זה העשיר .מאד .בסיפורים ציוריים ודרמתיים שואבים הם מדי פעם בפעם חומ ' ר ל , צירותיהם ' תאור ;,מעשה בראשית׳/ לפי פרקי המקרא הראשונים, הוא אחד הסיפורים, שנתחבבו ביותר על האמנים ואשר הפרו את דמיונם. "מחזות הבריאה" הם בין המחזות הראשונים, שהוצגו על במת מ הבינים ("המחזה על אדם הראשון"). עיבוד דרמתי־ של נושא זה מוצאים אנו אצל לופ־דה־וגה הספרדי, אצל המשורר האיטלקי הגדול טאססו׳ וכמובן׳ גם אצל מילטון ב״גירוש מגן־העדן" בדומה עזה מוצאים אנו בין האורטוריות הראשונות את "המבול" מאת קאריסימי, הברית הישנה סיפקה חומר כמעט ילכל אורטוריה, בעוד שהאופרה שאבה את נושאיה מחיי' הרועים, הגבורים ומהרומנטיקה. ־ ג אורג פר דר ד הנדל העמיד את גבורי התנ״ך האינדיבידואליים והגדולים במרכז יצירתו האורטוריות שלו יחד עם שתי היצירות הגדולות של פרנץ יוסף הידן בשטח זה : "מעשה בראשית" ו״תקופות השנה״ — הן ציוני־דרך חשובים מאד בתולדות האורטודיה המודרנית. וכדאי להזכיר כ אחרי האורטוריות הרבות, שנתחבבו במאה ה* 19 תחת השפעתם של שני האמנים האלה, נתהצר במידה ידועה המרחק בין האורטוריה ובין האופרה. וכך התחילה האופרה (וגם הבאלט) להשתמש בחומר תג כ, שקודם לכן.מצוי היה כרגיל באורסוריה, כגון האופרה מאת רובינשטיין: "הגירוש מגן העדן", "האדם_ הראשון" מאת רודי סטאפן, או הבאלט של מילו "מעשה בראשית". תופעה זאת אפשר להבין מתוך שאיפת המחברים המודרניים להשתחרר מהרומנטיקה המאוחרת. געגועיהם לעולם בלי רעיונות וצלילים מלאכותיים הובילו אותם בדרך י שרה ל ם , פור , ־™ המצטינים בפשטותם הטבעית. י . התג.ך הקדימם, האורטוריה "טעשה בראשית", שהיא-בודאי המפורסמת ביותר שביצירות הידו מבוססת למילטון. הבארון הוינאי ון סויטן, שהעריץ את הנדל ותמך בו, תרגם ■ את הטכסט לגרמ 3 .^ וה ידן י £^ רי ^ ני בלונדון, הביא עמו את החיבור הזה. את המוסיקה לטכסט זה כתב בחלקה מסע ■ הנצחון של אורטוריה זאת בכל הערים והארצות. ¥ 7 .״« אחר זה התחיל האורטוריה _ מורכבת מסיפור. לדיקלום. אריות — סולו ומקהלות ומתחלקת : לשלשה חלקים. החל ק ה ראש ו ן פותח ■ בתאור מוסיקלי נועז של התוהו ובוהו ונמשך עד היום השלישי. בסוף החלק..הזה שרה המקהלה שיר הלל: "השמים מספרים כבוד אל", החלק השני מספר על ^^ 1 בראשית רמס» ’ 0 בזמרת המקהלה הגדולה: "ויבולו השמים והארץ ׳ ■» ני 5 *■® ע ™ ירי * «׳י" *יי מסימת את היצירה כולה. ■' ׳ ’ מעוף דמיונו הכביר של הידן, ;כשרונו' הגאוני במבנה היצירה ואמונתו העזה — מתכונות אלה מתרכב אופיו המיוחד של האורטוריות שלו, 'אופי שאין דוגמתה והאפקטים, המתקבלים י מהנעוד שבין מחזות והלכיינ-פש שונים זה מזה תכלית שינוי יחד עם הופעת־חליפות של אלמנטי ם תא , ר , ר _ י דרמתיים וליריים־חמים - כל אלה מגבירים עוד יותר את הרושם שאנו מקבלים ^ ור »י? א " שהיא אחת היצירות המוסיקליות יקרות הערך ואשר נתחברה ע״י אחד מגדולי האמנים בש 2 ח ;™ תרגם יצוזק אבישי THE PALESTINE 0 R € H £ $ ג » ז
בהצגת "מעשר. בראשית" מאת י.,היד! ת ^ לדרי ^ רתאמתד ^^ היצירה שקבעה לעצמה בעבודתה, הינו: רקונסטרוקציה של האולטוריה והתאמתה לדרשות האמנותית בזמננו .ולתפיסה ד,עב י יינ של '\ מקו ״ 22 נ ,^ ״ י • א׳ - יום ראשון, שני, שלישי האורטוריה ״מעשה בראשית״ מכילה במקורה שלשה חלק ם . א • «־«־» י־י “ ■ י ™ י ™ ” ™¿ ” «מדנה אמנוסית- <»־ “ י ״״״ « ’ ״« “ "י?" ™״"!^ 3.1 !«< “ רה , לרוח התנך פוגמת הפסקה זו את ההשראה הכבירה של מנוחה שלמה המשתררת בגמר ה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה״.,. ... "«"-ה רהרה «הד מטעם זי׳ באים בה צגתנ י כל ששת י׳ ’ * ’ “ דצופים ׳ בשנו ” ם » ״« «היד דעיהרי רד, ^^ של שנויים נעשו גם בחלק שלישי לשם ם,לוק הפרטים הפוג ™־. עלמד ^ הא ר-נית - יביחוד, כדי להטביע על'חלק זה את חותמו של יום השבת, שהוא גלת הכתרת י ההשלמה האורגן ת ישל כל מפעל היצירה, ואשר במקור האורטוריה לא נזכר כלל ^ נ י? צ י ‘ לפי עריכה חדשה זו הועמדה האורטוריה ,,מעשה בראשית, ו ^ בהצגת גל שנ חלקם. א׳ — ששת ימי המעשה. ' ב' — יום השבת. ששת י מ רפאל : בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על־פני תהום ורוח אלהים מרחפת על־פגי המים. ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. אוריאל : וירא אלהים את האור כי־טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. נמוגה לאור קרני־בראשית חשרת צללים עבי־שחור, ויופע יום ראשון. . . התוהו סף וסדר בא תחתיו. בפחד נם המון רוחות שאול׳ אל נבכי התהום צללו, אל חיק ליל־אין־סוף. ובקללה נואשת בקע חרון אפם עד רדתם. ופני עולם חדש נגלו בדבר האלהים. ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד. רפאל : — — ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע וביד המים אשר מעל לרקיע ויהי־בן. התנשאו כנד משברים, כמוץ מפני . דוח סוערו' עננים, ותתלקח האש ברקיע, השתקשקו גלגלי רעמים. ■ וממקוי המים עלו גשמי הברכה והברד הממאיר והשלג קל־הנוצה. מקהלה וגבריאל: .. > נדהמו! .כרובי מרום נדהמו למראה נפלאות אלהים, -׳ויספרו.,במקהלות גדולת־יה• ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני, רפאל: ׳ויאמר אלהים יקוו המים - מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי־כן. ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים .קרא ימים וירא אלהים כי ,.טוב. . קול שאגת גלי. קצף בזעם גח מים סואן. הרים וסלעים הגיחו, . ושיא עוזם בלב־ענן. •. על פני מישור אין קץ החליקו נהרות ויתפתלו. חרש חרש פלג רך י שטף בגיא במלל רך. המעשה אוריאל : ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרו למינו אשר זרעדבג על הארץ ויהי־כן. — ' — — ויהי־ערב י ויהי־בקר יום שלישי. מקהלה : העירו ■ נבל, כנור העירו, קול תרועת חדוה הריעו, ■ הודו ברננה לשם אהובי; כי הוא נטה תפארתו עלי 'ארץ ושמי מרומים. ■ אוריאל : ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ.-־., — בברק יפעה יפיץ השמש את קרני אורו כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ ארחו. בנוגה רך .ובזוהר־חן 'שט ירח לו בדומית הליל. על פני רקיע אור יהל פז כוכבים נוצץ בתכלת זיו. .ויהי־עדב ויהי־בקד יום רביעי. . מקהלה : השמים׳ מספרים 'כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת. אין אומר יאין דברים בלי נשמע קולם •בכל הארץ יצא ■ קום ובקצה תבל מליהם. גבריאל : ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על־פני רקיע׳ השמים. פרוש־אברה הגשר למרום המריא; חצה שהקים, עלי ׳כנפי־רוח טס ' אל שמש־אור. הדרור קדמה פני בקר ברננה, תור הגה אל רעיתו בנועם* מצל חורשה וסבך הנעים זמיר את מנגינות-הקסם : .טרם שר תאניה, אז לא הביע עצבון — שירו שמח,׳ שירו הרנין כל לב, . ויהי־ערב ויהי־בקר יום חמישי..
27 Nahlat Benjamin St. lOO°|o expert workmanship through thoroughly trained craftsmen —that . i.S' the mark of CLOTHING from THALMANN’S Suits and Trousers Made to Measure רפאל : ויאמר אלהים׳ תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו־ארץ למינה 1 ויהי־כן. נפתח סגור האדמה• חית ■ הארץ, למינה הגיהה לרבבות י במלואיקומה ותואר־הן. בתרועת־נהם הארי נצב ; זנק הנמר מדלג וטופף ; את נזרו המסועף נשא חצבי! . נטוש רעמה, כבזק •■ שטף הסוס במרוצתו; עדרי בקר בדשא הירוק . מדעה בקשו להם. באחו נטש הצאן בלבוש צמרו, צמר צח• כחול אשר לא יספר עלה צבא רמשים, כשביל אין־קץ־לו התפתל נחיל רמה. ׳,ויברא אלהים את. האדם. בצלמו בצלם . אלהים ברא אותו. זכר ונקבה ברא אותם. ויברך אותם אלהים ויאמר — — — פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובבל חיה הרומשת על; הארץ.; אוריאל: נאפד גאון מיד יוצרו, שופע עוז, יפעה ואון, ישר־קומה, אל על נטוי, עמד אדם, אדון בל ‘ היקום. מצחו הרם והשגיא •הודיע עוצם חכמתו, ומעיניו קרן אור נפשו׳ זה רוה־אל וצלסייה. על חזהו נהה דום העזר כנגדו — אשתו כלילת חמדה והן; מבט עיניה רך־תמים, כעין אביב פורח, . מנה לו אושר — -גיל אהבה. רפאל : וירא אלהים את־כל־אשר .עשה והנה טוב מאד ויהי־ערב ויהי־בקר יום הששי. מקהלה: ויכלו השמים והארץ וכל צבאם — ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות. מקהלה : כל הנשמה תהלל יה, הללויה, יום השבת אוריאל : ■ ענן הורד אור קרע בצליל עדנים הבוקר ■ התעורר מזבול הרקיע מנודות שבת קדושה על ארץ ירדה. , .שלוב ׳כפים בא הצמד המבורך; פניהם הפיקו אור־תודה' ורחש־לב. 'מזמור ליום שבת תבענה שפתיהם־. אף אנחנו נתן־קול, אתם נרננה• אדם וחוה: מזמור שיר. ליום' השבת. — Two Purim Balls — of die — Palestine Folk Opera Monday, March 2 — at the Merry Widow Tuesday¿ March 3 — at the Gypsy ■Princess Three orchestras. — The opéra orchestra playing waltzes. —; Select■ jazz bands. Tickets, Single 500 mils, Pair 850 mils, at Saphir’s 45 Allenby Rd.,' , Loewenstein, 43 Herzl St., and at the Mograbi Box Office. THE ENTIRE OPERA TROUPE IN A BLITZ OF SONG AND SWING ! , 2 נשפי פורים ש ל האופרה הא״י העממית אולמי מוגרבי ההתחלה ב־ 7 בערב ביום ב׳, 2.3 אצל האלמנה העלתה ביום ג׳, 3.3 אצל רוזנת הצ׳רדש כל להקת האופרה — בתנועת־הבזק עם הפזמון 3 ת ז מ 1 ר 1 ת תזמורת האופרה בולסים׳ תזמורות n מובחרות כרטיס ליחיך 500 מא׳־י; לזוג 850 מא״י אצל ספיר, אלנבי 5 , לוינשטיין, הרצל 45 ובקופת מוגרבי.
ציון חברה לבטוח בע״מ כל 3 ■ md טוה י המשרד הו!א«*ו_• ת ל־אב י ב : וחוב אלנני 120 טלפון¡ 71 » * ר ך, שלים חיפה ; WwSw ZION INSURANCE Co. Ltd. All kinds of Insurance HEAD OFFICE: * :TEL-AV I V 120 Allenby Rd. Phone 4671 Jerusalem Haifa התזמורת הארץ־ישראלית עונה 1941/42 קונצרט 8 לטוו״ם ת ל־ א בי ב 1/2.3.42 . . ירושלים 9.3.42 חיפה (ההתחלה בשעה 8.30 בערב) ה n ו □ * ת מ ע שה בראש יח אורטוריה ר י ו ס ף עברית : א; נללי פיקר (סופרנו) ■ פטפן סרן. (טנור.) ה״דן ( 1732-1809 > אשמן ;ריאל (חוה) אוריאל מימין ארנשטיין (בס) רפאל (אדם) האורטוריה ד׳ארץ־ישראלית התזמורת הארק-ישראלית פ ו ד ד ה א ו ז בן צ י ס י קונצרט 9 למנויים תל-אביב, 3 15 > ירושלים. 19.3 , חיפה תבוא הודעה. ■ ח: < ה«נ יוניל פטיך שוברט: הס?מסוניח בדו־מ׳ור, שננרג: וחסד*, לישט: טסו W*1sJ1l1UO ריחה כובש "
0___ Al THE PALESTINE ORCHESTRA SEASON 1941/42 Sth SUBSCRIPTION CONCERT Tel-Aviy: 1/2.3.42 • Jerusalem: 9.3.42 Haifa.■ . (Commencing 8.30 p. m.) A T A R A THE BEST COFFEE ^ 0 !׳ j/c ׳ X ^ , -¡ Ixe ^x ״ m !״¡׳ PROGRAMME: “THE CREATION“ ORATORIO BY JOSEPH HAYDN (1732-1809) Hebrew Translation by: A. ASCHMAN Nelly Picker (Soprano) Gabriel (Eve) (By courtesy of A. T. S. C am ma nd er) Stephan Szucs (Tenor) Uriel Benjamin Ernstein (Bass) Raphael (Adam) The Palestine Oratorio The Palestine Orchestra Conductor : FORDHAUS BEN TZISSY 9th Subscription .Concert Tel-Aviv: 15.3., Jerusalem; 19.3., Haifa: To be published later. . ׳Conductor: toneLPatin. . ־ Schubert: C Major Symphony, Schoenberg: Verklaerte Nacht, Liszt: Tasso LA D IE P R E F E Cognacs, Liqueurs 'Are so much better!”
להגיד הבוקר תסדר ואמונתך בלילות. — מה גדלו מעשיך אדוני, מקהלה : ברבי נפשי את אדוני. אדם .: אילת השחר, מה יפית בטרם יום ינץ. מה ייף זיוך, השמש, את עין העולם בלו. מקהלה : ספרו מיום אל יום ישועת־אל. חוה,: הללוהו שמש וירח, הללוהו כל כוכבי אור. אדם: ומן הארץ תנינים וכל תהומות, אש ; וברד, ורוח סערה עושה דברו. מקהלה : הללו את אדוני, הללוהו בגבורותיו. הוה : יעלוז שדי וכל אשר בו, ירננו עצי ■ היער יחד בקול זמרה. אידס הר וגבעה ירננו, צפור וכל . רו?ש, חיה ובהמה, תבל כלה תהלל־יה. מקהלה:מי כמוך יה! הודו לאל בורא עולם. טוב אדוני, לכל ורחמיו על כל מעשיו, לדור ודור ■ תהלתו אדם : . שלמי־תודה הבאנו לו, לאל בורא תבל כלה. . עתה, עזרי, בעקבות , תצאי, אנהג אותך. בדגת הים, בעוף־כנף ובכל רומש רדה נרדה עתה ,, "ועשב השדה וכל פרי העץ לנו לאכלה יהיה. חוה: מה ייף המעטה, זה דשא רענן על ראש ההרים סביב. , מסתר עורקיהם טפות בדולח קד הפלג יפיק בלאט. אוריאל: יחוגו עליזים בתכלת מרחביה רבוא רבבות העוף, המון כנפי רננים. שלל נוצותיהם בברק חליפותיו ■ לקשת בענן ידמה. אדם : דגת הים שורצת לה, פולחת מצולה באלפי דרכים סביב. עולה הלויתן מעמקי תהום רבה, במתי משברים ירכב. מה רבו מעשיך יה! אדם : במלוא זיום קורנים השמים, מלא עופות חלל האויר, על פני המישור בהמות ׳ תהלכנה, ■ . חיות גדולות תדרוכנה עוז ! הנה נשלם המעשה, כל העולם קונו יכיר ובשיר תודה יהלל־יה! מקהלה, אדם', חוה ואוריאל: רננו לאל שמים, • לאדוני כבוד הריעו, רוממו עלילותיו כל גויים, כי גבר עלינו חסדו — תהלתו תכון לדור ודור, גדולתו ותפארתו לעד. כל זכויות התרגום .שמורות-למתרגם. Visit CAFE BAUM Dizengoff Squ, corner Ben-Ami St. Now all kinds of Drinks Comfortable Rooms After the Concert ■ KAEl'E. DAHS BAR Attractive Rooms Exquisite Cuisine Prof. PILZER at the Piano 97 HATABKOS ST. PHONE
the musical setting of the "passion” of Christ has always stressed the lyrical qualities of the Gospels’ narrative, the oratorio, an offspring of the age that also created the operatic form, is of a more dramatic character; and thus the Old Testament with its wealth of picturesque and dramatic stories is invariably called upon by oratorio writers and composers. Among the stories that exerted their influence on the artists’ fantasy, the legend of the "Creation of the World”, as told in the very first chapters of the Bible, takes a prominent place. "Creation” plays are among the first to make their appearance on the mediaeval stage ("play of Adam”), there׳ are dramatisations of the legend by the Spaniard Lope de Vega as well as by the great Italian Tasso, not to speak of Milton’s great epic poem "Paradise Lost”. Similarly we find among the first oratories ever composed a "Gread Flood” oratorio by Carissimi. The Old Testament in general provided the subjects for almost every oratorio while the opera took its themes; from the sphere of the pastoral, the heroic, and the romantic. George Frederick Handel then placed the great individual heroes of the Bible in the centre of his work, and his oratorios, together with Franz Joseph Haydn’s two great works in this form, The Creation ’ and "The Seasons” are the landmarks of the modern oratorio. It may be mentioned that, after the wealth of oratorios written under the spell of those masters’ works in the 19th century, oratorio and opera have lately spmewhat approached each other ; and thus opera (and ballet) have also taken up the biblical themes hitherto generally reserved to the sphere of the oratorio, as for instance ip -Rubinstein’s "Lost Paradise” Opera, Rudi Stephan’s "The First Men”, or Milhaud s Ballet "The Creation of the World”: it is just the natural primitiveness the early stories that atract modern composers who look back to an unartifical world of thought and sounds away from the overwhelming volume of sound in the late romantic age. Haydn’s oratorio "The Creation”, certainly the most popular of the great composer’s works, is based on a text by a certain Lidley who had probably prepared it for Handel under the spell of Milton’s "Paradise Lost”. The Viennese Baron van Swieten, a Handel fan and a great patron of musicians, translated the text — which Haydn had brought with him from his second London visit — into German, and it is this text that Haydn composed in the greater part of the years 1795—98 The first privately arranged, performance of the great work took place in Vienna in April 1798; and after that the oratorio found its triumphant Way to all cities and countries. ' The oratorio comprises the recited narrative, solo arias, and choirs, and is in three parts. The first part, beginning with the bold musical description of chaos takes us’ to the third day of the creation, at the end of which the choir sounds the song of praise The heavens recount the glory of God”. The second part tells ot the remaining three days and is crowned by another great chorus "Achieved is the glorious work”. TJie third part, preceded by a beautiful prelude, is set in Paradise ana devoted to the happy thoughts and songs of Adam and Eve. ye voices all” is the mighty final chorus. 'Sing the Lord ?Y powerful greatness of Haydn’s musical imagination, his ingenious sense of formal construction, and the strength of his own faith give the oratorio an unparalleled character of its own; and the effective contrast of scenes and moods ogether with the alternation of purely descriptive, dramatic, and warmly lyrical’ passages, enhance the impression of a work belonging to the greatest treasures of music and written by one of the greatest masters of his art. Copyright by the Author and the Palestine Orchestra. mirour or. ! ¡, ! u. aj«
,D’e p TIXHTIP FORDHAUS BEN-TZISSY ' INTRODUCTION to the 8th Subscription Concert / Dr. P. Gradenwitz Although many questions remain unanswered regarding . the real shape of Divifie Service in the ancient Temple of Jerusalem, famous throughout the antique world, there can he no doubt that the impression on the worshippers of all those choirs ®nd recitations offered, to the accompaniment of an orchestra of remarkable size, must have been the same as our own experience of listening to an oratorio. Th¿ founders of the Christian Church and the organizers of its cult of worship WOte well aware of the fact that music and song as- cultivated in the Temple of the Hebrews did not only enhance the prayers and the praise of the Almighty but meant if Singular attraction for the greater part of the congregation; and itAs for this very reason that many features of the Hebrew cult reappear in the early Catholic Church. The idea , of attracting a large congregation and convincing it of the truth of the divine word by way of music and play was later developed if the׳ mediaeval dramatic representations, known as "miracle plays" and performed by . ecclesiastics outside the Church proper. But although the Christian doctrine, is taught in the New Testament arid exemplified in the deeds of the Saints as told in-the legends, the "miracle” and -"mystery"־¿ plays as. well as. the more independent dramatic creations later, derived from them show an obvious preference for the stories of the Old Testament. ; The Oratorio, as we describe it to-day, "a semi-dramatic musical composition on a sacred theme performed by Soloists, chorus, and orchestra, without action, scenery, or costume”, is closely related to the early cult as well as to the mediaeval dramatic representations and has inherited from the choice of biblical subjects. While
SPECIAL STORE FOR LADIES’ COATS AND COSTUMES 62. ALLENBY ST. COOPERATED WITH SALON STEINHARDT L A D I E S’ DRESSES MANAGEMENT MIRJAM MEININGER S R E B N I K NEWEST MODELS FOR THE SMART LADY THE SPECIALITY SHOP FOR THE LADY. ELEGANT LINGERIE, BLOUSES, SKIRTS AND STOCKINGS TEL-AVIV, 47, ALLENBY RÔAD סר ב 1 י המודלים החדישים לגברת העדינה החנות המיוחדת לגברת לבנים אייגנטיים, חולצות, חצאיות וגרבים תל־א 3 י 3 , רחו 3 ארגה An amazing novelty I ID* II B D ח ד 1 ש לסיל □ תמידי «הר ,□ יטו Permanent Waves quickly and perfectly executed by an entirely new machine, מעיבד על ידי מכיבה ודשה the only one In Palestine - »«■w«* -»•»•»-% fL».-,- (בלי חשמל) יחידה נ* ז׳ 1 city .!»״¡ ¿.» it » ע ל " י ד י המומחים של Only by the exper*• of סלון ל י ב ש מ ן וחוב אחד העם 31 . םול םל 1 ן תלפיות SALON LIEBESMANN 31, AHAD HAAM ST., vis-a-vis Hotel Talpioth S.J.LÄWY לו י חיס לגברים high class GENTLEMENS TAILOR רא 10 זמז ׳ Lay-out—Adv. "Zurah”-Adv.j Tel-Aviv, Allenby 126, Tel. 2337, Haifa Branch, Balfour St. 11, Tel. 1525. "Sepher” Press, Tel-Aviv, 2,Tchlenov St., Tel. 3452
Th• BRITISH THOMSON-HOUSTON Co. Ltd. electrical engineers and MANUFACTURERS head OFFICE AND WORKS, RUGBY, ENGLAND RADIOS • REFRIGERATORS • RANGES • WATER-HEATERS DOMESTIC APPLIANCES •TALKIE-EQUIPMENT• MOTORS • ETC. PALESTINE BRANCH OFFICES■ T1L-AVIV! 2 6 GHUZENBERG ST. (MAIN OFFICE) JERUSALEM: PRINCESS MART ROAD HAIFA: NEW BUSINESS CENTRE, JAFFA ROAD AND AGENTS THROUGHOUT PALESTINE התזמורת האדין״יוטדארית THE PALESTINE ORCHESTRA The meeting-place of everybody at any fine CAFE SNIR more comfortable than ever 31, Allenby Rd. Haifa, Hadar, Beth Hashaon מקרם הפגישה לבל בבל עת. קפה שגיר 11 ת י ו ת יוצאת פגדר הדגיר ר ת ו 3 א ר 1 3 • 1 ג חיפה, הדר, בית השעון
ipoarchives.orgRkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==