2 0 2 3 - 2 0 2 4 להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: 8 7 ־ ה ע ו נ ה ה 2023 * גאלה * נובמבר - דצמבר 2 * חיפה: 2 * קלאסי במוצ”ש, פילוקלאסיקה, קלאסית קלה * ירושלים: 2 תל אביב:
להתרשמות מספרים שהפקנו, המלצות ופרטים על התהליך: rotemltd.vp4.me/books www.rotemltd.co.il ravit@rotemltd.co.il 077-5401053 פנו אלינו להצעת מחיר מותאמת גם בכמויות קטנות ופורמטים מיוחדים הוצאת ספר הינה תהליך מרגש בתוכו נאספות פיסות חיים ומתחברות יחד לכדי סיפור ייחודי ונוגע ללב. בתהליך ליווי אישי ויסודי נסייע לך לספר את אליהו "חיי" הוא סיפורו של , שנולד בירושלים בשנת ניר וסיפור חייו הוא בעצם 1922 סיפורה של ארץ ישראל וירושלים בפרט. מילדות ונערות בעיר העתיקה, הגנה על ירושלים במלחמת השחרור, חברות ב"המקשר" ו"אגד" ועד סיפור המשפחה שלנו. רותם נתקלנו בפרסום של " ", ופנינו פרסום והפקות אליהם. דבורה וגדי הצליחו לשזור את הסיפורים ברגישות ובצורה מקסימה, עם ידע רב ומקצועי. קיבלנו ספר שהוא ממש ספר היסטורי, ובעיקר מזכרת נהדרת מאבא יקר, שסיפור חייו הוא סיפור הארץ הזאת. נכנסתם לליבנו - ולא נותר אלא להודות לכם על מזכרת מיוחדת שהותרתם לנו, לאשתו, לילדים, לנכדים ולנינים. משפחת ניר " " הליווי כולל: מפגש ראשוני ותיאום ציפיות (ללא התחייבות) הקלטה, תמלול, איסוף חומרים והקלדה שיכתוב ומיון, הגהות ועריכה לשונית תחקיר היסטורי מקיף בחירה, עיבוד וחידוש התמונות והמסמכים עיצוב גרפי הבאה לדפוס, הדפסה וכריכה המרה לספר דיגיטלי, שזמין לקריאה מכל מחשב הסיפור שלך
הפ י ל ה רמ ו נ י ת ה י שר אל י ת בידי ברוניסלב הוברמן 1936 , נוסדה בתרצ"ז להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן אולם הקוצרטים ע"ש לואי תל-אביב, ירושלים וחיפה: 1 מחלקת המנויים, רח' הוברמן * 3766 / 03-6211777 :' טל 1533-5253695 : פקס 6123401 , ת״א 23500 ' ת' דכתובת למכתבים: www.ipo.co.il אתר האינטרנט של התזמורת: 055-7000232 מסרונים: | info@ipo.co.il דוא"ל: הפילהרמונית הישראלית נתמכת בידי משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, המחלקה למוזיקה, קרן הפילהרמונית הישראלית, קרן התרבות קנדה-ישראל, ידידי התזמורת בבריטניה, באוסטרליה, בארגנטינה, בברזיל ובצרפת, וכן היא נתמכת ומיוצגת בארה"ב בידי אגודת ידידי התזמורת בארה"ב הפסנתרים מבית סטיינוויי שבהם מנגנים הסולנים הם תרומתם של מר יוסף בוכמן, פרנקפורט ושל גב' קרול שוסלר, ניו יורק מ נ צ ח א ל כ ס נ ד ר ב ל ו ך ק ל ר נ י ת נ י ת ש ר ו ן ק ם 2 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 19:00 | י"ט בכסלו תשפ"ד | 2.12.23 | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש קונצרט לזכרו של נחמיה רובין 19:00 | י"ז בכסלו תשפ"ד | 30.11.23 | ' יום ה | פילוקלאסיקה בסיוע קרן דיאן ונורמן ברנשטיין, וושינגטון די'סי' 19:00 | כ"ג בכסלו תשפ"ד | 6.12.23 | ' יום ד | קלאסית קלה מוקדש לזכרו של צ'רלס פטשק, מידידי הפילהרמונית הישראלית בארה"ב ירושלים, תיאטרון שרובר 19:00 | כ' בכסלו תשפ"ד | 3.12.23 | ' יום א בסיוע ארווינג שניידר ומשפחתו, מידידי הפילהרמונית הישראלית בניו יורק, לזיכרה של הלן שניידר חיפה, אודיטוריום חיפה 19:00 | כ"ב בכסלו תשפ"ד | 5.12.23 | ' יום ג | גאלה
מ נ ו י ו ת ו מ נ ו י י ם י ק ר י ם , אנחנו מאמינים שלמוזיקה שמור תפקיד חשוב בימים קשים אלו, ולמרות האתגרים העומדים .87־ בפני כולנו, אנחנו נחושים להמשיך לנגן עבורכם ולפתוח את העונה ה מרגע פרוץ המלחמה, התזמורת התגייסה לסייע במגוון דרכים: נגני התזמורת מופיעים בהתנדבות בפני תושבי עוטף עזה, פצועי המלחמה והצוותים הרפואיים בהרכבים מצומצמים, מצפון ועד דרום. צופים ברחבי 160,000־ קיימנו את הקונצרט המקוון "תרועה לישראל" שהועבר בשידור חי לכ העולם, והשתתפנו במשדר תרומות מיוחד של תאגיד השידור הישראלי, במסגרתו גויסו כשמונה מיליון שקלים למען תושבי הדרום. בימים אלו אנו מקליטים תכניות מוזיקליות המיועדות לילדים, בתקווה כי באמצעותן יוכלו להיחשף למוזיקה קלאסית עד שנחזור ונגיע אליהם לבתי הספר. אנחנו נמשיך לסייע ככל הניתן, והקונצרטים הקרובים יהיו פתוחים ללא תשלום עבור תושבי עוטף עזה וצפון הארץ שפונו מבתיהם, מתוך כוונה לספק להם רגע של נחמה והפוגה. בהזדמנות זו נביע את תודתנו הכנה למנצח אלכסנדר בלוך ולקלרניתנית שרון קם, שהגיעו לארץ כמתוכנן בימים לא פשוטים אלו על מנת לנגן איתנו, כאות הבעת תמיכה בישראל. מרגש לציין כי אמנים רבים הביעו את רצונם לתמוך בנו ולבוא לארץ בהקדם כדי להופיע עם התזמורת. התזמורת מחוברת בעבותות אל החברה הישראלית. אנו כואבים את כאבה ונפעמים מעוצמת הסולידריות ומהאופטימיות של הרוח הישראלית, ומבקשים להשתתף בצערן של משפחות ההרוגים והנרצחים, לאחל רפואה שלמה לפצועים ולחזק את ידיהן של משפחות הנעדרים והחטופים. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לעונה של מוזיקה, ריפוי ותקווה. בברכה, להב שני, מנהל מוזיקלי הנהלת הפילהרמונית הישראלית
)1 9 1 8 - 1 8 6 2 ( ק ל ו ד דב י ס י התרחשה בפריז 1894 בדצמבר 22 במוצאי שבת היסטוריה כפולה. בגדה השמאלית, בבניין בית , ניתן פסק לה שרש מידיהמשפט מול בית הכלא הדין במשפטו של אלפרד דרייפוס. השופטים קבעו פה אחד כי הקצין היהודי אשם בבגידה במולדת. בגדה הימנית בוצעה לראשונה יצירתו של קלוד דביסי "פרלוד לאחר הצהריים של פאון". הקהל באולם התלהב כל כך עד שלתזמורת לא הייתה ברירה אלא לנגן את היצירה בשלמותה פעם נוספת. הוא איור חופשי מאוד לפואמה "אחר פרלודה הצהריים של פאון" מאת המשורר הסימבוליסט סטפן מלארמה. הפואמה כתובה בריתמוס חופשי, ללא משקל, בלשון סובייקטיבית ואסוציאטיבית עמוסת סמלים ומטאפורות. פאון (אל מיתולוגי שחציו תיש וחציו אדם) מתעורר משנת הצהריים שלו, או שמא הוא עדיין בעיצומה, מתבונן בשתי נימפות שהוא רואה לידו, ומתאר במונולוג דרמטי ואירוטי את הרפתקאותיו איתן. לאורך הפואמה כולה חל טשטוש בין חלום לערות, בין הזיה למציאות. "האם אהבתי חלום?" הפאון שואל. טשטוש מוזיקלי המקביל לטשטושו התודעתי של דביסי. פרלוד של הפאון ניתן לשמוע ב היצירה כתובה לתזמורת קטנה, ללא חצוצרות, טרומבונים, טובה וכלי הקשה, פרט לשתי מצילות עתיקות. התזמור המצומצם, שבמרכזו החליל, האבוב, הקלרינט, הקרן והנבל, רחוק מהתזמור הגרנדיוזי של יצירות הענק של מלחיני הרומנטיקה דוגמת ברליוז, וגנר וברוקנר. הוא מאפשר מצלול מצומצם, שאינו מבריק ואינו כבד, נפתח בנגינת פרלודאלא אינטימי ומסתורי. ה חליל ללא ליווי, עולה ויורדת, סובבת סביב עצמה. הקו המלודי מלא כרומטיקה וכתוב במקצב כל כך לא שגרתי עד שאי אפשר להבין באיזה סולם ובאיזה משקל היצירה כתובה. כעבור כמה תיבות נכנסים האבובים, הקלרינטים, הקרן והנבל, אך הסולם והמשקל עדיין בלתי ניתנים לזיהוי. ההרמוניה לאורך כמעט כל היצירה אינה מערכת קונסיסטנטית של מתחים והרפיות, כמקובל במוזיקה המערבית מאז תקופת הבארוק, אלא (כמו) צובעת את ההתרחשות המוזיקלית. מנגינת החליל המטושטשת מופיעה ביצירה פעמים נוספות, בכל פעם בליווי כלי והרמוני אחר, בכל פעם בצבע אחר. מלבד הופעותיו החוזרות של נושא החליל ניתן למנות שתי התרחשויות מרכזיות נוספות: האחת, כאשר הקלרינט, ולאחריו האבוב, מנגנים מעין וריאציות על נושא החליל באופי מעט אחר, ערני יותר. השנייה, כאשר התזמורת כולה מנגנת נושא רחב יריעה ב־רה במול מז'ור, המקביל לשיא ההרפתקה האירוטית של הפאון. דביסי לא אהב שמכנים את המוזיקה שלו "אימפרסיוניסטית", אולם מובן מדוע הכינוי רווח. בדומה לציור האימפרסיוניסטי המתאר את הרושם מהאובייקט, ולא את האובייקט עצמו, ובדומה לשירה הסימבוליסטית המתארת את האפקט שהדבר יוצר, ולא את הדבר עצמו, כך המוזיקה של דביסי מלאה ערפול טונלי, רתמי, הרמוני ותזמורי, מטשטשת את כל ההבחנות המוזיקליות שהיו מקובלות בימיו. משפט דרייפוס טלטל את החברה הצרפתית. צלילי החליל של הפאון שינו את עולם המוזיקה לנצח. עודד שני-דור דקות 10־ כ פ ר ל ו ד ל א ח ר ה צ ה ר י י ם ש ל פ א ו ן
)1 8 2 6 - 1 7 8 6 ( ק ר ל מ ר י ה פ ו ן ו ב ר כשהיינריך ברמן, הקלרניתן של תזמורת מינכן, את הבכורה של הקונצ'רטינו שהלחין 1811־ ניגן ב עבורו ובר, היצירה זכתה להצלחה מסחררת. מלך בוואריה, מקסימיליאן הראשון יוזף, התלהב כל כך עד שמייד הזמין מהמלחין שני קונצ'רטי באורך מלא לכלי. שני הקונצ'רטי, הראשון ב־פה מינור והשני ב־מי במול מז'ור, הולחנו במהרה ובוצעו על ידי ברמן בהמשך אותה שנה. שלוש היצירות האלו היו ההצלחה הכי גדולה של המלחין הצעיר עד אז, וסימנו את תחילת שיתוף הפעולה האמנותי שלו ושל ברמן, שיתוף פעולה שהוליד כמה מן היצירות החשובות ברפרטואר הקלרינט. לא־קלרניתנים מכירים את ובר בעיקר בזכות האופרות הרומנטיות הגרמניות שהלחין מאוחר יותר בקריירה שלו, ובראשן "הקלע החופשי". עולם האופרה נוכח גם בקונצ'רטו הראשון לקלרינט, במיוחד בשני הפרקים הראשונים. הפרק הראשון מלא דרמה ומסתורין, כמו גם שינויי אווירה ודינמיקה קיצוניים. הקלרינט נע על כל קשת הרגשות, כמו עובר בין דמויות, מערכות וקווי עלילה, ויוצר, יחד עם התזמורת, סיפור רב תהפוכות בצלילים בלבד. הפרק השני נפתח כאריה אינסטרומנטלית, בדומה לפרקים האיטיים בקונצ'רטי של מוצרט. אולם, באמצע הפרק מתרחש מהפך. הסולם מתחלף מ־דו מז'ור ל־דו מינור, ובמקום מנגינה רחבה ושירתית הקלרינט מנגן אקורדים מפורקים כשברקע כלי התזמורת השונים מנגנים שברי מנגינות. האריה האינסטרומנטלית חוזרת לקראת סוף הפרק. קליל באופיו, וכך גם רוב האפיזודות הרונדונושא בו, אך גם כאן ובר יוצר דרמה דרך משחקים של מלודיה, הרמוניה, מקצב ותזמור. מאז כתיבתם, הקונצ'רטי של ובר הפכו ללחם חוקם של קלרניתנים ברחבי העולם. הם מבוצעים תדיר ואהובים על מוזיקאים ועל הקהל הרחב. אנחנו חבים לוובר לא רק את היצירות הנהדרות האלו, אלא גם, באופן עקיף, כמה מהיצירות שנים לאחר 80 . האדירות של מאסטר גרמני אחר כתיבת הקונצ'רטי של ובר יוהנס ברהמס חשב להפסיק להלחין. הוא השלים את החמישייה השנייה שלו לכלי קשת והיה בטוח שזו תהיה הוא שמע את 1891 יצירתו האחרונה. אולם, במרץ הקלרניתן ריכרד מילפלד מבצע את הקונצ'רטו הראשון של ובר. הנגינה של מילפלד והקונצ'רטו של ובר עוררו בו השראה כה גדולה עד שהוא חזר לכתוב, וכך נולדו שלישיית הקלרינט וחמישיית הקלרינט. שלוש שנים לאחר מכן הוא כתב שתי סונטות לקלרינט ולפסנתר, הראשונה בפה מינור, והשנייה ב־מי במול מז'ור, כמחווה לשני הקונצ'רטי הנפלאים של ובר. עודד שני-דור דקות 21־ כ ב ־ פ ה מ י נ ו ר ל ק ל ר י נ ט 1 ' ק ו נ צ ' ר ט ו מ ס 7 3 ' ו ל ת ז מ ו ר ת , א ו פ אלגרו אדג'ו מא נון טרופו רונדו: אלגרטו
profimex@profimex.com www.profimex.com עכשיו יותר מתמיד חשוב לבדוק עם מי משקיעים משקיעים כשירים, בפגישה אישית נציג בפניכם את הפרטים המלאים על הקרנות הקודמות שלנו, אסטרטגיית ההשקעות, התשואות שהשגנו למשקיעים במשך למעלה וכיצד אנו שומרים על האינטרסים של מידע מלא על הקרן השישית שנה, 25- מ המשקיעים שלנו במחוייבות אמיתית בד בבד עם השגת תוצאות מרשימות. הקרן השישית תמשיך את אסטרטגיית ההשקעה הייחודית של קרנות לגידור סיכונים באמצעות "פיזור-על" בין השקעות הפורטפוליו. CircleOne , תקופה 2024-2025 הקרן תכלול השקעות שתיבחרנה בעיקר בשנים שצפויה להביא עמה הזדמנויות השקעה מיוחדות. הצטרפו אלינו לעשור שלישי של השקעות נדל”ן גלובליות בהגינות, יושרה ושקיפות Profimex CircleOne VI קרן הנדל"ן השישית של פרופימקס 09-7774444
)1 8 9 7 - 1 8 3 3 ( י ו ה נ ס ב ר ה מס ברהמס הוא ממשיכו הנאמן של בטהובן בכושר ההמצאה ובפיתוח של נושאים ורעיונות מוזיקליים בתהליך היצירה הסימפונית. ממוטיבים צנועים ומנוגדים באופיים הוא מפתח ומעצב, בדמיון ובהשראה, יצירות סימפוניות שופעות יופי, דרמה, אנושיות, פיוט ועוצמה פנימית. ברהמס עמד באתגר הכמעט בלתי אפשרי לאחר בטהובן: ליצור בכוח האדריכלות המוזיקלית ארבע סימפוניות שכולן מלאכת מחשבת מתוחכמת ומושלמת, יצירות שהן משיאי המוזיקה בכל הזמנים. המאפיין את המוזיקה של ברהמס הוא חוש קלאסי לצורה ולמיבנה והיכולת להביע בצלילים רגשות אנושיים עמוקים, במסגרת התפתחות בלתי פוסקת ורבגונית של רעיונות בסיסיים המוצגים בראשית היצירה. יש במוזיקה שלו שילוב נדיר של השפעות מהיידן, בטהובן ושומאן. למרבה הפלא, כל הרעיונות השונים והנוגדים מתקשרים ומתאחדים במירקם הסימפוני למסגרת מגובשת אחת. בנאמנות למסורת הקלאסית השכיל ברהמס להעניק לסימפוניות תכנים רומנטיים בממדים חדשים ומקוריים, בכתיבה לתזמורת סימפונית בהרכב נוסח בטהובן, שוברט, מנדלסון ושומאן. על אף העובדה שברהמס אינו נחשב, בדרך כלל, למלחין חדשן ומהפכן כמו בטהובן, ברליוז ווגנר, השפעתו היתה משמעותית על מלחינים שבאו בעקבותיו, גם מהמאה העשרים. ברהמס נמנע בעקביות מלתת הסברים ופירושים כתובים ליצירותיו ואף נטה לא לייחס להן משמעות ספרותית ותוכניתית. הוא איפשר למוזיקה שכתב לדבר בעד עצמה. קשה להאמין כי בחייו היה ברהמס מלחין שנוי במחלוקת. מוזיקאים נודעים ומבקרי מוזיקה ניסו להמעיט מחשיבותו והיו שאף ליגלגו בגלוי ולעגו למעמדו כמלחין. מוזר ומפתיע - אך האמת היא שברהמס היה אחד המלחינים המותקפים והמושמצים ביותר בהיסטוריה. יצירותיו גרמו לגיבוש שני מחנות, תומכים ומתנגדים, ועמדו במרכזם של ויכוחים סוערים. בימינו הטענות נגדו נשמעות מגוחכות. יצירותיו התזמורתיות והקאמריות צועדות בראש רשימת היצירות הנכללות בקביעות בקונצרטים, ברסיטלים ובשידורים. כמעט כל מנצח המכבד את עצמו הקליט במהלך הקריירה שלו את הסימפוניות של ברהמס. הקומוניקטיביות של ברהמס חורגת מעבר לזמן ולמקום ומעידה על גדולתו האוניברסלית כמלחין. ליצירותיו כוח עמידה ייחודי מבלי שניסה אי-פעם "לרדת" לטעם הקהל בפעלולים תזמורתיים ובברק חיצוני לשמו. תמיד היה חסר פשרות בנאמנותו לאמת הפנימית ולעקרונות המוזיקליים הנעלים ביותר. בתקופת הלחנת הסימפוניה השנייה היה ברהמס בשיא כוחו היצירתי. הוא החל בכתיבה בהיותו בן ארבעים וארבע, 1877־ אינטנסיבית ב באחת מחופשות הקיץ המאושרות שהיו גם פוריות ומבורכות ביצירה, במקום בשם פרטשאך ליד ורתרזה בקרינתיה שבאוסטריה. ברהמס קיבל דקות 40־ כ ב ־ ר ה מ ז ' ו ר 2 ' ס י מ פ ו נ י ה מ ס אלגרו נון טרופו אדג'ו נון טרופו אלגרטו גרציוזו אלגרו קון ספיריטו
השראה מרחשי הטבע ומטיולים ארוכים ברגל באווירה אידילית בכרי מרעה ובשדות, במרחבים הפתוחים של הרים נישאים ואגמים שלווים. הוא סיים את הכתיבה בסתיו באותה שנה באזור כפרי ליד באדן-באדן. אולם למעשה רשם ברהמס את הרעיונות הראשונים של הסימפוניה עוד בקיץ בעת חופשה בהיידלברג, כאשר היה טרוד 1875 בהשלמת הסימפוניה הראשונה. נגינת הבכורה היתה בקונצרט חגיגי של התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של הנס 1877 בדצמבר 30־ של וינה ב ריכטר, מגדולי המנצחים של זמנו. מיד לאחר סיום הסימפוניה השנייה החל ברהמס בכתיבת הקונצ'רטו ב־רה מז'ור לכינור (אכן קיימת קירבה בין הנושאים בשתי היצירות). כמו כן שקד באותה ושני 76 ' תקופה על כתיבת הקטעים לפסנתר אופ . ברהמס 74 ' המוטטים למקהלה א-קאפלה אופ הקדיש כעשרים שנה מחייו להשלמת הסימפוניה ואילו את הסימפוניה השנייה 1876־ הראשונה ב כתב בזמן קצר יחסית, במרוצת חודשים אחדים. נהוג לכנות את הסימפוניה בשם "הפסטורלית" של ברהמס, כדי להדגיש את אופייה המשוחרר, השופע חדווה ואושר, לעומת הדרמה ההרואית והטרגדיה של הסימפוניה הראשונה. אכן, על הסימפוניה שורה בחלקה הגדול אווירה זוהרת, שטופת שמש, רגועה ואופטימית, בהשוואה לסימפוניות האחרות של ברהמס. אולם מבעד למעטה הפסטורלי מורגשת גם תחושה עזה של מאבק, יגון ופסימיות האופיינית לברהמס, תחושה הקשורה לניסיונו מאז ימי ילדותו, כי מנת חלקו של האדם עלי אדמות אינה רק אידיליה ושמחה, אלא גם, ובעיקר, צער, סבל, בדידות ומכאובים. מסופר שברהמס כתב למו"ל שלו, לאחר שהשלים את הכנת כתב־היד לדפוס: "עליך להכין מסגרת אבל שחורה על הפרטיטורה כדי שהמלנכוליה ביצירה תיראה גם כלפי חוץ". משפט זה זכה לפירושים שונים וגרם לאי־הבנות, ואף נתקבל כהערה אירונית בעלת משמעות כפולה בכוונה תחילה. אולם אין ספק שהערה זו, מצידו של המלחין, מבטאת אל נכון את הצד הקודר והטרגי של הסימפוניה השנייה, במיוחד בהתפתחות הדרמטית והנסערת במהלך הפרק השני. ראוי להזכיר: ארתורו טוסקניני בחר לנצח על הסימפוניה בקונצרט הבכורה של הפילהרמונית הישראלית (אז התזמורת .1936 בדצמבר 26־ הארץ-ישראלית) בתל-אביב, ב ההרכב התזמורתי הנדרש בסימפוניה כולל שני חלילים, שני קלרינטים, שני בסונים, ארבע קרנות, שתי חצוצרות, שלושה טרומבונים, טובה, טימפני וכלי קשת. המוטיבים העיקריים מופיעים כבר בחמש התיבות הראשונות בצ'לי ובקונטרבאסים, בעקבותיהם בקרנות ובבסונים, ולאחר מכן בקלרינטים, באבובים ובחלילים - כלים בעלי תפקידים בולטים בסימפוניה. הכינורות מצטרפים בלחן מעודן וזמרתי שיש דולצ'ה, כהנחיית המלחין. המונח דולצ'הלנגנו (במתיקות) מופיע פעמים אחדות בפרק הראשון. הרעיון הפותח, רה - דו-דיאז - רה, חוזר כחוט השני במהלך הפרק כולו ומגיע לשיא דרמטי בחלק הפיתוח האמצעי. אפשר להבחין בו בשינויים, ברמזים ובוַריאציות בפיתוח המוזיקלי במהלך הפרק כולו וגם בפרקים האחרים של הסימפוניה. הנושא הראשי השני, באופי של ולס, מנוגן בידי הצ'לי והויולות ושופע חמימות ). נושא מקסים זה קנטנדו"ברגש ובזמרתיות" ( מזכיר את שיר הערש המפורסם מתוך חמישה ואת 1868־ , שהלחין ברהמס ב 49 ' שירים, אופ ב־לה מז'ור מתוך ולסים לפסנתר 15 ' הוולס מס . כלי הנשיפה מעץ, 1865־ , מ 39 ' בארבע ידיים, אופ סולו וביחד, ממשיכים באווירה בחיק הטבע של המרחבים הפתוחים תחת כיפת השמיים. בסיום הפרק בולט הקטע החולמני והזמרתי לקרן סולו ולכלי קשת (בפריטה), ברעיונות הראשונים, עד לצלילים הנמוגים בנימה חרישית ופיוטית. הפרק השני, האיטי, ב־סי מז'ור, מלנכולי וקודר. בפתיחתו יש שילוב של שני נושאים בלחן מלודי מלא הבעה בצלילים הגבוהים של הצ'לי, כאשר הבסונים מנגנים נעימה מנוגדת. הכינורות מצטרפים אף הם בנושא של הצ'לי. שיאו של הפרק בהתפרצות נסערת בזעקת כאב של צער וזעם. שלושת הטרומבונים, המשתתפים גם בפרק הראשון ובפרק הרביעי, תורמים בקטעים השקטים גוון מיסתורי וערפילי, אולם נעלמים לפני הסיום המהורהר והחרישי של הפרק. בפרק השלישי, סקרצו ב־סול מז'ור, שולטת אווירה פסטורלית למהדרין, מעודנת ונינוחה, כאשר כלי הנשיפה מעץ פותחים בליווי של פריטה בכלי הקשת. לפרק צורת רונדו עם חלקי-ביניים ושתי חטיבות טריו בשינויים ריתמיים של הלחן הפותח. גם פרק זה מסתיים ברוח חולמנית ומהורהרת. פרק הסיום בנוי כמלאכת מחשבת מרתקת של שילובי נושאים ומתחיל בכלי הקשת (ובצליל אחד בקרנות ובחצוצרות) בצלילים כהים וחרישיים
* * * * הנובעים מהמוטיב הראשון של הסימפוניה. מיד מתרחשת התפתחות המובילה להתפרצות עזה ודינמית בתזמורת כולה. מעבר בפריטה ) מוליך אל נושא ראשי שני, רחב, פיציקטו( זמרתי ונוגה, בכלי הקשת. הטרומבונים והטובה שבים ומצטרפים בחטיבת הפיתוח, השופעת להט ותנופה. הסימפוניה מסתיימת בהתעלות צוהלת, בניצחון הרוח האנושית, כאשר הקרנות, החצוצרות והטרומבונים מריעים במוטיב מהנושא השני, בחדוות חיים זוהרת, עד לאקורד הסופי ב־רה מז'ור. הפלא שבסימפוניה נובע מהעובדה שעל אף האירגון המגובש, הקלאסי והקפדני של הרעיונות והנושאים, ניתנת בה הזדמנות נדירה לחוויה סוחפת של האזנה ליצירה המתפתחת בטבעיות ובחופשיות, בספונטניות רבת דמיון והשראה ובהמצאה חוגגת. ישראל דליות
ל ז כ ר ו ש ל נ ח מ י ה ר ו ב י ן להוריו מתילדה וחיים, ממייסדי 1948 נחמיה רובין נולד בקיבוץ שדות־ים בשנת הקיבוץ. נחמיה, שגדל והתחנך בקיבוץ, התגלה כבר בילדותו כברוך כישרונות והירבה לעסוק באמנות וביצירה. בבגרותו עבר נחמיה לתל אביב והשתלב בפעילות העסקית הענפה של אביו. נחמיה היה שותף בהנהלה הבכירה בקבוצת אשטרום ובקבוצת אלייד. לימים, נבחר נחמיה להצטרף לנאמנות ע"ש אהרון גוטווירט. במסגרת הנאמנות היה נחמיה שותף לתרומה גדולה לחינוך, לתרבות ולקהילה בארץ. לאחר מאבק ממושך במחלה. 2016 נחמיה נפטר בשנת בנו ומשפחתו, המתגעגעים וחסרים אותו, מנציחים את זכרו דרך אהבתו הגדולה למוזיקה, שליוותה אותו לאורך כל חייו, ומקדישים לזכרו קונצרט לתמיד.
ה ק ו נ צ ר ט ה ב א 3 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 20:00 | י"א בטבת תשפ"ד | 23.12.23 | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש עומר מאיר ולבר מנצח קלרה־ג'ומי קנג כנרת יעקב (יקי) ראובן, עדי טנא, עומר שבתאי, רועי חן נגני מנדולינה כינורות) 4־ מנדולינות (במקור ל 4־ ויוולדי: קונצ'רטו ל 2 ' פרוקופייב: קונצ'רטו לכינור מס 6 ' שוסקטוביץ: סימפוניה מס חיפה, אודיטוריום חיפה 20:00 | י"ג בשבט תשפ"ד | 23.1.24 | ' יום ג | גאלה ירושלים, תיאטרון שרובר 20:00 | י"ח בשבט תשפ"ד | 28.1.24 | ' יום א איוון פישר מנצח מאו פוג'יטה פסנתרן 2 ' סן־סאנס: קונצ'רטו לפסנתר מס דביס: אביב 3 ' סאטי: ג'ימנופדי מס 2 ' ראוול: דפניס וכלואה, סוויטה מס 3 ' סאטי: גנוסיין מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 20:00 | כ"ה בשבט תשפ"ד | 4.2.24 | ' יום א | פילוקלאסיקה יואל לוי מנצח בזוד אבדוריימוב פסנתרן ("הקיסר") 5 ' בטהובן: קונצ'רטו לפסנתר מס 4 ' בטהובן: סימפוניה מס
ה ק ו נ צ ר ט ה ב א תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 20:00 | כ"ז באדר א' תשפ"ד | 7.3.24 | ' יום ה | קלאסית קלה זובין מהטה מנצח זרינה אבייבה (לאונורה) סופרן יקטרינה סמנצ'וק (אזוצ'נה) מצו־סופרן פביו סרטורי (מנריקו) טנור מסימו קבלטי (הרוזן די לונה) בריטון סימון לים (פרנדו) באס ניקה ינקלביץ' (אינס) סופרן פליקס ליבשיץ (רואיז, שליח) טנור יואב איילון (צועני זקן) באס המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני ורדי: הטרובדור (אופרה בביצוע קונצרטי) הסידרה הקאמרית 17:00 | ימי שבת אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב בדצמבר 16־ בסידרה הקאמרית יתקיים ב 3 ' קונצרט מס . בקונצרט ישתתף אנסמבל מוזיקת בארוק המורכב 2023 מחברי התזמורת הכנרים הדר כהן, שרון כהן, גלעד ריבקין ויוקי אישיזקה, הוויולניות סופיה לבד ולטם ביידר בן אהרן, הצ'לנים גל ניסקה ולינור כץ, נגן הבאס אורי ארבל, האבובן ליאור מישל וירוט ונגן הצ'מבלו יזהר קרשון. בקונצרט יבוצעו יצירות מאת קורלי, פרסל, י.ס באך, מרצ'לו וראמו. לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת המנויים של התזמורת *3766 טלפון
תוכניות לחינוך מוזיקלי ולקשר עם הקהילה של הפילהרמונית הישראלית מתוך מחויבות עמוקה לחינוך המוזיקלי בישראל ולשיפור האקלים החברתי־חינוכי באמצעות המוזיקה, מטפחת הפילהרמונית הישראלית, מזה למעלה משני עשורים, שתי תוכניות מוזיקליות נרחבות ומשקיעה בהן עבודה ומשאבים רבים: מפתח במטרה לחשוף ילדים ובני נוער למוזיקה הקלאסית בכלל ולפילהרמונית 2000 תוכנית "מפתח" נוסדה בשנת הישראלית בפרט. העיקרון המנחה של התוכנית הוא שהקונצרט הוא שיאו של תהליך ההכנה. באמצעות תהליך מובנה, התוכנית מפתחת את יכולת ההאזנה של התלמידים ומקנה להם ידע, הכרות ואהבה למוזיקה. כאשר הם מגיעים לאולם הקונצרטים להאזין לתזמורת, הם יכולים להתרגש וליהנות מהמוזיקה. תוכנית "מפתח" מפעילה תוכניות לכל קבוצות הגיל, מגני ילדים, בתי ספר יסודיים, תיכונים, קונסרבטוריונים, מגמות מוזיקה ונגנים צעירים, וכן לקהל המבוגר. בנוסף, התוכנית יוזמת פעילות מיוחדת בפריפריה. בבחירת הקונצרטים לגנים ולבתי הספר קיימת התייחסות להקשר התרבותי, החברתי והאקטואלי. כך, למשל, נבחרו תוכניות בנושא איכות הסביבה, חקר החלל, מוזיקה קלאסית מערבית ומזרחית ועוד. קונצרטי "מפתח" מעניקים הזדמנות לנגנים ונגניות צעירים להופיע כסולנים עם התזמורת על במת היכל התרבות. תלמידים. כמו כן יש תוכניות מיוחדות לסטודנטים, לחדרי מורים 15,000־ מדי שנה לומדים בתוכנית כ ולכל קבוצה ייחודית הפונה לתזמורת ומעוניינת בהאזנה לקונצרט. ימי כלי מיוחדים מאפשרים לנגנים צעירים מכל רחבי הארץ לפגוש את נגני התזמורת בהיכל התרבות, להשתתף בסדנאות ולשמוע קונצרטים ספציפיים לכלי שלהם. ארועים אלו מקדמים את הנגנים הצעירים, יוצרים מודלים להזדהות ומעניקים מוטיבציה ענקית להתמדתם בנגינה. התכנית מתאפשרת בזכות תמיכתם הנדיבה של ידידי הפילהרמונית הישראלית בארצות הברית.
סולמות - מוזיקה לשינוי חברתי , במטרה ליצור תשתית רחבת הקף לסיוע חברתי ולשינוי תרבותי 2010 תוכנית "סולמות" הוקמה בשנת עמוק באמצעות המוזיקה, תוך שימת דגש על הקבוצות החברתיות החלשות ביותר. בוונצואלה, שיצרה שם שינוי חברתי משמעותי באמצעות אל סיסטמההתוכנית נוסדה בהשראת תוכנית לימודי מוזיקה ונגינה בתזמורת כמעט מהשלב ההתחלתי ביותר. תזמורות: בנצרת, במגדל העמק, בעפולה, בפרדס חנה, באור עקיבא, ברחובות, 12 כיום פועלות ברחבי הארץ .18 עד 10 בבאר שבע, בערד ובמצפה רמון. בתזמורות מנגנים כאלף תלמידים מגיל התלמידים המצטיינים זוכים לליווי מקצועי נוסף, ושניים מהם אף התקבלו לתזמורת צה"ל. חלק מחיילי צה"ל, שזכו למעמד מוזיקאי מצטיין, מצטרפים מדי שבוע למערך "סולמות" ובאים להתאמן עם התלמידים ולקדם אותם. תוכנית "סולמות" נהנית מליווי מקצועי ואדמיניסטרטיבי של הפילהרמונית הישראלית. כל תלמידי "סולמות" מגיעים לפחות פעם בשנה להיכל התרבות בתל אביב, פוגשים נגני תזמורת מקרוב בסדנאות ובקונצרטים קאמריים ומאזינים לפילהרמונית הישראלית בקונצרט. יו"ר סולמות: הגב' רחל עופר
אלכסנדר בלוך מנצח אלכסנדר בלוך, יליד צרפת, מונה למנהל המוזיקלי של התזמורת הלאומית של ליל בתחילת עונת הוא היה גם מנצח אורח 2015-21 . בשנים 2016-17 ראשי של התזמורת הסימפונית של דיסלדורף. בין הופעותיו הבולטות בשנים האחרונות ניתן למנות את הופעות הבכורה שלו עם האופרה הממלכתית של בוואריה, התזמורת הסימפונית של ברן, התזמורת הסימפונית הגרמנית ברלין וכן בכורת האופרה "שיעורים באהבה ואלימות" מאת ג'ורג' בנג'מין באופרה של ליון. בעונות קודמות ניצח על תזמורת שוויץ המערבית, תזמורת המרכז לאמנויות הבמה בבייג'ין, הסימפונית של ונקובר, תזמורת הבי'בי'סי הלאומית של ויילס וסיור קונצרטים בכוויית עם התזמורת הסימפונית של לונדון. כמו כן הופיע כמנצח אורח עם תזמורת הקונצרטחבאו, התזמורת הפילהרמונית של רדיו צרפת, התזמורת הלאומית של איל־דה־פראנס, התזמורת הלאומית של ליון, התזמורת הלאומית של צרפת, התזמורת הקאמרית הסקוטית, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, תזמורת הרדיו הנורווגית, התזמורת הפילהרמונית של אוסלו, התזמורת הקאמרית הלאומית הדנית, התזמורת הקאמרית של לוס אנג'לס, הפילהרמונית של בריסל, הפילהרמונית של סאול והפילהרמונית הישראלית. על התזמורת הלאומית של ליל ניצח גם בביצועים קונצרטיים של אופרות, בהן "דולי הפנינים" ו"כרמן" מאת ביזה, ועל המיסה מאת ברנשטין. ביצועי אופרה נוספים שלו, אשר זכו לשבחים, הם "שיקוי אהבה" מאת דוניצטי בדויטשה אוֹפּר אַם רַיין ו"טוסקה" מאת פוצ'יני באופרה של ליל. זכייתו בפרס הראשון בתחרות דונטלה פליק לניצוח של התזמורת הסימפונית של לונדון זיכתה אותו בהכרה בינלאומית ובמינוי כעוזר־מנצח בתזמורת הסימפונית של לונדון. זמן קצר לאחר מכן הופיע לראשונה עם תזמורת הקונצרטחבאו, כאשר החליף את מאריס יאנסונס בהתראה קצרת מועד. " של 2012 אלכסנדר בלוך נבחר לאחד מ"כישרונות 2012־ ) וב ADAMI( איגוד זכויות האמנים הצרפתי היה מנצח־עמית בפסטיבל טנגלווד. כמו 2013־ ו כן משך את תשומת ליבם של המנצחים מאריס יאנסונס, שארל דוטואה, פייר בולז, ברנרד הייטינק , הוא סיים את לימודי 1985 ואסה־פקה סלונן. יליד הצ'לו, ההרמוניה והניצוח בטור, באורליאן ובליל. לימים המשיך והשתלם בניצוח ובקומפוזיציה בקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה ולמחול בפריז. השלים את תואר המסטר בניצוח בכיתתו 2012־ ב של ז'ולט נאגי ולאחר מכן זכה בדיפלומה ובמלגת סר ג'ון זוקוניס במכללה המלכותית הצפונית למוזיקה.
שרון קם היא אחת הקלרניתניות הסולניות המובילות בעולם. היא מופיעה עם תזמורות ידועות 20־ בארצות הברית, באירופה וביפן מזה למעלה מ שנה. יצירות המופת של מוצרט לקלרינט נמצאות במרכז פועלה האמנותי מתחילת הקריירה שלה; ניגנה את הקונצ’רטו לקלרינט של מוצרט 16 בגיל בהופעת הבכורה שלה עם הפילהרמונית הישראלית שנה להולדתו של 250 וזובין מהטה. במסגרת חגיגות מוצרט בתיאטרון הלאומי בפראג, שודר הקונצ’רטו מדינות. 33־ שלו בביצועה בשידור ישיר בטלוויזיה ב כנגנית נלהבת של מוזיקה קאמרית היא מופיעה בקביעות עם אמנים נודעים, בהם כריסטיאן טצלף, לייף אובה אנדסנס, קרולין וידמן ורביעיית ירושלים. היא אורחת קבועה בפסטיבלי מוזיקה, בהם שלזוויג־הולשטיין, קורק, ורבייה ודלפט. שרון קם מרבה לבצע מוזיקה עכשווית וניגנה יצירות רבות בביצועי בכורה, לרבות הקונצ’רטו והרביעייה של קז’ישטוף פנדרצקי. היא “מרגישה בבית” במגוון רחב של סגנונות מוזיקליים – מקלאסי ועד מודרני וג’אז – כפי שמעידה הדיסקוגרפיה העשירה שלה. שרון קם זכתה בפרסים רבים על הקלטותיה, הכוללות בין היתר יצירות מאת ובר, רוסיני, מנדלסון, שפוהר וקלאסיקות אמריקאיות, עם תזמורת הגוונדהאוס של לייפציג בניצוח קורט מזור והסימפונית של לונדון בניצוח בעלה, גרגור בול. אלבום הטריו החדש שלה, “קונטרסטים”, שהקליטה עם שותפיה המוזיקלים הוותיקים הוויולן אורי קם והפסנתרן מתן פורת, זכה מיד עם השקתו להיכלל ברשימת המיטב של פרס מבקרי התקליטים יצאו לאור הקלטותיה עם תזמורת 2020־ הגרמני. ב הרדיו של וינה בניצוח גרגור בול ליצירות מאת ובר ובני תקופתו קרוסל וקורפינסקי. שרון קם קלרניתנית
כינור ראשון דומיטרו פוצ׳יטרי נגן ראשי• כיסא בלנש ויעקב זילברשץ איליה קונובלוב נגן ראשי• סעידה בר לב מישנה לנגן ראשי כיסא אסתר וחנוך דרזביץ דניאל אייזנשטד גנדי גורביץ אדלינה גרודסקי כיסא ג'ואן ואדוארד כהן ילנה טישין כיסא קלייר ואלברט שוסלר ז"ל פולינה יהודין סולומון כיסא סר הארי וליידי יהודית לב יומדין נעם יפה מלגת קולטון שרון כהן כיסא רבקה סקר ועוזי צוקר אלאונורה לוצקי בעילום שם דרורית פלק ניצן קאנטי כיסא רנה ובוב דרייק גלעד ריבקין כיסא נכדיה של סנדי קולינס כינור שני ארי וילאמסון* יבגניה פיקובסקי* כיסא קרן רונלד וג'ו קרול לאודר אמנון פלק** יוקי אישיזקה אלינה בויארקינה מלגת קולטון שמואל גלזר כיסא ויויאן ומיגל ברג אלכסנדר דוברינסקי כיסא אליסון ולאונרד שטרן אנה דולוב הדר כהן כיסא רחל וליאון קופלר טומוקו מלכין אסף מעוז כיסא פרנסואז ודויד וינטון סיון מעיני כיסא מייקל ופלישה קריסטל מריאנה פובולוצקי כיסא אווה ועזרא מרקוס ♦ מריה רוזנבלט כיסא ג'פרי וסוזן זמט אביטל שטיינר טונה אולגה שטרן ויולה מרים הרטמן* כיסא רות וראובן שריפט דמיטרי רטוש* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג אמיר ון דר האל** יבגניה אורן בעילום שם אריק בוכברגר מלגת קולטון לטם ביידר בן אהרן ישעיהו גינזבורג יונתן גרטנר כיסא מארק ולידיה לאואר סופיה לבד קלרה נוסוביצקי מתן נוסימוביץ׳ כיסא ג'ון פורטר ולדיסלב קרסנוב גילי רדיין־שדה כיסא רנה גלימיר הורטיג צ׳לו הרן מלצר* כיסא קרן אננברג ליה חן פרלוב* דמיטרי גולדרמן כיסא רות זיגלר ז"ל תמר דויטש מלגת קולטון אייל היימן שירי יאנסקי לינור כץ כיסא סמדר ודוד כהן קיריל מיכנובסקי כיסא משפחת גרהם אנריקא מלץ כיסא מירתה ופרד שאול גל ניסקה כיסא רינה מאייר פליקס נמירובסקי כיסא קרן לזרוס יעקב קשין כיסא אודרי ומייקל דנגור באס ברנדן קיין* ניר קומפורטי** בראד אניס הסינקופטורים של ויינטראוב אורי ארבל כיסא יוסי חכמי עמרי וינברגר כיסא פרלה וקרלוס חיניץ אנטונינו טרטוליאנו נועם מסריק כיסא אריאל ושלמה מרקל דוד סגל נמרוד קלינג נבל יוליה רובינסקי* כיסא טד והדי אורדן ז"ל חליל גי אשד* כיסא רושל ודייויד א' הירש תומר עמרני* בועז מאירוביץ׳ כיסא אדם, תמרה, ושרונה קרני כהן ליאור איתן כיסא מיכאל ואנג'לה סורקין פיקולו ליאור איתן אבוב ליאור מישל וירוט* דודו כרמל* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג דמיטרי מלכין כיסא אנג'לה וריצ'רד קמבר מ נ ה ל מ ו ז י ק ל י ל ה ב ש נ י ה פ י ל ה ר מ ו נ י ת ה י ש ר א ל י ת 2 0 2 3 - 2 4 תש פ" ד | ח ב ר י ה ת ז מ ו ר ת
תמר נרקיס-מלצר כיסא מריו א' אדלר קרן אנגלית דמיטרי מלכין קלרינט רון זלקה* כיסא ד"ר הנס לויטוס יבגני יהודין* רשלי דייוויס כיסא שרלוט ומוריס לוסון יונתן הדס כיסא דניס אספנדי קלרינט־פיקולו רון זלקה יבגני יהודין קלרינט־באס יונתן הדס בסון דניאל מזעקי* עוזי שלו** כיסא ביילי ויוחנן גלעד גד לדרמן כיסא איאן פישר קרול פטרסון כיסא יהודית טאובמן קונטרה־בסון קרול פטרסון קרן דלית סגל** כיסא עירית רפפורט וגלן פרי מיכאל סלטקין** משרת המנהל המוזיקלי - בנדיבות קרן רוזלינד וארתור גילברט זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: אהרון פוגל (יו"ר), אפרים אברמזון, ענת לוין, רבקה סקר, מיכאל צלרמאירדירקטוריון התזמורת: יאיר משיח המזכיר הכללי: | יובל שפירא (יו"ר), יונתן גרטנר, בועז מאירוביץ' הנהלת התזמורת: עליזה מיויס מנהלת הפעילות האמנותית: שלמה הנדל (יו"ר), יצחק גנוט, רונית בכר, ליאורה מינקה, טל בן רעי (משקיף), הדר כהן (משקיף)ועדת ביקורת: כיסא-קנדה של הנגן הראשי • נגן ראשון * מישנה לנגן ראשון ** בחופשה או שבתון ♦ נגן-אורח ■ מועצת הנגנים: חגי שלום (יו"ר), יונתן גרטנר, ארי וילאמסון, שרון כהן, בועז מאירוביץ', דן מושייב, נועם מסריק, גילי רדיין־שדה, יובל שפירא מנהלת | מנהלת שיווק: יעל ירדני־סלע | מנהל כספים: אלכס זיו | יו"ר האספה: ניר ארז | מפקח: הדר כהן | מנהלת חבר הנגנים: מיכל באך מנהלי צוות: | נירה אוריין מנהלת מחלקת מנויים: | מנהלת תוכנית "מפתח": אירית רוב | גזברית: רחלי טימור | חשבונות ראשית: ענת אלדר נציבת פניות | שיווק והפקה: ליז פישר | עוזרת למזכ"ל: איריס אברמוביץ טבת | מנהל מערכות מידע: שלומי טימור | בגרט חן, צבי נתנאל מנהלת מחלקת שכר: אורלי | עוזרות למנהלת חבר הנגנים: יעל גלזר, קטיה דשקוב טוטב | שיווק וסושיאל מדיה: אהד דן | הציבור: רחל לוי מנהלת | מישנה לעורך התוכנייה: נוגה שלוש | עודד שני-דור עורך התוכנייה: | עוזרת גזברית: אורלי גולן | חשבת שכר: ליאת אוחיון | זביב יחסי ציבור: שלום תל אביב | הארכיון: אביבית הוכשטטר OPEN : עיצוב גרפי | ) (גדי 077-3330775 ' הפקת התוכנייה: רותם פרסום והפקות בע"מ, טל מיכל מוסק כיסא טובה וסמי סגול יואל עבאדי כיסא גלוריה גולדשטיין לוקה פראיולו חגי שלום כיסא ג'ניס אטקינס חצוצרה יגאל מלצר* כיסא ביאנקה וסטיוארט רודן לורנץ ינסקי** ערן ראמי כיסא חנה ורנדי פולנסקי ז"ל יובל שפירא כיסא מישל נאסר טרומבון ניר ארז* טל בן רעי** כיסא אדוארד לי נתנאל ביקוב מיכה דייוויס טרומבון־באס מיכה דייוויס טוּבּה איתי אגמון* טימפני דן מושייב* כיסא מרשה ואלן לי זיו שטיין** כיסא מאריי ס' ז"ל ונטלי כץ כלי־הקשה עמרי בלאו* אלכסנדר נמירובסקי כיסא לינדה ומייקל ג'סלסון איל רפיח זיו שטיין ספרנית ראשית: טל רוקמן מישנה לספרנית ראשית: אכד יזרעאל בתיה פרנקלך מנהל תפעול ובמה: עמית כהן עוזר טכני: דניס רובין נועם פולונסקי
ipoarchives.orgRkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==