444 ההסתדד 1 ת הכללית של העזבדיג ־עברים ב־דץ־ישראל הבמה המשותפת נ ; & n ר ו ד ליובל ה־ 20 של התישב 1 ת העמק תכנית הקתצרט של התזמורת הארץ־ישראלית ביום רביעי, 22 לאוקטובר 1941 בוצוחו של D א 31 ה : ו) הקונצרט הברנדנבורגי מ״ 3 הסימפוניה החמישית א 1 פ. סרנדה לכלי־מיתר בצידוד "עמקי פואמה סימפונית ליוהן סבאסטיאן באך: 67 ל ב מ ה ו ב ן : אופ. 48 ל צ׳ י קוב ס ק י: למרק לבדי.
I. קונצ׳רטו ברנדנבודגי - יזהאןסבאסטיאןבאך נוס׳ 3 ב־ג דור את הקונצרטים הברנדנבורגיים כתב באך כנראה לפי הזמנת כריסטיאן לודביג, המרקגרף טברנדנבורג, שלו הוקדשו 6 יצירות אלו. כל גון האפשרי בצורת ה״קונצ׳רטו גרוסו" מופיע בחבורים אלה: החל בקונצרט־סולו לכלי בודד וכלה ביצירות לתזמורת־מיתרים, שממנה עולות וצוללות לסרובין קבוצות כלי־מיתרים למיניהם; כן הוא מם׳ 6 וכן גם מם׳ 3 , שאותו אנחנו שומעים הערב. הקונצ׳רטו כתוב בסול מג׳ור (ג־דור) ושני חלקים בו: נושא יסודי אחד עובר כחוט השני בכל הקטע הראשון של החבור וקצב נמרץ שולט בהתפתחותו; הקטע השני, שבא אחרי שני אקורדים מקשרים, הוא בצורת סונטה, והנושא שלו מבוסם על קצב של ג׳יגה. II. סימפתיה מ* 5 - ב ט ה 1 ב I ב־צ מול אופ. 7 > allegro con brio andante con moto allegro; allegro ב־דו מינור (צ־מול). היא הפופולרית שביצירות בטהובן וכן גם בכל הספרות הסימפונית. הפתגם "הגורל מתדפק בדלת" אשר יש מניחים כי בטהובן עצמו ייחם אותו לסימפוניה זו, הרעיון הצפון בה שהוא כנראה "פר אספרה אד אפטרה" ("דרך מכשולים עד לכוכבים"), אשר אפשר להרגישו ב־ 4 הקטעים המתאימים ל־ 4 שלבים : מלחמה, תקוה, ספוק ונצחון, ולבסוף ההתגברות על הלך־הנפש הטרגי — כל אלה שימשו מקור־משיכה מיוחד למאזינים בכל התקופות ובכל הארצות. הערך המוסיקלי הגדול של הסימפוניה הוא באחידות חלקיה וריכוזם ובעיבוד חוטר־הנושאים. כל הקטע הראשון בנוי על הנעימה הקצרה בת 4 התוים האופיינית כל־כך; בה נפתחת היצירה והיא שולטת בכל שלבי התפתחותה. הקטע השני הוא בצורת ואריאציות והנושא שלו מורכב משלוש נעימות עדינות, בעלות אופי שונה במקצת. הקטע השלישי, הסקרצו, מוביל ללא כל הפסקה להתיטה, שהיא כעין תרועת נצחון. קטע זה, שבו מוסיף בטהובן לתזמורת שלש טרומבונות, משמש גולת הכותרת של כל היצירה. דה פ ם ק דה
סרנדה לכלי מיתר - פ. א. צ׳יקזבסקי ב־צ דור אופ. 48 Pezzo in forma di Sonatina (andante non troppo — allegro moderate) Valse (moderate — tempo di valse) Elegie (larghetto elegiaco) Finale. Tema russo (andante — allegro con spirito) צ׳יקובסקי נמצא אמנם תחת השפעתה הכבירה של המוסיקה המערבית ואף־על־ פי־בן מתבטאת תכופות ביצירותיו הרגשתו הלאומית. כך, למשל, בסרגדה לכלי מיתרים של תכניתנו. אחרי הקטע הראשון, המצטיין באפיו הרומנטי ואחרי הולם הפופולרי, המזכיר לנו במקצת את טרקליני צרפת, באה האלגיה, אשר בה שולט בראש וראשונה חלך־נפש סלאבי. החלק המסיים מורכב כולו ממנגינות רוסיות עממיות. VI. ״עמק״ פואמה סימפונית - מ ר ק ל ב ר י טרק לברי הוא אחד הקומפוזיטורים, שבאו לפני כמה שנים ארצה והשתקעו בה. הוא למד שנים רבות אצל פרופסורים בעלי־שם בריגה ובלייפציג. את יצירתו הראשונה ״סויטה רומנטית״ כתב בהיותו בן 15 . לאחר גמר הקונסר־ בטוריה התמסר מרק לברי בפעולתו המוסיקלית כקומפוזיטור וכמנצח. הוא כתב מוסיקה בשביל אמן־המחול הידוע בלן, וכן גם חבורים סימפוניים, שנוגנו ע" י תזמורות גדולות בבירות העולם ורבים מהם גם הוצאו לאור. אחרי עלות היטלר לשלטון עוזב לברי את גרמניה ועובר לריגה. בהשפעת מאורעות הימים הוא כותב אז את הסימפוניה שלו "אהסור". סימפוניה זו נוגנה ע״ י התזמורת ברינה ושודרה בגלי הרדיו. מאז 1935 יושב מרק לברי בארץ. מושפע מנוף הארץ ומהחיים החדשים בה הוא כותב את הפואמה הסימפונית "עמק". כיסוד לפואטה זו שימש לו "שיר העמק" לרפאל אליעז.
* ההתחלה בשעה 9 בערב דפוס הקיבוץ המאוחד, עין־תרוד
ipoarchives.orgRkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==