PR_2022-2023_17

2023 * סידרה א’ * מאי 8 * גאלה * חיפה: 8 / 7:00 * שבע ב- 5 * קלאסית קלה / 4 תל אביב:

בונה יצירות מגורים מושקעות BROSH קבוצת בלוקיישנים הנחשקים ביותר בתל אביב ורמת השרון ומאפשרת לכל אחד ואחת למצוא את הבית המושלם. החיים שלכם במרכז הפריים BROSH של קבוצת הנדל"ן הפ י ל ה רמ ו נ י ת ה י שר אל י ת בידי ברוניסלב הוברמן 1936 , נוסדה בתרצ"ז להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: סר אנדרש שיףאמן הבית: היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן אולם הקוצרטים ע"ש לואי תל-אביב, ירושלים וחיפה: 1 מחלקת המנויים, רח' הוברמן * 3766 / 03-6211777 :' טל 1533-5253695 : פקס 6123401 , ת״א 23500 ' ת' דכתובת למכתבים: www.ipo.co.il אתר האינטרנט של התזמורת: 055-7000232 מסרונים: | info@ipo.co.il דוא"ל: הפילהרמונית הישראלית נתמכת בידי משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, המחלקה למוזיקה, קרן הפילהרמונית הישראלית, קרן התרבות קנדה-ישראל, ידידי התזמורת בבריטניה, באוסטרליה, בארגנטינה, בברזיל ובצרפת, וכן היא נתמכת ומיוצגת בארה"ב בידי אגודת ידידי התזמורת בארה"ב הפסנתרים מבית סטיינוויי שבהם מנגנים הסולנים הם תרומתם של מר יוסף בוכמן, פרנקפורט ושל גב' קרול שוסלר, ניו יורק מ נ צ ח ק ר ל ־ ה י י נ ץ ש ט פ נ ס 4 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 21:00 | כ"ב באייר תשפ"ג | 13.5.23 | מוצ"ש | קלאסית קלה מוקדש לזכרו של מורטון ס' אקרמן, גזבר מייסד של ידידי הפילהרמונית הישראלית בארה"ב 5 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 19:00 | ט"ז באייר תשפ"ג | 7.5.23 | ' יום א | 7:00־ שבע ב 8 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 21:00 | ט"ו באייר תשפ"ג | 6.5.23 | מוצ"ש | גאלה חיפה, אודיטוריום חיפה 20:00 | י"ח באייר תשפ"ג | 9.5.23 | ' יום ג | ' סידרה א

א מ א א ו ו ז ה , ב ל ט )1 9 3 7 - 1 8 7 5 ( מ ו ר י ס ר א ו ו ל ) הוא בלט המבוסס על 1912( " "אמא אווזה אוסף המעשיות "סיפורי אמא אווזה". היצירה, , חמישה קטעים לילדיםשבתחילה נקראה כדואט לפסנתר בארבע ידיים 1910 נולדה בשנת והוקדשה לשני ילדים - מימי וז'אן גודבסקי. תיזמר ראוול את חמשת הפרקים 1911 בשנת לסואיטה תזמורתית. באותה שנה הוא גם הרחיב את הסואיטה לבלט: סידר מחדש את חמשת הפרקים, הוסיף פרלוד, מעברים, ופרק נוסף. גירסה מלאה זו מבוצעת היום על ידי הפילהרמונית הישראלית. "אמא אווזה" נכתבה כמתנה לשני ילדים קטנים ובוצעה לראשונה על ידי ז'אן ללו בת האחת־ עשרה וג'נבייב דורוני בת הארבע־עשרה. העובדה שמתוך התחלה זו היא גדלה להיות יצירה תזמורתית ארוכה ומורכבת היא משמעותית. בביתו, ראוול הקיף את עצמו בחפצי ילדוּת, מה שמעיד על זיקתו לדרך שבה ילדים מסוגלים לצייר לעצמם את נפלאות עולמות הדמיון כאילו היו מציאות. הווילה שלו במונפור-ל'אמורי מחוץ ,1937־ לפריז נשמרה כמעט ללא שינוי מאז מותו ב ובין החפצים היפים הרבים שנמצאים שם ניתן למצוא משחקים בגודל קופסת־גפרורים, ציפור מכנית, קרוסלות מיניאטוריות, ספינות בתוך מכלי זכוכית ונציאנית ומלחיית נחושת בצורת אדם. חפצים כאלה נערמו על הפסנתר, הוכנסו לכל מגירה וקישטו כל סנטימטר פנוי בביתו. קסם היא מילה שרודפת את "אמא אווזה" - החטיבה האחרונה נקראת "גן הפיות", ובסוף היצירה תרועות מרוחקות, המנוגנות בכלי הנשיפה ממתכת, רומזות על חתונה מלכותית, אף על פי שחתונה לא מוזכרת בשום מקום בתסריט המקורי. המילה תסריט מביאה אותנו להשראה עבור הווידאו המלווה - שהוא במקור ליווי לשחקנים המגיבים עליו, עם אביזרים על הבמה, ומוזיקה המנוגנת על ידי התזמורת. אולם, באופן מסתורי משהו, ללא השחקנים, הווידאו "מאזין" בעצמו למוזיקה - שחקן בביצוע מולטימדיה. התסריט ל"אמא אווזה" מופיע בהוראות הבימוי שראוול כלל בפרטיטורה: נסיכה שנרדמה לאחר שדקרה את עצמה במחט מורעלת חולמת סידרת חלומות המבוססים על מעשיות צרפתיות , חלומות שנועדו להנעים את זמנה. 18־ מהמאה ה לבסוף, היא מתעוררת מנשיקת הנסיך. אבל יש דבר נוסף: שני ילדים־משרתים קטנים מציגים כל חלום במעין מגילה, שעל גביה כתובה כותרת הסיפור שהחלום מבוסס עליו. זה גרם לי לחשוב: , איזו חוויה דמתה לכך? איפה עוד ישבת 1911־ ב בחושך וראית כתוביות המסבירות מה קורה או מה עומד לקרות? איפה מה שהתרחש לנגד עיניך נדמה כלא־מציאותי, תוצאה של כשפים, כמצב של חצי־חלום? בקולנוע - טכנולוגיה חדשה וצורת אמנות חדשה - שראוול העריץ. הווידאו אורג יחד קליפים קצרים מסרטים ), מסדר מחדש וחוזר על 1927-1911( אילמים קטעי סצנות, יוצר קולאז' של תמונות נעות שהדימויים שבו מהדהדים את המוזיקה של ראוול, מופיעים ונעלמים בזמן שאנו מאזינים. אין קשר ישיר בין הקליפים לתסריט המקורי. פיות המנופפות בשרביטים, בגדי פאר מהמאה דקות 29־ כ פרלוד: איטי מאוד ריקוד גלגל הטווייה ותמונה: אלגרו פאוואן של היפהפייה הנמה: איטי שיחות של היפה והחיה: במיפעם של ולס. מתון אצבעוני: מתון מאוד כיעורונת, קיסרית הפגודות: במיפעם של שיר לכת גן הפיות: איטי וחמור חוויות בדרכים: מוסיקה, אמנות וטיולים בניהולה של רוני צפריר ronizafrir@barak.net.il | 052-8635310 לפרטים, רוני צפריר www.caminos .co. i l רוני צפריר בהדרכת 1-8.6.2023 באד צורצך מוסיקה, טיולים ונופש באתר הספא באד - צורצך בשוויץ קונצרטים בנגינת תזמורת טונהלה מציריך עם המנצחים פאבו ירבי ומייקל טילסון תומס. האופרה "דון פסקואלה"' טיולים לאי הפרחים, לסנט גאלן, למוזיאון האמנות בציריך ולעיירה הציורית וולדשהוט. ד"ר אסנת גולדפרב-ארזואן בהדרכת 3-10.7.2023 איטליה אופרה ובלט במילאנו ואופרות בפסטיבל הקיץ של ורונה הבלט "רומיאו ויוליה" והאופרה "מקבת" בכיכובה של אנה נטרבקו בתיאטרון הלה סקאלה והאופרות "ריגולטו" ו"לה טרוויטה" בפסטיבל הקיץ הגדול של ורונה. ביקורים במוזיאונים, באתרים מוסיקליים, במחוזות חייו של ורדי ובנופי אגם גרדה. ד"ר אסנת גולדפרב-ארזואן בהדרכת 10-16.8.2023 פסטיבל זלצבורג חגיגה מוסיקלית בפסטיבל היוקרתי בזלצבורג עירו של מוצרט. הרקויאם של מוצרט, הפילהרמונית של וינה, ריקרדו מוטי, אנדרש שיף, אמנות וטיולים. טיול לאזור זלצקמרגוט, סיורים בעיר ועוד. ליזה ברעם - בן משה בהדרכת 4-11.9.2023 גיאורגיה פסטיבל המוסיקה בציננדלי Radisson collection בטיולנו ״נטעם״ מנופי גיאורגיה, צליליה וטעמיה. בימי הפסטיבל נשהה במלון . נהנה מתכנית מוסיקלית מגוונת עם מיטב המבצעים. Tsinandali- מלון חמישה כוכבים ב בין האמנים: ליזה בתיישווילי, גוטייר קפוסון, דיוויד גארט, מנפרד הונק ועוד. יוליק גורביץ וד"ר אסנת גולדפרב-ארזואן בהדרכת 5-11.9.2023 וורצלב WRATISLAVIA CANTANS - הפסטיבל הבינלאומי של ורוצלב, פולין בקר בלודז' ונתרשם מהפסל שנעשה לכבודו של ‰ , בקר באתרים החשובים בורוצלב ‰ בקר בטירת "קסיאנז" ובאתרים מעניינים נוספים. ‰ . ארתור רובינשטיין יליד העיר בביצוע "העונות מאת היידן", Il Giardino Armonico בתכנית המוסיקלית: אנסמבל הבארוק הנודע בך. ‰ קונצרט של מוסיקת רנסאנס ובארוק ספרדי וקונצרט בניצוחו של כריסטוף אש מקומות אחרונים! למהירי החלטה! מקומות אחרונים! עקב הצורך ברכישת כרטיסים לפסטיבלים, למעוניינים אנו ממליצים לפנות בהקדם.

, אוטומטות מטרידות, מבטים חטופים לסין 18־ ה ולהודו, שיטוט בחשכה. עבור הפרק "כיעורונת, קיסרית הפגודות" רצף הווידאו משלב בין קטעים ,)1922( מתוך פרסומת אנימציה לסבון ידיים והסרט ההוליוודי 1919־ סרט אילם ברלינאי מ . עבור "אצבעוני", תחושת 1924־ "הגנב מבגדד" מ ההליכה במעגלים מהודהדת על ידי חזרות של .)1926( " קטעים מתוך "פנטום האופרה עבורי, המוזיקה של "אמא אווזה" תמיד הציגה עומק ומוזרות העומדות בסתירה לעידון ולמלאכותיות התסריט - כל אותן מעשיות מוכרות, הנסיכה, הנשיקה, הסוף הטוב. ברגע אחד ב"כיעורונת", הטאם טאם - גונג ענקי, כלי סיני שיובא לתזמורת המערבית בסוף המאה - פותח את גרונו הנחושתי ברגיסטר נמוך 18־ ה מכל דבר ומכל אחד, מבטא היטב צער שמעולם לא הוגדר באופן מיוחד. גרוטסקה, טרגדיה, צער וציניות - כל אלה נמצאים במוזיקה של ראוול, וקולאז' התמונות הנעות מבקש למצוא אותם. קרולין אבטה קרולין אבטה, יוצרת הווידאו המלווה את היצירה, היא פרופסור וראש המחלקה למוזיקה באוניברסיטת הרווארד. מחוץ לעולם האקדמי, היא עבדה כדרמטורגית וכבמאית בארה"ב ובאירופה וכמתרגמת מצרפתית לאנגלית. * * * * hatarbut.co.il * 9964 | לכרטיסים מחיר הנחה מיוחד לחברי ההיכל 2211 ש״ח לזוג כרטיסים בציון קוד 150 רננה רז ניהול אמנותי רועי אסף | 16 צורה מספר | 30.6 גלית ליס | כחולות | 29.6 צילום: מיקי ארטמן צילום: אלי פסי

ה ש ע ה ה ס פ ר ד י ת אופרה במערכה אחת ) ]1934-1872 [ ל יבר ית: פראן ־ נ ואן (שם העט של מור יס אטי י ן ל גר ן 191 1 במאי 19 , הצגת הבכ ורה: אופרה קומי ק, פר י ז )1 9 3 7 - 1 8 7 5 ( מ ו ר י ס ר א ו ו ל "איפה אתה בהפסקת הצהריים?" יכול היה להישאל הבנקאי הספרדי דון איניגו. "אני אצל קונספסיון, אשת השען." מה שהוא לא יכול היה לנחש או לדעת, שלמעשה הוא לא יבלה את הזמן בחיקה של הגברת אלא בתוך שעון קיר ספרדי גדול, מבלי יכולת לצאת ממנו. זו נקודה מעניינת להתחיל לעסוק באופרה הקצרה "השעה הספרדית" מאת מוריס ראוול. בחיבור האופרה התכוון ראוול לעשות שני דברים. ראשית, לשמח את אביו, ז'וזף ראוול, המהנדס, חובב ההמצאות המכניות, שהתגאה מאוד בהישגי בנו. אבא ראוול היה חולה כשהבן מוריס נדרש לחיבור היצירה. בשעתו חשב ראוול לחבר אופרה רצינית על פי מחזה של גרהרט האופטמן, אך תוכנית זו נדחתה ובמקומה הוא תרם את חלקו לסוגת האופרה המשעשעת כשהוא משלב אופרה האיטלקית וה אופרה בופהאת מסורות ה הצרפתית. משיכה לצעצועים מכניים קומיק הביאה את ראוול להתנסות בחיבור מוזיקה לסיפור הבובה המכנית אולימפיה של הופמן, שהיתה אחת הגיבורות באופרה "סיפורי הופמן" מאת אופנבך והבלט "קופליה" מאת דליב. הנושא המרכזי באופרה "השעה הספרדית" הוא "אהבה לשעתה" או "זמן לאהבה". "השעה הספרדית" (במשמעות של "הזמן הספרדי") היא אופרה משעשעת, יצירה מבריקה, מתממזרת, תוססת ובעיקר, על פי מחברה, רחוקה ממסורת האופרה המקובלת. במה, אם כן, מדובר? "השעה הספרדית" היא יצירה דרמטית משעשעת שמשכה כשעה, וכפרשנות למושג הזמן נוכל לשאול מה משקף "רומנים מהצד" או "סיפור אהבה אנושי", ("סטוצים" בלשוננו), המוגבלים, מעצם קיומם, לזמן ההתרחשות, יותר מאשר מושג הזמן? העלילה ממוקמת בטולדו, בספרד של המאה השמונה עשרה, והגיבורה היא קונסֶפּסיוֹן, אשתו של השען טוֹרקֶמַדָה, הנוהגת לארח בחנותו את מחזריה, יום בשבוע, כאשר עיסוקיו של בעלה מוציאים אותו מן החנות. לפני שנעסוק בעלילה, חשוב שנזכור שמדובר בתקופה אחרת. אין מדובר בשעונים דיגיטליים, שמראים, בין היתר, גם את הזמן האמיתי, אלא באורלוגין: שעון קיר גדול - גובהו כגובהו של חדר ממוצע - שהיה נתון בארונית עץ וזכוכית; לוח המספרים ומנגנון הקפיצים ממוקמים בחלקו העליון של הארון והמטוטלת בחלקו התחתון. ממדיו של שעון הקיר באופרה "השעה הספרדית" הם כאלה המאפשרים לגבר ספרדי, בעל ממדים ממוצעים דקות 60־ כ ביצוע ראשון בפילהרמונית וחשק לוהט, להיכנס לתוכו. הגבר מצפה בכליון עיניים לשעת הבילוי השבועית עם או בחיקה של קונספסיון, אשת השען. עניין נוסף שיש להזכיר כאן הוא שאת השעונים ההיסטוריים האלה יש לכוונן על ידי מתיחת קפיץ באמצעות מפתח פעם בשבוע. קונספסיון מכוונת את צעדיה כך שהפגישה עם המחזרים תהיה בשעות שבהן בעלה מותח את הקפיצים בשעונים בכיכרות העיר והוא רחוק משאון מחזריה. אבל משהו קרה, שעונו של רמירו, נהג פרדות שעוסק בהובלות על פי לוח זמנים מוקפד, התקלקל. הוא נכנס לחנותו של השען טורקמדה כדי לתקן את השעון, אבל השען, בהוראת אשתו, יוצא לכוון את השעונים בכיכרות העיר. רמירו מתבקש להמתין בחנות, נוכחותו בחנות עלולה לשבש את תוכניות הבילוי של קונספסיון, ולכן היא "מוצאת" לו "עבודות" בתוך הבית, המסתכמות בהעברת שעון קיר מקומת החנות לקומת המגורים וגם ההיפך. רמירו הצעיר ובעל הכוחות חסר ניסיון בתחום החיזור ובתחום השיחה עם נשים, ולכן הוא מציית ללא היסוס לכל בקשה של הגברת ומוצא את עצמו מוביל שעון מקומה אחת לקומה אחרת. פעם אחת מדובר רק בשעון, בפעם הבאה השעון מכיל את אחד המחזרים ולבסוף הצעיר יפה התואר ימצא את עצמו בחיקה של קונספסיון. באשר למחזרים האחרים, המשורר גונזאלווה והבנקאי איניגו, הם בוחנים, לכאורה, את שעוני הקיר הגדולים בחנות. כאשר שב השען טורקמדה מכיוון השעונים בעיר הוא מתפלא למצוא את שעוניו מאוישים: בראשון מסתתר משורר, בשני בנקאי ובשלישי נהג פרדות, שאונו והופעתו כבשו את לב קונספסיון. מה עושים הגברים בתוך השעונים הגדולים? תוהה בעל הבית. אשתו, קונספסיון, מסבירה לו שהאדונים הנכבדים באו כדי לבדוק את השעונים. השען שמח, כמובן, למכור שני שעונים. זוהי המסכת האופראית הקצרה שראוול פורש לפנינו. באופרה זו שילב ראוול את התשוקה שלו לספרד ואת משיכתו למכשירים מכניים, שהתעצמה לאחר שביקר בתערוכה העולמית. המקוריות של קומדיה ערנית זו נעוצה בניגוד הקומי בין סיגנון מוכר לבין ליריות הגובלת באבסורד. ראוול מצא בה קרקע פורייה לפיתוח הומור מוזיקלי. באופרה עשרים ואחת סצנות מיניאטוריות והיא מסתיימת בחמישייה מבריקה. הצגות הבכורה של היצירה התקבלו בקרירות. הגדיר את לה ליברטהמבקר המוזיקה של העיתון "השעה הספרדית" כ"וודוויל פורנוגרפי", וכתב: "אנו מדגישים חוסר ברור של רגש ותחכום של אמצעים מוזיקליים המוצבים בשרות אירוניה עדינה מכדי להיראות קפואה. ראוול עושה פרודיה על סגנון דביסי, במיוחד בטיפול בדמותו של רמירו." פראן־נואן, מחבר הקומדיה שעליה מבוססת האופרה, מחה נמרצות, ובצדק – לפני שהיה לאופרה הוצג המחזה פעמים רבות בתיאטרון אודאון בפריז ומעולם לא הושמץ ולא "זכה" לכינויי גנאי. המבקר אולץ לחזור בו מדבריו. אבל גם כך, עלילה שהדמות הראשית והמניעה שלה היא גיבורה בעלת תיאבון גלוי למין, לא התיישבה היטב כמוקד העניין, בעיקר כאשר מדובר באופרה ראשונה של מלחין שנראה כמי שעניינים אלו אינם הולמים את דמותו. כאמור, ראוול היה אמור לעסוק במיזם אחר, אופרה בחמש מערכות על פי "הפעמון ששקע" של גרהרט האופטמן. אילו עסק בה, כתיבתה היתה אורכת שנים. אפשרות כזו לא היתה מסתדרת עם השתלשלות הארועים במשפחת 1906 ראוול. למלחין לא היה הזמן הדרוש. בקיץ לקה אביו, המהנדס ז'וזף ראוול - שהיה תומך נלהב של העשייה האמנותית של בנו - בשבץ. מוריס ראוול היה נחוש בדעתו למלא את משאלתו של האב לראות את בנו המלחין מצליח בבית האופרה לפני שימות. בפריז התמהמהה אופרה קומיקאלא שהנהלת ה ולא הפיקה את האופרה. הנימוק העיקרי לדחייה היה הנושא, שלא היה לרוחה, ולכן אבא ז'וזף ראוול לא הספיק לראות את האופרה מוצגת בבית האופרה. הוא זכה בכל זאת למעט נחת כשהחזיק בידו את תווי האופרה זמן קצר לפני . ייתכן שלטעם האמנותי 1908 מותו בשנת של האב היתה השפעה על בחירת הטקסט ליצירה. כך או כך, לדבריו של ראוול, היו דברים רבים שמשכו אותו לחבר מוזיקה לקומדיה של פראן־נואן: התערובת של דיבור יום־יומי והפיוט המגוחך בכוונה; האווירה המשעשעת של הצלילים המענגים המקיפים את הדמויות בחנותו של השען; ואחרון חביב, ההזדמנות שנקרתה לפניו לעשות שימוש במקצבים הציוריים של המוזיקה הספרדית. למלחין שגדל "על התקתוקים והזמזומים של המכשירים של אבי ועל שירי העם הספרדיים ששרה לי אמי", "השעה הספרדית", הממוקמת בחנותו של שען בטולדו, היתה חומר אידיאלי.

לימים יאמר ראוול כי מה שחשוב למלחין הוא שהצחוק מתקבל "על ידי החרגת הרמוניה, קצב, עיצוב מלודי או תזמור". הוא ייחס ל"נישואין" ) של מוסורגסקי, "מסה על מוזיקה דרמטית 1909( בפרוזה", את המודל או "האב הקדמון הישיר" ליצירתו "השעה הספרדית". שני המלחינים מבקשים לתמלל מוזיקלית את תמצית הטקסט ההומוריסטי שבו הם משתמשים כפי שהוא. קסמה של האופרה הקצרה טמון ביכולות התזמור המוכחות של ראוול ובנטייתו למקצבים הספרדיים. מנגנוני השעונים "המקולקלים" איפשרו לראוול לפתוח את היצירה במפעמים שונים, בשלושה "מטרונומים" שונים, וכמובן לעשות שימוש מרשים בכלי הנקישה בתזמורת. מרכיב בולט נוסף הוא השימוש בשפה. הוא לא ביקש אריות גדולות לזמריו, אלא, כפי שהוא בעצמו אמר להם: "לדבר, לאו דווקא לשיר", הנחיה הולמת לסיפור הצרפתי מאוד והקליל מאוד. החמישייה הקולית המבריקה, המסיימת את האופרה, מביאה את מוסר ההשכל בפרפרזה על בוקאצ'ו: "מבין כל המאהבים, רק היעילים מצליחים, ברגע הנכון, במרדף אחר האהבה, מגיע תורו של נהג הפרדות!" יוסי שיפמן * * * * ה ע ל י ל ה סיפור העלילה מתרחש בעיר טולדו, בביתו ובחנותו של השען טורקמדה. זהו היום בשבוע שבו הוא יוצא מהחנות כדי לכוון את כל שעוני העיר. אשתו, קונספסיון, רגילה למצב הזה, וזה היום בשבוע שבו מבקר אותה מדי שבוע מאהבהּ, המשורר גונזאלווה. הפעם, כאשר טורקמדה עומד לצאת לעיסוקיו, הוא מתעכב מכיוון שאל החנות מגיע רמירו, נהג הפרדות, ששעונו דורש תיקון. רמירו הוא גבר צעיר ונאה, אם כי אינו מבריק במיוחד ואינו איש שיחה של ממש. טורקמדה העסוק משאיר את קונספסיון ורמירו לבדם. נהג הפרדות שמח לעזור לאשת השען, המבקשת ממנו להעלות את אחד משני שעוני האורלוגין מקומת החנות אל הקומה השנייה. זוהי תחבולה לסלק אותו מדרכה, כי היא מצפה לבואו של גונזלווה. כשהמשורר סוף סוף מגיע, קונספסיון מבינה שהיא משועממת מכל הקשקושים הפואטים שלו. כשרמירו יורד מהקומה השנייה, היא מורה לגונזלווה להסתתר באורלוגין השני. כעת היא מבקשת מרמירו להחליף בין שני השעונים. עוד מאהב, הבנקאי דון איניגו, מגיע, ובזמן שקונספסיון, רמירו וגונזלווה (בתוך השעון) נמצאים בקומה השנייה, הוא מחליט להתחבא בשעון הראשון. אחרי אי אילו חילופים נוספים, שני השעונים נמצאים שוב בקומה התחתונה, כשבכל אחד מהם מסתתר גבר אחר – גונזלווה באחד, דון איניגו בשני. קונספסיון מבינה שלאונו של רמירו, שהתבטא ביכולתו לסחוב את השעונים הכבדים, יכולים להיות שימושים נוספים, והיא מזמינה אותו אל הקומה השנייה, הפעם "ללא שעון". כשטורקמדה מגיע הביתה, הוא מוכר בקלות את שני השעונים לשני המאהבים עד שקונספסיון ורמירו יורדים אל קומת החנות. בסופו של דבר כולם מרוצים. דב ר ה ב מ א י ת ו מ ע צ ב ה תפ א ו ר ה ע ם ה ז מ ן כאשר פראן־נואן צפה לראשונה בעיבוד האופראי של ראוול למחזה שלו ״השעה הספרדית״, תגובתו דקות בלבד״. יש בתגובה 55 היתה שהוא "נמשך זו אמירה מדויקת: זמן הוא הדמות המרכזית באופרה, והזמן הזה, ניתן לומר, לא מתקתק כמו שצריך. הזמן באופרה של ראוול נוכח כזמן שעון, ככזה הנמדד בשניות, כפי שאנו עדים לו בתקתוקי המטרונומים בפרלוד. אולם חשובה לא פחות העובדה שהמטרונומים אינם מסונכרנים. מי שמחפש פעמה קבועה במוזיקה, מגלה במהרה שהיא משתנה תדיר, אפילו מדי תיבות ספורות. בתזמור הווירטואוזי של ראוול, כלי הנגינה לובשים את דמותם של מנגנונים מכניים מהסדנה של השען. אנשים ושעונים מתמזגים שוב ושוב זה בזה. קונספסיון, אשת השען, כמהה לטבוע במערבולת של תשוקה שתושיע אותה מן החזרתיות המונוטונית של חיי היומיום. רצונה לתהפוכות בחדר המיטות אינו משיג אלא מופעים נוספים של חזרתיות, כאשר שעונים מובלים למעלה ולמטה, עם או בלי מאהבים בתוכם. גונזלווה, המשורר, מסתתר בתוך אורלוגין, וממיר את המפגש החושני עם קונספסיון בשהייה בחלל השעון, המרגיש כספק רחם, ספק ארון קבורה. דון איניגו גומז, הבנקאי עב הבשר, אינו מסוגל להיחלץ מן השעון שאליו נכנס בניסיון לארוב לקונספסיון. תקוע בתוכו, הוא נוהג כחלק מהמנגנון בקריאות ״קוקו, קוקו״. חוסר האונים שלו אינו שונה באופן מהותי מהנמרצות של טורקמדה, השען, שמרוב שעונים אינו יודע מה השעה ואינו יודע מה היא מביאה לביתו בהעדרו. יהיה זה רמירו, מוביל הפרדות, שעל נכונותו הכמעט מכנית אפשר תמיד לסמוך, שלא רק ישבה את ליבה של קוסנפסיון, אלא גם, בהסכמתו הנלהבת של בעלה, ישמש כשעון המעורר שלה, עת יעבור תחת חלונה בשגרת היום יום המדויקת שלו. אין כאן דמויות מורכבות, אלא טיפוסים פשוטים, המזכירים את תפקידי הקומדיה דל 'ארטה המופיעים שוב ושוב במחזות שונים. הבימוי שלנו לוקח את ההפשטה צעד נוסף, ומתרגם את הנרטיב עם דמויותיו המובחנות לסידרה של סצנות תמטיות, המוצגות בתנועה. טיפוסיות נקשרת בבימוי לאוטומטיזם (לראוול היה אוסף אוטומטים ותיבות מוזיקליות). אלא שהאוטומטי אינו ההפך מן החי. כמו בתיאטרון המריונטות, התנועות מלאות חן, הן שבריריות, שובבות, רכות ומגוחכות. המנגנון המכני המורכב והמדויק, השקיפות והצבעוניות של מגוון הרגשות האנושיים אחד הם. ברקע מתקתק שעון ללא הפסקה. מעבר הזמן הוא חסר רחמים ומופיע בתחפושות שונות ובמקצבים שונים. הגל, ששאף לאחד התקדמות והיפוך, דימה את הזמן ההיסטורי לספירלה. מרקס ענה שעד שלא תהיה מהפכה, ההיסטוריה אכן תחזור על עצמה, פעם כטרגדיה ופעם כפרסה. אולם בפריז של ראוול היה זה ברגסון שנתן את הטון. ההיבט המוכר ביותר של הגותו הוא כפי הנראה ההבחנה שלו בין משך איכותי לבין זמן מדיד, זמן שעון שייצוגו נשען על הצורה של החלל. הקשר בין ברגסון לאופרה של ראוול אינו רק עולם השעונים אלא גם ובעיקר הבנתו את הקומי. מה שמעורר צחוק, על פי ברגסון, הוא ההשתלטות של המכני על הגמישות של החיים, החי שמתאים את עצמו לקצב של האוטומטי (חישבו על צ׳פלין). יש היבט נוסף של הקומי שמתגלה בשאיפה של ראוול להלחין מוזיקה גמישה מספיק להתאים את עצמה לדיבור היומיומי. בראיון שנתן לקראת הופעת הבכורה של האופרה, ראוול תאר כיצד שירתן של כל הדמויות פרט לגונזלווה צריכה לתת רושם של דיבור. אבל איך ניתן לדחוק את הליריות של השירה האופראית לתוך הדפוסים של הדיבור היומיומי? בשיחה שקיימנו לאחרונה עם קרל־היינץ שטפנס, המנצח העיר על כך ששירתו של דון איניגו גומז מהדהדת באופן אירוני (או אולי פרודי) את שירת הבאס העמוקה של המלך ארקל מתוך "פלאס ומליסנדה" של דביסי. אופרה זו בעצמה חוזרת אל ומושפעת מ"פרסיפל" של ריכרד וגנר. הגנאלוגיה המיתית של מלכים ואבירים מולידה אצל ראוול בנקאי אפרורי, כרסתן ומגושם. לא נשאר דבר מן הפומפוזיות הנשגבת של קודמיו. אבל ראוול גם אינו מחליף אותה באופרה שהיא קומדיית מידות (שהפרדיגמה שלה היא ״כך עושות כולן״.) טווח חדש של רגשות אנושיים בא לביטוי ב"השעה הספרדית". האוטומטי, המכני והחזרתי אינם מנוגדים לקומדיה של החיים, שלעיתים כל כך קרובות מתמצה במפגש מפוספס ובכישלונות שמעוררים צחוק וחמלה עדינה, אלא מבטאים אותה. מיכל גרובר פרידלנדר ואלי פרידלנדר * * * *

ה ק ו נ צ ר ט ה ב א 9 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 20:00 | א' בסיוון תשפ"ג | 21.5.23 | ' יום א | גאלה יוקה־פקה סאראסטה מנצח פזיל סאי פסנתרן מגנוס לינדברג: פרייה (ביצוע ראשון בפילהרמונית) ראוול: קונצ'רטו לפסנתר ב־סול מג'ור 2 ' סיבליוס: סימפוניה מס 6 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 19:00 | י"ב בסיוון תשפ"ג | 1.6.23 | ' יום ה | 7:00־ שבע ב סר אנדרש שיף מנצח סטיבן וארטס כנר באך: קונצ'רטו לפסנתר ב־רה מינור ("הטורקי") 219 ' ב־לה מג'ור, ק 5 ' מוצרט: קונצ'רטו לכינור מס ("טרגית") 4 ' שוברט: סימפוניה מס 9 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס חיפה, אודיטוריום חיפה 20:00 | ז' בתמוז תשפ"ג | 26.6.23 | ' יום ב | ' סידרה א 5 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 20:00 | ח' בתמוז תשפ"ג | 27.6.23 | ' יום ג | קלאסית קלה אנדרס אורוסקו־אסטרדה מנצח גיל שחם כנר ברנשטין: הפתיחה לאופרטה קנדיד ברבר: קונצ'רטו לכינור 5 ' שוסטקוביץ': סימפוניה מס הסידרה הקאמרית 17:00 | ימי שבת אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב .2023 במאי 20־ בסידרה הקאמרית יתקיים ב 8 ' קונצרט מס ישתתפו בו הפסנתרן האורח פזיל סאי וחברי רביעיית פרסונטה הכנרים דומיטרו פוצ'יטרי וניצן קאנטי, הוויולנית גילי רדיין־שדה והצ'לן גל ניסקה. הם ינגנו חמישייה לפסנתר ולכלי קשת וסונטה ב־דו מינור 1 ' לכינור ולפסנתר מאת פזיל סאי ואת הרביעייה מס , מאת ברהמס. 1 ' מס 51 ' לכלי קשת, אופ לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת המנויים של התזמורת *3766 טלפון התזמורת באינטרנט הנכם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט של www.ipo.co.il התזמורת בכתובת ובדף האוהדים שלנו בפייסבוק, וכמו כן באתר האינטרנט של "מפתח", תוכנית החינוך של www.ipo-kids.org : התזמורת ביה״ס למוזיקה ע״ש בוכמן־מהטה באוניברסיטת תל אביב הפילהרמונית הישראלית ואוניברסיטת תל אביב הקימו את ביה״ס האוניברסיטאי ע״ש יוסף בוכמן וזובין מהטה. בשותפות חסרת תקדים של שני גופים מובילים בתחומם, מכשיר בית הספר דור עתיד למוזיקאים בישראל ופועל לקידומם בארץ ובעולם. ביה״ס, שקם על בסיס האקדמיה למוזיקה הקיימת באוניברסיטה, כולל תוכנית מצוינות, מצטיינים במלגות לימוד 100־ שבה לומדים כ מלאות. נגני הפילהרמונית הראשיים מלמדים בביה״ס וזובין מהטה הוא נשיא הכבוד שלו. הקמת ביה״ס הגבוה למוזיקה התאפשרה בזכות תרמותו הנדיבה של מר יוסף בוכמן, ידיד ותיק של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וסגן יו״ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב.

קרל־היינץ שטפנס מנצח שמו של המנצח הגרמני קרל־היינץ שטפנס, מנצח ראשי ויועץ אמנותי של התזמורת הסימפונית של נורקפינג בשוודיה, הולך לפניו הן באולמי הקונצרטים והן בבתי האופרה ברחבי העולם. כמנצח אורח מבוקש, ניצח קרל־היינץ שטפנס על תזמורות חשובות, בהן התזמורת הסימפונית של רדיו בווריה, הפילהרמונית של ברלין, הפילהרמונית של מינכן, הפילהרמונית המלכותית של שטוקהולם, הפילהרמונית של הלסינקי, הסימפונית של טורונטו, התזמורת הלאומית של ליון, תזמורת טונהאלה מציריך, הפילהרמונית הישראלית, ותזמורות הרדיו של ברלין, קלן, פרנקפורט, המבורג, הנובר, לייפציג ושטוטגרט. כאורח קבוע בבריטניה, שב וניצח על תזמורת פילהרמוניה בלונדון וכן על התזמורת הסקוטית של הבי'בי'סי', הסימפונית של ברמינגהם, הסימפונית של בורנמות' ותזמורת האלה. עד לא מכבר כיהן כמנהלה המוזיקלי של האופרה הממלכתית בפראג, שם יזם את סידרת אשר הוקדשה ליצירות פרי מוזיקה נון גראטה עטם של מלחינים שהמוזיקה שלהם לא התקבלה בברכה על ידי משטרים טוטליטריים במאה העשרים. בתקופת כהונתו כמנהלה המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של ריינלנד־פפאלץ זכתה התזמורת בפרס אקו כתזמורת הטובה עבור ההקלטה של יצירות ב' א' 2015 ביותר בשנת צימרמן, בפרס עבור תוכניות הקונצרטים הטובות מטעם אגודת המו"לים 2016־17 ביותר לעונת הגרמנים למוזיקה ובפרס ההקלטה הקונצרטית של השנה מטעם פרסי אופוס קלאסיק עבור הקלטת יצירותיו של ג'ורג' אנתייל. הוא גם מנצח בקביעות על הפקות אופרה, הופיע פעמים אחדות בלה סקלה במילנו ומוזמן בקביעות לנצח באופרה העירונית של ברלין. כשכיהן כמנהל מוזיקלי של האופרה הלאומית של נורווגיה, ניצח שם על הבכורה הנורווגית של "פלאס ומליסנדה" מאת דביסי, בין היתר. לפני שפנה לניצוח היה קרל־היינץ שטפנס קלרניתן סולן בולט ושימש כקלרניתן ראשי של התזמורת הסימפונית של רדיו בווריה ושל התזמורת הפילהרמונית של ברלין. לא מכבר הוענק לו צלב ההצטיינות בגרמניה על פועלו בתחום המוזיקה. מיכל גרובר פרידלנדר במאית פרופ׳ מיכל גרובר פרידלנדר היא ראש המגמה למוזיקולוגיה בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן־מהטה בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. תחום התמחותה העיקרי הוא הקול השר בגילומיו באמנויות המאה העשרים והעשרים ואחת, בעיקר באופרה, בתיאטרון מוזיקה ובהקשרים בין מוזיקה לאמנויות אחרות - קולנוע, תיאטרון ומחול. מיכל גרובר פרידלנדר היא במאית, תא מייסדת ומנהלת אמנותית של אנסמבל . היא פיתחה גישה ייחודית שאותה אופרה זוטא היא מכנה "כוריאוגרפיה של הקול". היא ביימה באיטליה, בגרמניה, ביפן ובישראל. בין היצירות שביימה "האומר כן" של וייל וברכט, "רגליה של הקיסרית" של פיקארה וויטינגטון, ו"סוקרט" של סאטי, המבוסס על דיאלוגים של אפלטון. מיכל גרובר פרידלנדר היא בוגרת התוכנית . בין הכוריאוגרפיות כליםלכוריאוגרפיה ב , שעליה כתבה במאמרה 2021 פרויקטשלה היא פירסמה .LISTENING TO CHOREOGRAPHY מחקרים בנושא הקול השר, קול וגוף, בימוי הקול, וקשרים בין האמנויות. בין פרסומיה הספרים: VOCAL APPARITIONS: THE ATTRACTIONOF CINEMA .TOOPERA; OPERATIC AFTERLIVES; STAGING VOICE אלי פרידלנדר מעצב תפאורה אלי פרידלנדר הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ומעצב התפאורה . הוא מרצה וכותב על תא אופרה זוטאשל אסתטיקה, היסטוריה של הפילוסופיה, במיוחד קאנט, אידיאליזם גרמני ופילוסופיה אנליטית וקונטיננטלית בתחילת המאה העשרים. הוא המאמר הלוגי פילוסופיפרסם ספרים על של ההזיות של מטייל בודדשל ויטגנשטיין, ביקורת כוח רוסו, על ולטר בנימין כמו גם על של קאנט. אלי פרידלנדר עבד כמעצב השיפוט תפאורה בהפקות באיטליה, בגרמניה, בישראל וביפן. עבודותיו הקודמות כוללות את "השעה הספרדית" של ראוול, "האומר כן" של וייל וברכט, "רגליה של הקיסרית" של פיקארה וויטינגטון ו"סוקרט" של סאטי.

נדב ברנע מעצב תאורה נדב ברנע הוא אמן רב תחומי, מוזיקאי ומעצב תאורה וסאונד לבמה ולטלוויזיה. הוא עיצב עשרות עבודות מחול, תיאטרון ומופעי מוזיקה שהועלו בישראל ובעולם, לרבות בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון גשר, באופרה הישראלית, בלהקת המחול בת שבע, בבורגתיאטר בווינה, בבייג׳ין, בפסטיבל ישראל ועוד. כמעצב סאונד ומוזיקאי כתב פסקול לעבודות מחול, תיאטרון שימש כיועץ מוזיקלי 2019־ ו 2017־ וקולנוע וב " עבור 2019" לאוהד נהרין בעבודותיו "ונצואלה" ו להקת המחול בת שבע. נדב ברנע הציג עבודות הציג 2020־ של אור וסאונד בתערוכות שונות וב עבודת תיאטרון רב תחומית ללא שחקנים בשם גם יזם 2020־ ״החולמים״ בפסטיבל ישראל. ב שבמסגרתו הוארו כל RED ALERT את פרויקט מבני התרבות בישראל בצבע אדום לערב אחד. זכה בפרס קיפוד הזהב לעיצוב תאורה. 2021־ ב שירה וייז מעצבת תלבושות שירה וייז מעצבת תלבושות, מסכות ואביזרים לאופרה, תיאטרון ומחול, היא בוגרת בית הספר לעיצוב במה של רקפת לוי. במהלך לימודיה זכתה במלגת הצטיינות מטעם קרן התרבות אמריקה־ישראל. היא גם בוגרת קורס עיצוב ותפעול תיאטרון בובות בהנחיית אלן רקואן בפריז ולימודי תיאטרון פיזי בבית הספר של ז'אק לקוק בפריז. בין היתר עיצבה תלבושות להפקה של “נישואי פיגרו” באופרה הישראלית, ל״כנר על הגג״ ול״צלילי המוזיקה״ בתיאטרון העברי, להצגות שהועלו בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון הלאומי הבימה, בתיאטרון באר שבע, בתיאטרון חיפה, בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון אורנה פורת ובתיאטרון הארצי לילדים ולנוער, להפקות של “כרמן”, "מאדאם בטרפליי" ו"דון ג'ובני" באופרה חיפה, ל“מעשה בשלושה אגוזים” עם הפילהרמונית הישראלית, וכן להפקות מחול. היא זוכת פרס פסטיבל חיפה להצגות ילדים, פרס הבמה לילדים ולנוער ופרס קיפוד הזהב. רוקסנדרה דונוזה מצו־סופרן (קונספסיון) רוקסנדרה דונוזה, בין הזמרות הנודעות בדורה, זכתה בהערכת הקהל והביקורת בעקבות הופעותיה בבתי אופרה ברחבי העולם, בהם הדויטשה אופר בברלין, האופרה הממלכתית של וינה והאופרה הממלכתית של בווריה. היא שרה תחת שרביטם של מנצחים ידועי שם, לרבות סר סיימון ראטל, ולדימיר יורובסקי, אדם פישר וסרג'יו צ'ליבידקה, ברפרטואר מגוון המשתרע ממוצרט, אופרה לירית צרפתית ורומנטיקה גרמנית ועד קלאסיקות של המאה . היא הופיעה עם תזמורת נודעות ברחבי 20־ ה העולם והיא מוזמנת לעתים תכופות לא רק לבתי אופרה אלא גם לאולמות הקונצרטים. הופעותיה בפסטיבלים כוללות את פסטיבל ורביה, פסטיבל אנסקו בבוקרסט ופסטיבל טנגלווד. זו הופעתה הראשונה עם הפילהרמונית הישראלית. פרנסואה פיולינו טנור (טורקמדה) פרנסואה פיולינו, יליד בזל שבשווייץ, למד בקונסרבטוריון של לוזן ובבית הספר גילדהול למוזיקה ולדרמה בלונדון, וזכה בפרס הראשון בקונסרבטוריון של פריז. מורו העיקרי לזמרה הוא זמר הטנור הצרפתי גי פלשטר. בתחילת הקריירה שלו התמקד במוזיקת ברוק והירבה . לימים לזאר פלוריסןלהופיע עם ויליאם כריסטי ו התמחה בתפקידי אופי אופראים והופיע בבתי אופרה חשובים ברחבי העולם, בהם האופרה של פריז, האופרה של ז'נווה, האופרה המלכותית הוואלונית, האופרה העירונית של ברלין, לה מונה בבריסל, בית האופרה המלכותי קובנט גרדן ופסטיבל גליינבורן. הוא עבד עם במאים נודעים, בהם רוברט קרסון, גרהם ויק, משה לייזר ופרנצ'סקה זמבלו, תחת שרביטם של מישל פלסון, איוון פישר, פנחס שטיינברג, לורנס פוסטר, שרל דיטואה, ג'פרי טייט, קזושי אונו, פיליפ ז'ורדן, אסה־פקה סלונן ואחרים. זו הופעתו הראשונה עם הפילהרמונית הישראלית.

כריסטוף גה בריטון (רמירו) עם סיום לימודיו בקונסרבטוריון של ננסי, שם למד אצל כריסטיאן סטוצמן, זכה כריסטוף גה בפרס בתחרות "סימפוניות הסתיו" במקון בקטגוריית האופרה ובתואר "התגלית הקלאסית של אדמי" ). מאז הופעתו הראשונה באופרה של 2004( ננסי הופיע ברפרטואר מגוון בסיטה דה לה מוזיק, באופרה קומיק ובאופרה של פריז, בבתי האופרה של ליון, ליל, נאנט, רואן, טולון, אביניון, שטרסבורג, מרסיי, לוקסמבורג, לוזן, המבורג, דיסלדורף, שטוטגרט, בראונשווייג, ובריסל, בין היתר. הופעותיו בפסטיבלים כוללות את מונטפולצ'נו, אקס־אן־פרובנס, אורנז', וגליינבורן. כריסטוף גה הופיע תחת שרביטם של מנצחים נודעים, בהם רנה יקובס, כריסטוף רוסה, ארווה ניקה וסר ג'ון אליוט גרדינר. הוא גם מרבה להופיע באולמי הקונצרטים. זו הופעתו הראשונה עם הפילהרמונית הישראלית. איתן דרורי טנור (גונזלווה) איתן דרורי, יליד ישראל, הופיע כסולן עם התזמורת הקאמרית הישראלית, תזמורת רמת גן, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, סימפונט רעננה, התזמורת הקאמרית הרצליה, תזמורת הברוק הירושלמית, התזמורת הסימפונית ירושלים, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הוא 2014־ הפילהרמונית הישראלית ועוד. מ מופיע בקביעות באופרה הישראלית וקודם לכן היה חבר במיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית. הופעותיו בפסטיבלים כוללות את החג של החגים בחיפה, צלילים במדבר, כפר בלום היה ממקימי אנסמבל נביאי 2003־ ואבו גוש. ב הקווינטה - רביעיית קולות גברים, המתמחה במוזיקה עתיקה מימי הביניים ועד הברוק. הוא זכה במלגות של קרן התרבות אמריקה־ישראל, קרן רונן והמכון הישראלי לאמנויות הזימרה ובמלגות ברקוביץ' ואלי לאון. דניס סדוב באס (דון איניגו) דניס סדוב, יליד רוסיה, הוא אחד הזמרים הלא אמריקאים הבודדים שהוזמנו להשתתף בתוכנית האמנים הצעירים ע"ש לינדמן של המטרופוליטן אופרה. הוא הופיע בבתי האופרה המובילים בעולם, בהם המטרופוליטן אופרה בניו יורק, בית האופרה המלכותי קובנט גרדן בלונדון, לה מונה בבריסל, לה סקלה במילנו, האופרות של פריז, ליון, ברצלונה ועוד. הוא אורח קבוע בפסטיבלי הקיץ החשובים בעולם, לרבות אקס־ אן־פרובנס, ספולטו ואספן. דניס סדוב הופיע כסולן בקונצרטים וכן ברסיטלים ברחבי אירופה, בישראל ובארה"ב והשתתף בהקלטות אחדות. הוא כבר הופיע עם הפילהרמונית הישראלית. טליה ברדה מבצעת־יוצרת טליה ברדה היא רקדנית ויוצרת בתווך בין מחול פרפורמנס ואמנות פלסטית. היא בוגרת התוכנית , בניהולם RE-SEARCH להכשרת רקדנים יוצרים האמנותי של אור מרין ואורן נחום, ובימים אלו מסיימת את שנת הסטאז׳ של התוכנית. היא למדה במסלול המלא של בית הספר למחול ”הקבוצה“ ובתוכנית פושפין לאמנות, עיצוב THIS IS ואדריכלות. היא השתתפה ביצירה מאת טינו סגל (מוזיאון תל אביב), TECHNOLOGY ביצירה "בואו תשכבו" מאת נעה דר ומיכל סממה (פסטיבל חשיפה בינלאומית) וכמו כן בפסטיבל הרמת מסך – מסך לאחור, בפסטיבל נפגשות ושייח אבריק. כיוצרת הציגה את עבודותיה במסגרות שונות, בהן פסטיבל אינטימדאנס האחרון.

Made with FlippingBook

RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==