PR_2024-2025_11

צילום: מירי דוידוביץ׳ 2 0 2 4 - 2 0 2 5 להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: 8 8 ה ע ו נ ה ה 2025 * קלאסית קלה * אפריל 4 : * חיפה 7 : * קלאסי במוצ"ש, השמינייה הקלאסית * ירושלים 6 תל אביב:

טיולי מוזיקה ואמנות בבירות התרבות של אירופה פראג של האביב 16-21.4.2025 שלו דניאלה :האמנות הדרכת ברק מרב :המוזיקה הדרכת באיטליה מנצח טיול 20-25.6.2025 נוי אורנה :כללית הדרכה ברק מרב :המוזיקה הדרכת בורונה האופרה פסגת 2-8.9.2025 קאסטרו די אריאל :כללית הדרכה ברק מרב :המוזיקה הדרכת :המוזיקה בתכנית גונו/ויוליה רומיאו ק’דבוז/רוסלקה דוניצטי/האהבה שיקוי מוצרט/הקסם חליל ח ל י ל ה ק ס ם / מ ו צ ר ט ז ו ב י ן מ ה ט ה / מ נ צ ח ד נ י א ל א ו ר ן / מ נ צ ח :המוזיקה בתכנית על מנצח מהטה זובין :בפירנצה סימפוני קונצרט ועל ,ורדי/אאידה ביזה/כרמן :ברומא ולבר מאיר עומר של בניצוחו :המוזיקה בתכנית ורדי/אאידה ביזה/כרמן ורדי/ריגולטו ורונה - הארנה בפסטיבל :והרשמה לפרטים 050-6084646 : הגר hagar@solodreams.co.il www.solodreams.co.il :והרשמה לפרטים 03-6753131 : נורית nurit@soloitalia.co.il www.soloitalia.co.il :והרשמה לפרטים 03-6753131 : נורית nurit@soloitalia.co.il www.soloitalia.co.il !מובטחים טיולים

הפ י ל ה רמ ו נ י ת ה י שר אל י ת בידי ברוניסלב הוברמן 1936 , נוסדה בתרצ"ז להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן אולם הקוצרטים ע"ש לאוי תל-אביב, ירושלים וחיפה: 1 מחלקת המנויים, רח' הוברמן * 3766 / 03-6211777 :' טל 1533-5253695 : פקס 6123401 , ת״א 23500 ' ת' דכתובת למכתבים: www.ipo.co.il אתר האינטרנט של התזמורת: 055-7000232 מסרונים: | info@ipo.co.il דוא"ל: הפילהרמונית הישראלית נתמכת בידי משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, המחלקה למוזיקה, קרן הפילהרמונית הישראלית, קרן התרבות קנדה-ישראל, ידידי התזמורת בבריטניה, באוסטרליה, בארגנטינה, בברזיל ובצרפת, וכן היא נתמכת ומיוצגת בארה"ב בידי אגודת ידידי התזמורת בארה"ב הפסנתרים מבית סטיינוויי שבהם מנגנים הסולנים הם תרומתם של מר יוסף בוכמן, פרנקפורט ושל גב' קרול שוסלר, ניו יורק לאונידס קבקוס מנצח עמנואל אקס פסנתרן ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס חיפה, אודיטוריום חיפה „…:…| י"א בניסן תשפ"ה | †.ˆ.„‰ | ' יום ד | קלאסית קלה ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי „Š:…| ז' בניסן תשפ"ה | ‰.ˆ.„‰ | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש „…:…| י' בניסן תשפ"ה | ‹.ˆ.„‰ | ' יום ג | השמינייה הקלאסית מוקדש לזכרם של הרמן, ארנה ופרד מנשה ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס ירושלים, תיאטרון שרובר „…:…| ח' בניסן תשפ"ה | Œ.ˆ.„‰ | ' יום א בסיוע קרן ארמנד האמר, לזכרו של ד"ר ארמנד האמר

בלה מז'ור )" זמנים Œˆ ' סימפוניה מס משתנים"( (Š‹…†-Š’“„) יוזף היידן הפתעה היא מרכיב מרכזי ביצירתו של היידן. אחת מיצירותיו המפורסמות, הסימפוניה , אף זכתה לכינוי "ההפתעה", בזכות 94 ' מס אקורד מפתיע במיוחד המופיע בפרקה השני. , שנכתבה מתישהו בין 64 ' גם הסימפוניה מס , נפתחת עם כמה הפתעות כאלה. 1775־ ל 1773 כלי הקשת פותחים את הסימפוניה בשתי תיבות )נגינה שקטה(. בתיבה השלישית פיאנושל מצטרפים גם כלי הנשיפה, וכל התזמורת מנגנת )נגינה חזקה(. המאזינים, הרגילים פורטהב לסימטריה של הסגנון הקלאסי, מצפים שארבע התיבות הבאות ישמרו על אותו מבנה - שתי תיבות שקטות בכלי הקשת ולאחריהן שתי תיבות בפורטה בנגינת כל התזמורת. אולם, כשמגיעה התיבה השלישית כלי הקשת עדיין מנגנים לבדם בשקט. המאזינים בטוחים שנגמרו ההפתעות ושהמשפט ימשיך בתזמור חלקי ובפיאנו, אך היידן שוב מפתיע אותם כאשר, בניגוד לציפיות, התזמורת כולה תנגן בחוזקה בתיבה הבאה. הפתעות כאלה ממשיכות לאורך הפרק כולו. היידן יוצק אל תוך המבנה הסטנדרטי של פרק ראשון בסימפוניה תוכן המשתנה כל הזמן, כזה שלא מותיר אף מאזין אדיש. לעתים הפרק נשמע כמו פתיחה לאופרה דרמטית, לעתים כמו קטע בארוקי איטלקי, וכמובן - קטעים רבים מלאי פאתוס ברוח "סער ופרץ", אותה תנועה אומנותית שהתעוררה כתגובת נגד לרציונליזם של הנאורות. לא רק "ההפתעה": רבות מהסימפוניות והרביעיות של היידן זכו לכינויים, למשל "הדוב", "התרנגולת", "השעון", "הבדיחה", או "הקווינטות". בדרך כלל מדובר בכינויים שהעניקו ,64 ' אחרים, אולם במקרה של הסימפוניה מס היידן עצמו טבע את הכינוי "זמנים משתנים". רוב החוקרים מסכימים כי מדובר במחווה למכתם :(1622-1564) מאת איש הרוח הוולשי ג'ון אוון "הזמנים משתנים, ואיתם אנחנו. הכיצד? האדם הולך מהפח אל הפחת". יש מי שהציע שמנגינת הנושא בפרק האחרון מתאימה למילות המכתם בלטינית, אולם הדעה הרווחת היא כי הכותרת מתייחסת לפרק השני. גם בפרק זה היידן משחק עם ציפיות המאזין, הפעם במה שקשור לדקדוק ההרמוני. המשפטים המוזיקליים נשמעים כאילו הם לא מסתיימים כראוי - הם נקטעים רגע לקראת סופם, והאקורד שאמור היה לסיים אותם נדחה לתחילת המשפט הבא. מבחינת התזמור, חצי מהפרק מנוגן אך ורק בכלי הקשת, וכאשר כלי הנשיפה מצטרפים מתקבלת הבעה רגשית עזה ביותר. הנושאים הנקטעים, הצורה הבלתי שגרתית והסיום המוזר, הכמעט לא־קוהרנטי, גרמו למוזיקולוג ג'יימס וובסטר, מומחה למוזיקה של היידן ולתקופה הקלאסית, לקבוע שהפרק הוא האקסצנטרי ביותר שהיידן כתב מעודו. המינואט הנינוח, פחות אקסצנטרי מהפרקים הקודמים, מלא במקצבים אופייניים להיידן ובמלודיה מלאת קפיצות. הטריו שלאחריו כתוב בסגנון מחול הלנדלר האוסטרי הקליל. הפרק האחרון הוא רונדו מהיר; נושאו פשוט, אך האפיזודות המופיעות בין חזרותיו מגוונות מאוד מבחינה סגנונית, וגם הוא עצמו זוכה להופעות שונות ומגוונות. דקות 20 כ־ אלגרו קון ספיריטו לרגו מנואטו וטריו: אלגרטו פינלה: פרסטו בלבד ‹.Œ־ יצירה זו תנוגן בקונצרט ב

‚Š~• ‚Š‚ ƒ–†~‡˜ƒ ‚Žƒ–ƒƒ ˜ƒ–’ƒ~ ‚‡–ƒ†‡‚ƒ ˜ƒŽŒ~ ‚•‡„ƒŒ ƒŽ~Š‡Œ ˜ƒƒ”‚ ˜‰–‚ ~ƒ„–~ –’Šƒ€ ˜Ž~ – ƒ Š‡~ – ƒ‚‡~ –  ƒŽ~Š‡Œƒ ‚Žƒ–ƒ ‚ƒ’ ‚Ž ”‡ƒƒ ˜ƒŠ‰‡–~ƒ ˜ƒŽŒ~ Š‡†’ ‚†~‡ƒƒ–† ‚Šƒ ƒ•ƒŽ ˜ƒ–’ƒ~‚ Š— ‹‡Œ‡—–Œ ‹‡ƒ”‡ ƒ–†~‡˜ ‹‡–ƒ–‚ ‹€~ †Š‚ƒ ‚Œ–ƒŽ ‚–’ƒ~‚ ‚Žƒ–ƒƒ “‡•‚ ƒŽ~Š‡Œ ƒŽ‚ ‚Š~• ‚Š •˜–Œ ‚•‡ƒŒ Š‡†’ ‚‡€–ƒ~‡€ Tsinandali ‡ŠŽŽ‡” ~ƒ„–~ –’Šƒ€ ˜Ž~ – ƒ ‚—Œ  ‹– ‚„‡Š ˜ƒƒ”‚ ‹ ‡ŠŽŽ‡” ˜„ƒ…~ —’ƒŽ‚ ƒŠŒ ˜ƒ‚— ‡‡Š‡† –ƒ•‡ ‹‡”Œ‚ †‡Œ ‹ ‹‡†–”Žƒ•ƒ ‚—‡Œ ‚„ƒŽ ‚~–Ž~Ž € ‡Š‡ƒƒ—‡†~‡Žƒ ‚‡† ˜‡Ž–˜Ž’‚ ‡‡†—Ž‡ƒ– ˜ƒ–…˜ ‚‰ƒ„ ‡Š‡ƒ—~‡€‡€ ‡€–ƒ~‡€ ‘‡— –Ž~ ‡•‡‡Œ ƒƒ ‡Š~–—‡‚ ‡~ Œ~‡ ‡•ƒ•ƒŠ Š~‡Ž ‚•‡„ƒŒ‚ Š‡†’ “‡ƒƒ— ‚‡‡–ƒ ~„  –Œƒ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ ˜ƒƒ”‚ ‹ ‚–‡‡ ‡Ž‡’Š~‚ ‘ƒŽ ˜‡ŒƒŠ… ‚—’ƒ…ƒ ‚•‡„ƒŒ Š— ƒ— †‡Œ ‹ Œ~ ˜ƒ˜‡‰ƒ ‹‡†–”Žƒ• Š— ‚–‡… ‚‡‡–ƒ ‚Œƒ•‚ ‚‡‡†ƒ€ ƒŽƒ’‡–† Š‡Ž ‡•‡‡Œ ‚—‡Œ Ž~‡ ‡Ž € ‹‡”Œ‚ ‹‡– ƒƒ •Žƒ‚ –’ŽŒ ƒƒ’• ‹‡‡Š•‡„ƒŒ ˜ƒ”ƒ”‡Ž “‡ƒƒ— –”ƒŠ Š‡†’ ˜ƒƒ”‚ ‹ ~„  ‡•‡Œƒ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ ‡•ƒŽ‡ ‡Žƒ– –”ƒŠ Š‡†’ ˜–ƒŒ„˜ ‹‡”Œ‚ †‡Œ ‹ ‹‡†–”Žƒ• †ƒ~’ Š„‡~ €Ž~Š €Ž~Š ‹‡ƒŽ– Š~‡Ž ‡‡~— ƒ–•‡– ˜ƒŽ‚ –’ƒ‚ ˜–Œ„ ‚Ž~– ‚”‡–†~‡ ˜‡Ž–˜Ž’‚ ‹‡Œƒ•‚ “‡ƒƒ— ‡’ƒŽ ‹‡Šƒ‡†ƒ ‚”Ž–€ ‚Ž‡Š~ 2025 ‡Šƒ‡ 8-16 2025 –Œ†’ 2-9 2025 ‡Šƒ‡ 23-30 2025 †ƒ€ƒ~ 14-20 2025 ‡Žƒ‡ 23-29 ‹‡Žƒ–…~ ˜ƒŒƒ•Œ ˜‡~Ž‡ƒ ‚•‡~Š• 2025 †ƒ€ƒ~ 13-20 ~ŠŒ Šƒ‡† €–ƒ”Š„ Š‡†’ ‹ŠƒŠ ‹‡ƒ†‚ ‹‡‰‡–Œ‚ ‹ ‚—Œ  ‹– ‚„‡Š ~ƒ„–~ –’Šƒ€ ˜Ž~ –  Š‡‡~ – ƒ‚‡~ –  ‡ƒŽ –ƒ~ ˜‡~ ’ƒ–’ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ –‡–’” ‡Žƒ– ‡•ƒŽ‡ ‡Žƒ– ˜Š‡€ ‡Š–ƒ~ ~„  –Œƒ ‡•‡Œ ‡ƒ~ ‹‡‡Žƒ€–~ ‹‡Š‚ŽŒ ‹‡Ž‡‡ŽƒŒŠ ‹‡”‡ŠŒŒ ƒŽ~ ‹•‚ ˜ƒŽ’Š 054-2177333 ’~†~ƒƒ ƒ~ 072-2116888 Š˜ ˜ƒ–˜ ‡–—• ‚Œ—–‚ƒ ‹‡’ƒŽ ‹‡†–’Š ronizafrir@barak.net.il 052-8635310 –‡–’” ‡Žƒ– www.k-tarbut.co.il –˜~ ‹‡Žƒ–…~ ˜ƒŒƒ•Œ ‹‡Žƒ–…~ ˜ƒŒƒ•Œ ‹‡Žƒ–…~ ˜ƒŒƒ•Œ

פרקי סימפוניה רבים של היידן נוגנו כפתיחה, סיום, או כקטעי ביניים בין מערכות של מחזות. המוזיקולוגית איליין זיסמן הציעה שהיידן הלחין את הסימפוניה במחשבה שהיא תתאים לשמש כמוזיקת ליווי למחזה "המלט" מאת שייקספיר, שגרסה גרמנית שלו הייתה מאוד פופולרית באותן שנים. הכותרת " זמנים משתנים" אינה מתייחסת, לפי זיסמן, למכתם של אוון, אלא למשפט שאומר המלט בסוף המערכה הראשונה. נסער אחרי מפגש עם רוחו של אביו, הוא קורא, בתרגום הקלאסי של שלונסקי: "נקע גלגל הזמן, חרג מעל כנו; אבוי לי כי עלי לשוב להתקינו". גם מאזינים שאינם בקיאים בתיאוריה מוזיקלית בוודאי יחושו שמשהו לא כשורה בסיומי המשפטים בפרק השני. אותה תחושה שהזמנים התקלקלו וכי יש לתקנם משותפת בוודאי גם לרבים בימינו. עודד שני־דור

בדו מינור לפסנתר “ ' קונצ'רטו מס “’ ' ולתזמורת, אופ (Š‹„’-Š’’…) לודוויג ואן בטהובן דקות 35־ כ שלושת הקונצ'רטי הראשונים של בטהובן לפסנתר כתובים ברוח הקונצ'רטי הגדולים של מוצרט לפסנתר, עם ניחוח וינאי בולט. אולם כמו ביצירות רבות אחרות מפרי עטו, ניכרות בהן מקוריות ותעוזה האופייניות לבטהובן. הקונצ'רטו השלישי בדו מינור, שנכתב בשנים , הוא היצירה הסימפונית הראשונה 1800-3 שלו בסולם מינורי. ביצירה זו, ובייחוד בפרק הראשון שלה, מתגלים עוצמה וכוח שאין למצוא כדוגמתם ביצירות מוקדמות יותר של בטהובן, או של כל מלחין אחר. את הכוח והעוצמה שניתן למצוא בחלק מיצירותיו של מוצרט )ובעיקר באלה מהן הכתובות בסולם מינורי( אפשר לתאר ככוח חיצוני או "כוח עליון", בעוד שאצל בטהובן מקורם באדם עצמו, בסערת נפשו ובאישיותו הקשה. הנושא הראשי של הפרק הראשון הוא נושא בעל אופי ייחודי לבטהובן - פשוט, קצר, מתומצת, רב משמעות ורב עוצמה. הנושא המשני, המלודי והקליל, מזכיר לנו שיצירה נועזת זו היא למעשה מתקופת היצירה המוקדמת של בטהובן. הופעת הנושא המשני בתצוגה התזמורתית בסולם המז'ורי המקביל )מי במול מז'ור( ולא בסולם הראשי היא חידוש משמעותי. בפרק זה ניכרת השפעה של הקונצ‘רטו הידוע לפסנתר , מאת מוצרט, הכתוב באותו 491 ' ולתזמורת, ק סולם: דו מינור. קיים דמיון בקו ובאופי של הנושא הראשי, כמו גם בשימוש בו לאורך כל הפרק כגרעין לפיתוח. בשני המקרים לאחר הקדנצה של הפסנתר )לקראת סוף הפרק(, ממשיך הפסנתר לנגן עד סוף הפרק ממש, במקום לסיים את תפקידו בתום הקדנצה כנהוג. בפרק השני, האיטי, משתנה האווירה מן הקצה אל הקצה, שינוי המודגש באמצעות הריחוק הטונלי בין הפרקים, דו מינור - מי מז'ור. בפרק זה ניתן לשמוע את ההדר והמלכותיות האופיינים לפרקים איטיים של הנדל. נגינת הפסנתר עשירה בעיטורים. בחלקים גדולים מן הפרק, ובעיקר בתחילתו, מנגנים הפסנתר והתזמורת לסירוגין כשכל "צד" נשמע כמרוכז בעצמו; הפסנתר - מהורהר ופיוטי, והתזמורת - מרשימה ואצילית. בחלק האמצעי של הפרק הופך הפסנתר למלווה והתזמורת )בסון וחליל( לסולנית. הזרימה האיטית־מלכותית של הפרק משרה תחושה של טיול נינוח בין ארמונותיה ובנייניה המפוארים של וינה. במעבר בין הפרק השני לשלישי נכונה לנו הפתעה בסגנון היידן. הפרק השני גווע בחרישיות, אולם האקורד האחרון מודגש בפורטיסימו )מי מז'ור(. ואז, צפוי המאזין העירני לחוש צמרמורת קלה עם המעבר החריף לסולמו של הפרק השלישי: דו מינור. הפרק השל ישי כתוב על פי המסורת המוצרטית במבנה של רונדו־סונטה ובמיקצב של קונטרדאנס )מחול קצבי בעל אופי עממי, האופייני למלחינים מהתקופה הקלאסית(. הנושא הראשי נשמע כאילו נכתב לפי מתכון של היידן: בעל סינקופות )הטעמות שלא במקומן הטבעי בתיבה(, לא מורכב במיוחד, סימטרי וללא מקצב מנוקד. עם כניסת הנושא המשני בסולם המז'ורי המקביל )מי במול מז'ור( מורגשת עליה בעליצות ובאופטימיות. באפיזודה הפיתוחית מנסה בטהובן להזכיר לנו, אם כי רק ברמיזה, את הפרק השני המהורהר של הקונצ'רטו. הנושא הראשי מופיע הפעם בעיבוד מעודן ובסולמו של הפרק השני: מי מז'ור. בקדנצה משתנים, באופן בלתי צפוי, המשקל, המהירות והסולם )מדו מינור למז'ור(. הנושא הראשי בתחפושתו החדשה והחגיגית מוביל לסדרה של קדנצות מבריקות והסיום נשמע ממש כמו פינלה של אופרה קומית. גלעד ישראלי אלגרו קון בריו לרגו רונדו: אלגרו

ŠŠŠ ' במי במול מינור, אופ Œ ' סימפוניה מס (Š†‰“-Š‹†Š) סרגיי פרוקופייב דקות 40־ כ את צלילי המתכת הפותחים את הסימפוניה השישית של פרוקופייב תיאר אחד החוקרים כשריטת מפתח בתוך מנעול חלוד. המפתח אולי שורט, והמנעול אולי חלוד, אך כשהשער נפתח מתגלה לנגד עינינו גן מהמם ביופיו, ירוק ומלא כל טוב, הוא הסימפוניה. זו יצירה של , שש שנים בלבד לפני 56־ פרוקופייב הבוגר, בן ה מותו, שמביאה לידי סינתזה בשלה את המגמות השונות במוזיקה שכתב כל חייו: קלאסיציזם, מודרניזם, מוטוריות, ליריות וגרוסטקה. היצירה, שהחלה להתגבש במוחו של פרוקופייב מושפעת במידה 1944 בחודשים האחרונים של מסוימת מאירועי מלחמת העולם השנייה. "בעבודתי על היצירה שאפתי להביע במוזיקה את הערצתי לעוצמת הרוח האנושית, שבאה לידי ביטוי כה ברור בתקופתנו ובאומתנו". אולם פרוקופייב לא היה שיכור מהניצחון: "אנו חוגגים את ניצחוננו המפואר, אבל אלפים מאיתנו נשארו עם פצעים שלא יכולים להחלים, עם בריאות הרוסה, וחברים שהלכו לעד: אל לנו לשכוח זאת!". היצירה זכתה לתגובות נלהבות לאחר ביצוע . המוזיקולוג 1947 הבכורה בלנינגרד באוקטובר הרוסי גרגורי שנארסון כתב עליה: "זוהי אחת היצירות היפות והנשגבות ביותר של המלחין, חדורה ברוח היצירתית של ההומניזם הסובייטי ]...[ יצירה גדולה זו מראה שוב כמה נעלה המוזיקה הסובייטית על המוזיקה של המערב הקפיטליסטי, שם הסימפוניה מזמן חדלה להיות אומנות של רעיונות נאצלים ורגשות נעלים, וכעת היא במצב של דקדנס וניוון". אולם הביקורות לא נשארו חיוביות זמן רב. , פרוקופייב, שוסטקוביץ', 1948 בפברואר חצ'טוריאן ומלחינים אחרים הואשמו ב"פורמליזם", כחלק מההכוונה השלטונית של האומנויות שהוביל ז'דאנוב, קומיסר התרבות. המוזיקה של פרוקופייב הוסרה מתוכניות הקונצרטים. הוא מייד טרח להתנצל, ואף על פי שרבות מיצירותיו המשיכו להיות מבוצעות וזכו להערכה, במשך שנים רבות הסימפוניה השישית לא נוגנה בברית המועצות. מנצחים שונים קובעים טמפי שונים עבור הפרק הראשון. על כן, הנושא הראשון, המנוגן לראשונה בכינורות ובוויולות מייד לאחר הפתיחה בכלי המתכת, נשמע בביצועים מסוימים דרמטי והחלטי, ובביצועים אחרים אפל ומהורהר. צמד אבובים מנגנים את הנושא השני, שירתי ונוגה. באמצע הפרק, שלא כמקובל, מופיע נושא נוסף: זוהי מעין תהלוכת אבל. זכרונות המלחמה חודרים לסימפוניה. הבסונים והפסנתר מכתיבים את קצב המארש, והקרן האנגלית והוויולות מצטרפות במלודיה עגמומית. הפרק השני, לרגו, מזכיר את הקטעים האיטיים ב"רומיאו ויוליה" ו"סינדרלה", הבלטים הגדולים של המלחין, עם האינטנסיביות הלירית שלהם. בחטיבה האמצעית בפרק התזמור מצומצם יותר, וארבע קרנות מנגנות מעין סרנדה עדינה. אחד הקטעים המדהימים ביצירה מתרחש בחטיבה זו, כאשר רגע לפני שהקרנות מנגנות שוב את הסרנדה, נכנסים נבל וצ' לסטה בצלילים שמימיים. עד לרגע זה פרוקופייב לא השתמש בצ'לסטה במהלך הסימפוניה. העובדה אלגרו מודרטו לרגו ויווצ'ה ‹.Œ־ יצירה זו לא תנוגן בקונצרט ב

שפרוקופייב שמר את הכלי הייחודי לרגע הזה הופך את כניסתו לאפקטיבית שבעתיים. הפרק השלישי מתחיל כפרק קליל, כמקובל בפרקים אחרונים של סימפוניה. הנושאים הראשיים בו הושוו ליצירות קלילות יותר של המלחין, כמו הסימפוניה הראשונה או "פטר והזאב". אולם, פרוקפייב לא רצה לכתוב פרק סתמי שלא יהיה אלא זנב עליז לפרקים הרציניים יותר. מאבני הבניין הפשוטות והקלילות פרוקופייב בונה מגדל מרשים, מופת של כתיבה רב קולית ופיתוח תמטי. הקודה )סיומת( בפרק חוזרת לנושא השני של הפרק הראשון ולאחר מכן לקטע לרגו רחב המהדהד את הליריות האינטנסיבית של הפרק השני, וכך הסימפוניה זוכה לסגירת מעגל מוזיקלית. עודד שני־דור

‰‰Š ' בדו מז'ור, ק ˆŠ ' סימפוניה מס )"יופיטר"( דקות 35־ כ הספונטניות של מוצרט כמלחין היתה לאגדה ואנקדוטות ביוגרפיות רבות מתעדות אותה. כאשר מתגברים על האפקט המדהים של פתיחה בהיקף מלא שנכתבה במשך לילה אחד, לדוגמה, ומתייחסים לאיכות הנפלאה שהושגה בפרקי זמן כה קצרים, הרי שלתופעה זו מתלווים גוונים כמעט מיסטיים. נדמה כי מוצרט פשוט "מעתיק" מוזיקה המעוצבת עד כדי שלמות בראשו ובליבו, ללא מאמץ נראה לעין. עם זאת, קלילות שלא תאומן זו אינה מוליכה בהכרח למוזיקה "קלה". כך הדבר בשלוש הסימפוניות האחרונות שלו, יצירות המופת המוחלטות שלו בז'אנר הסימפוני, שנכתבו בתוך שישה שבועות ,(41-39 ' . סימפוניות אלה )מס 1788 בלבד בקיץ הולחנו ככל הנראה עבור אירוע מסויים, קרוב לוודאי קונצרט למנויים, וכיום מעריכים כי הן בוצעו לפני מותו של המלחין )בניגוד לאגדה רבת השנים כי מוצרט לא הספיק לשמען בעודו בחיים(. ברור, עם זאת, כי הכינוי "יוּפּיטֶר" הוצמד לסימפוניה האחרונה אחרי מותו של מוצרט, והוא מהווה "תג זיהוי" נוח עבורה. בין אם הוא מקובל על הכל ובין אם לאו, כינוי זה ניתן ליצירה בהשראת האווירה החגיגית ורבת ההדר השורה עליה, ובהשראת גדולתו ובהירותו של המבנה המוזיקלי שלה. אווירה מעין זו מציינת גם יצירות אחרות של מוצרט שנכתבו בסולם דו מז'ור, ואילו המבנה מייצג מורשת סגנונית: יש בו סינתזה של כל האלמנטים החשובים במוזיקה של מוצרט והוא השפיע על התפתחותה העתידית של צורת הסימפוניה, במיוחד על יצירותיו של בטהובן. ניגודים ופתרונם, הבאתם לידי אחדות, זוהי תמציתה של צורת הסונטה, שבה כתובים מרבית הפרקים הראשונים בסימפוניות הקלאסיות: אך ב"יופיטר" מגדיר מוצרט את הניגוד קטן־ הממדים ככוח הגדול המניע את הזרימה המוזיקלית. הנושא הראשון בנוי כשאלה רבת עוצמה, הנשאלת על ידי התזמורת כולה עם מענה חרישי יותר של הכינורות, ומשפט זה בשלמותו חוזר פעמיים. נאמר כבר כי הדרך הטובה ביותר להבין מוזיקה כלשהי של מוצרט היא לדמיין אותה כרגע אופראי, כלומר: לדמיין את הקטע כאילו היה מוּשר בתוך הקשר דרמטי. משפט זה של שאלה ותשובה הוא הדוגמה המושלמת להשקפה זו: שני המוטיבים נוהגים כדמויות בדו־שיח שישלוט בפרק כולו ובונות גושים מוזיקליים בעלי אווירה חגיגית ו"מצעדית" או בעלי אופי לירי יותר. הפרק האיטי ופרק המנואט קרובים יותר למוזיקה קאמרית, הן ברוחם והן בשקיפות המיוחדת של הכתיבה התזמורתית. נראה כי אופיים המהורהר )אף במנואט, דבר יוצא דופן למדי( מהווה הפוגה מסויימת לפני ההתפרצות של פרק הסיום, שהוא אחד הפרקים הסימפוניים המורכבים והמסובכים ביותר שמוצרט כתב מעודו ובהחלט שׂיאהּ של סימפוניה זו. מוצרט אלגרו ויווצ'ה אנדנטה קנטבילה מנואטו: אלגרטו מולטו אלגרו (Š’†Š-Š’‰Œ) וולפגנג אמדאוס מוצרט בלבד ‹.Œ־ יצירה זו תנוגן בקונצרט ב

משיג כאן צורה מוזיקלית אורגנית חדשה על ידי שילוב של צורת הסונטה )שטבעה הדרמטי מספק את הדחף להתקדמות המוזיקה( עם צורת הפוגה, או, אם לדייק, כתיבה רב־קולית )פּוֹליפוֹנית( דחוסה, המספקת את התנועה הפנימית המתמדת של הקולות ויוצרת את התחושה של מרקם עשיר ביותר. מוטיב בן ארבעה צלילים, המנוגן בידי הכינורות בתחילת הפרק, שזור בפרק כולו בשילוב עם חמישה נושאים נוספים: בצוותא הם יוצרים את המבנה הארכיטקטוני המפואר ורב ההוד של פרק המהווה את פסגת הסימפוניה. לא ניתן להתעלם מהדמיון בכתיבה של פרק זה לכתיבה של אנסמבלים קוליים נודעים באופרות של מוצרט, לדוגמה סיומה של האופרה "נישואי פיגרו", שם שרות שש דמויות שונות שישה תפקידים שונים לחלוטין בגן החשוך, לכאורה בלי לשמוע זו את זו, כשכל תפקיד ייחודי ועצמאי לחלוטין ועם זאת כולם שלובים עד כדי שלמות בזרימה ההרמונית הכללית שבה, לדברי אחד המבקרים, "הקוֹנְטְרַפּוּנְקְט מתלקח". דנה שלנגר

: | במאי היכל התרבות, תל אביב ערב אחד ביחד שב ן ש ל ו מ י והפילהרמונית הישראלית מעבדיבגני לוויטס מנצחרתם ניר חברה לתועלת הציבור * 3766 צילום: שי סקיף I PO . CO . I L

ה ק ו נ צ ר ט ה ב א ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי „Š:…| כ"ח בניסן תשפ"ה | „Œ.ˆ.„…„‰ | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש ג'נאנדראה נוזדה מנצח לאונידס קבקוס כנר באך־רספיגי: שלושה כורלים „ ' שוסטקוביץ': קונצ'רטו לכינור מס ‰ ' בטהובן: סימפוניה מס ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס חיפה, אודיטוריום חיפה „…:…| כ' באייר תשפ"ה | Š‹.‰.„…„‰ | ' יום א | קלאסית קלה מנפרד הונק מנצח הילה בג'יו סופרן שולהוף: חמישה קטעים לרביעיית כלי קשת )עיבוד לתזמורת: מנפרד הונק ותומש אילה( †“ ' היידן: סימפוניה מס יוהאן שטראוס הבן: פתיחה ואריות מתוך "העטלף", ולס "קולות האביב", פולקות ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס ירושלים, תיאטרון שרובר „…:…| כ"ט באייר תשפ"ה | „’.‰.„…„‰ | ' יום ג כריסטוף קונץ מנצח קלרה ג'ומי קנג כנרת “ ' בטהובן: הפתיחה לאונורה מס בריטן: קונצ'רטו לכינור )"ארואיקה"( “ ' בטהובן: סימפוניה מס ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי „…:…| כ"ג בסיוון תשפ"ה | Š†.Œ.„…„‰ | ' יום ה | השמינייה הקלאסית סטניסלב קוצ'נובסקי מנצח קיריל גרשטיין פסנתרן Š ' ברהמס: קונצ'רטו לפסנתר מס Š ' רחמנינוב: סימפוניה מס

הסדרה הקאמרית ’“:”” | ימי שבת אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב . בקונצרט תנגן „…„‰ במאי „ˆ־ בסדרה הקאמרית יתקיים ב ‹ ' קונצרט מס הכנרת האורחת קלרה ג'ומי קנג עם עם חברות התזמורת רביעיית מיראמיס: הכנרת אנה דולוב, הכנרת והוויולנית פולינה יהודין, הוויולנית גילי רדיין־שדה בפה מינור לכלי קשת, אופ' Œ ' והצ'לנית לינור כץ. הן ינגנו את הרביעייה מס לכלי קשת מאת ברטוק והחמישייה מס' ˆ ' מאת מנדלסון, הרביעייה מס ‹ מאת מנדלסון. ‹’ ' בסי במול מז'ור לכלי קשת, אופ „ סדרת פוקוס אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב בסדרת פוקוס - "סיפורו של כינור אחד" - יתקיים ביום ב', ˆ ' קונצרט מס . בקונצרט ינגנו חברי התזמורת הכנרות ילנה טישין וליאורה „…„‰ באפריל „Š אלטשולר, הוויולנית יבגניה אורן והצ'לן דמיטרי גולדרמן. בקונצרט יוצג סיפורו המיוחד של כינור שנבנה על ידי ג'וזפה דל 'אליו ומנוגן כיום על ידי כנרת התזמורת ילנה טישין. דרך יצירות מאת בטהובן, רוסיני, מנדלסון, קרייזלר שנה „ ואחרים, נתאר את המסע שעבר הכינור ממנטובה שבאיטליה לפני ועד שהגיע לפילהרמונית הישראלית באדיבות זובין מהטה. לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת השירות והמכירות של התזמורת *–“—— טלפון ביה״ס למוזיקה ע״ש בוכמן־ מהטה באוניברסיטת תל אביב הפילהרמונית הישראלית ואוניברסיטת תל אביב הקימו את ביה״ס האוניברסיטאי ע״ש יוסף בוכמן וזובין מהטה. בשותפות חסרת תקדים של שני גופים מובילים בתחומם, מכשיר בית הספר דור עתיד למוזיקאים בישראל ופועל לקידומם בארץ ובעולם. ביה״ס, שקם על בסיס האקדמיה למוזיקה הקיימת באוניברסיטה, כולל תוכנית מצטיינים במלגות Š…־ מצוינות, שבה לומדים כ לימוד מלאות. נגני הפילהרמונית הראשיים מלמדים בביה״ס וזובין מהטה הוא נשיא הכבוד שלו. הקמת ביה״ס הגבוה למוזיקה התאפשרה בזכות תרמותו הנדיבה של מר יוסף בוכמן, ידיד ותיק של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וסגן יו״ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. התזמורת באינטרנט הנכם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט ©©©.ª«¬.®¬.ª¯ של התזמורת בכתובת ובעמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו.

לאונידס קבקוס מנצח שמו של לאונידס קבקוס הולך לפניו ברחבי העולם ככנר וכמנצח. הוא מופיע עם התזמורות החשובות וגדולי המנצחים, וכן ברסיטלים באולמות ובפסטיבלים היוקרתיים. הוא רקם יחסים קרובים עם תזמורות מובילות, לרבות הפילהרמונית של וינה, הפילהרמונית של ברלין, תזמורת הקונצרטחבאו, הסימפונית של לונדון, תזמורת הגוונדהאוז מלייפציג והפילהרמונית הישראלית. הוא גם מרבה להופיע עם התזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן, תזמורת רדיו בוואריה, הפילהרמונית של מינכן, תזמורת פסטיבל בודפשט, תזמורת פריז, תזמורת האקדמיה הלאומית סנטה צ'צ'יליה והפילהרמונית של לה סקאלה. בשנים האחרונות ביסס את מעמדו כמנצח וניצח על הפילהרמונית של ניו יורק, הסימפונית של יוסטון, הסימפונית של דאלאס, תזמורת גורצניך, הסימפונית של וינה, הפילהרמונית של רדיו צרפת, התזמורת הקאמרית של אירופה, תזמורת מג'ו מוזיקלה בפירנצה, הפילהרמונית של בית האופרה לה פניצ'ה והתזמורת הסימפונית הלאומית הדנית. לאונידס קבקוס חתום על חוזה הקלטות בלעדי עם סוני קלאסיקס. הקלטותיו שראו אור לא שנה להולדתו של בטהובן 250 מכבר לרגל מלאת כוללות את הקונצ'רטו לכינור מאת בטהובן בנגינתו ובניצוחו עם תזמורת רדיו בוואריה ומהדורה חדשה של הקלטת מכלול הסונטות של בטהובן , שזיכתה 2007־ עם הפסנתרן אנריקו פאצ'ה מ 2022־ אותו בפרס נגן השנה של אקו קלאסיק. ב ראה אור אלבום מיצירות בטהובן: שלישיית ועיבוד לשלישיית פסנתר 3 ' מס 1 ' הפסנתר אופ של הסימפוניה השישית, יחד עם עמנואל אקס ויו־ יו מה. הקלטות נוספות של עיבודים לסימפוניות של בטהובן לשלישיית פסנתר יראו אור בשנים הקרובות. לאונידס קבקוס נולד למשפחה מוזיקלית באתונה, ואוצר שם כיתת אומן שנתית לכינור ולמוזיקה קאמרית, שאליה נוהרים כנרים והרכבים מרחבי העולם. הוא מנגן בכינור וילמוטה של סטרדיווריוס שנבנה .1734־ ב צילום: יאן־אולב וודין

עמנואל אקס פסנתרן עמנואל אקס נולד להורים פולנים בלבוב ועבר עם משפחתו לוויניפג, קנדה, בהיותו ילד קטן. הוא זכה בפרס הראשון בתחרות 1974 בשנת רובינשטיין הבינלאומית לפסנתר הראשונה הוא זכה בפרס מייקלס 1975 בתל אביב. בשנת לאומנים צעירים, וארבע שנים לאחר מכן זכה בפרס אייברי פישר. בעונת הקונצרטים האחרונה הוא התמקד בביצוע הבכורה של הקונצ'רטו לפסנתר מאת אנדרס הילבורג שהוזמן עבורו על ידי הסימפונית של סן פרנסיסקו ואסה־פקה סלונן, אותו ניגן גם בשטוקהולם ובניו יורק. הוא המשיך בהופעות " עם שותפיו 3־ והקלטות של פרויקט "בטהובן ל לאונידס קבקוס ויו־יו מה, ניגן ברסיטלים ברחבי ארצות הברית ויצא לסיור קונצרטים באירופה במסגרתו הופיע בהולנד, איטליה, גרמניה, צרפת וצ'כיה. עמנואל אקס הוא אמן הקלטות בלעדי ב"סוני . בעקבות הצלחת הקלטת 1987 קלאסיקל" מאז השלישיות של ברהמס עם קבקוס ומה, השלושה פתחו בפרויקט שאפתני רב שנתי: הקלטת כל שלישיות הפסנתר של בטהובן וכל הסימפוניות של המלחין בעיבוד לשלישיית פסנתר. שני תקליטורים מפרויקט זה כבר יצאו לאור. עמנואל אקס זכה בפרסי גראמי עבור הקלטות הכרך השני והכרך השלישי של מכלול הסונטות לפסנתר מאת היידן, כמו גם עבור הקלטותיו לסונטות לצ'לו ולפסנתר מאת בטהובן וברהמס יחד עם יו־יו מה. השתתף בסרט דוקומנטרי זוכה 2004-5 בעונת פרס האמי בהפקת רשות השידור הבריטית לציון אלבומו 2013 שנה לשחרור אושוויץ. בשנת 60 "וריאציות" זכה בפרס אקו קלאסיק להקלטת הסולו של השנה. עמנואל אקס הוא עמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ולו תארי דוקטור לשם כבוד ממכללת סקידמור, הקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד, אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת קולומביה. צילום: ליסה מארי מאזוקו

מ נ ה ל מ ו ז י ק ל י ל ה ב ש נ י ה פ י ל ה ר מ ו נ י ת ה י ש ר א ל י ת ˜ ” ˜ Œ - ˜ ™ תש פ" ה | ח ב ר י ה ת ז מ ו ר ת כינור ראשון Ƈ דומיטרו פוצ׳יטרי נגן ראשי• כיסא בלנש ויעקב זילברשץ איליה קונובלוב נגן ראשי• סעידה בר לב משנה לנגן ראשי פולינה יהודין משנה לנגן ראשי בפועל כיסא סר הארי וליידי יהודית סולומון דניאל אייזנשטד גנדי גורביץ אדלינה גרודסקי אנה זיגרייך ילנה טישין כיסא קלייר ואלברט שוסלר ז"ל לב יומדין שרון כהן כיסא רבקה סקר ועוזי צוקר אלאונורה לוצקי בעילום שם סולומון מרקמן שי נקש דרורית פלק ניצן קאנטי כיסא רנה ובוב דרייק אנדריי קוזנצוב גלעד ריבקין כיסא נכדיה של סנדי קולינס נאסיף פרנסיס תכנית אקדמי כינור שני ארי וילאמסון* יבגניה פיקובסקי* אמנון פלק** יוקי אישיזקה ליאורה אלטשולר אלינה בויארקינה שמואל גלזר אלכסנדר דוברינסקי אנה דולוב כיסא יאנה פרידמן הדר כהן כיסא רחל וליאון קופלר טומוקו מלכין אסף מעוז כיסא פרנסואז ודויד וינטון סיון מעיני כיסא מייקל ופלישה קריסטל מריאנה פובולוצקי כיסא אווה ועזרא מרקוס אביטל שטיינר טונה אולגה שטרן אלבטינה רחמנינה תכנית אקדמי ויולה מרים הרטמן* כיסא רות וראובן שריפט דמיטרי רטוש* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג אמיר ון דר האל** יבגניה אורן בעילום שם לטם ביידר בן אהרן ישעיהו גינזבורג יונתן גרטנר כיסא מארק ולידיה לאואר נתנאל לאיבסקי סופיה לבד מתן נוסימוביץ׳ כיסא ג'ון פורטר ולדיסלב קרסנוב גילי רדיין־שדה כיסא רנה גלימיר הורטיג ענבר שגב סוסר תכנית אקדמי צ׳לו הרן מלצר* כיסא קרן אננברג ליה פרלוב* גל ניסקה** כיסא רינה מאייר דמיטרי גולדרמן כיסא רות זיגלר ז"ל לינור כץ כיסא סמדר ודוד כהן קיריל מיכנובסקי כיסא משפחת גרהם אנריקא מלץ כיסא מירתה ופרד שאול פליקס נמירובסקי כיסא קרן לזרוס יעקב קשין כיסא אודרי ומייקל דנגור תמר דויטש תכנית אקדמי קונטרבס Ŷ ז'ולט פיירברי נגן ראשון אורח ניר קומפורטי** בראד אניס הסינקופטורים של ויינטראוב Ƈ אורי ארבל כיסא יוסי חכמי עמרי וינברגר כיסא פרלה וקרלוס חיניץ נועם מסריק כיסא אריאל ושלמה מרקל דוד סגל קיריל סובולב נמרוד קלינג נבל סופי באירד-דניאל* חליל גי אשד* כיסא רושל ודייויד א' הירש תומר עמרני* בועז מאירוביץ׳ כיסא אדם, תמרה, ושרונה קרני כהן ליאור איתן כיסא מיכאל ואנג'לה סורקין פיקולו ליאור איתן אבוב ליאור מישל וירוט* דודו כרמל* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג דמיטרי מלכין כיסא אנג'לה וריצ'רד קמבר תמר נרקיס-מלצר כיסא מריו א' אדלר

| מועצת הנגנים: שרון כהן )יו"ר(, ארי וילהלמסון, דן מושייב, דמיטרי מלכין, נועם מסריק, גילי רדיין־שדה מנהלת | מנהלת שיווק: יעל ירדני־סלע | מנהל כספים: אלכס זיו | יו"ר האספה: ניר ארז | מפקח: הדר כהן | מנהלת חבר הנגנים: מיכל באך מנהלת פדגוגית של תכנית "מפתח": | מנהלת תוכניות "מפתח" ו"סולמות": אירית רוב | גזברית: רחלי טימור | חשבונות ראשית: ענת אלדר מנהלת | צוות "סולמות": נילי יעקבי, רז לנדסמן | צוות תכנית "מפתח": עינת גולדשטיין, גילי שלומון, אורטל טל | ד"ר דוצ'י ליכטנשטיין מנהלת פרוייקטים: איריס אברמוביץ' | מנהל מערכות מידע: שלומי טימור | מנהלי צוות: בגרט חן, צבי נתנאל | נירה אוריין מחלקת מנויים: | שיווק וסושיאל מדיה: אהד דן | נציבת פניות הציבור: רחל לוי | עוזרת למנהלת הפעילות האמנותית: ניצן ורדי | שיווק והפקה: ליז פישר | עוזרת גזברית: | חשבת שכר: ליאת אוחיון | מנהלת מחלקת שכר: אורלי זביב | עוזרות למנהלת חבר הנגנים: יעל גלזר, קטיה דשקוב טוטב תחקירן היסטורי: | מנהלת הארכיון: אביבית הוכשטטר | מישנה לעורך התוכנייה: נוגה שלוש | עודד שני-דור עורך התוכנייה: | אורלי גולן יחסי ציבור: שלום תל אביב | היסעים ורכש: גולן פלד | צוות הארכיון: תמרה נשרי | גבי וולה צילום חברי תזמורת: מירי דוידוביץ', צילום להב שני: מרקו בורגרבה | OPEN : עיצוב גרפי | הפקת התוכנייה: דפוס כתר יומטוב בע"מ רוני גמזו )יו"ר(, אפרים אברמזון, ענת לוין, רבקה סקר, מיכאל צלרמאירדירקטוריון התזמורת: יאיר משיח המזכיר הכללי: | יובל שפירא ,יונתן גרטנר )יו"ר(, בועז מאירוביץ' הנהלת התזמורת: עליזה מיויס מנהלת הפעילות האמנותית: הדר כהן, טל בן רעיועדת ביקורת: משרת המנהל המוזיקלי - בנדיבות קרן רוזלינד וארתור גילברט זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: קרן אנגלית דמיטרי מלכין קלרינט רון זלקה* כיסא ד"ר הנס לויטוס יבגני יהודין* רשלי דייוויס כיסא שרלוט ומוריס לוסון יונתן הדס כיסא דניס אספנדי קלרינט פיקולו רון זלקה יבגני יהודין קלרינט בס יונתן הדס בסון דניאל מזעקי* כיסא איאן פישר עוזי שלו** כיסא ביילי ויוחנן גלעד גל ורון Ƈ גד לדרמן יעל פליק קונטרה בסון גל ורון יעל פליק קרן דלית סגל** כיסא עירית רפפורט וגלן פרי מיכאל סלטקין** מיכל מוסק כיסא טובה וסמי סגול' יואל עבאדי כיסא גלוריה גולדשטיין גל רביב חגי שלום כיסא ג'ניס אטקין חצוצרה יגאל מלצר* כיסא ביאנקה וסטיוארט רודן זאכרי זילברשלג** כיסא תמי ויהודה רווה ערן ראמי כיסא חנה ורנדי פולנסקי ז"ל יובל שפירא כיסא מישל נאסר טרומבון ניר ארז* טל בן רעי** כיסא אדוארד לי מיכה דייוויס טרומבון בס מיכה דייוויס טוּבּה איתי אגמון* טימפני דן מושייב* כיסא מרשה ואלן לי זיו שטיין** כיסא מאריי ס' ז"ל ונטלי כץ כלי הקשה זיו שטיין* דייב טרנטינו אלכסנדר נמירובסקי כיסא לינדה ומייקל ג'סלסון איל רפיח פסנתר וצ'לסטה Ŷ אירית רוב ספרנית ראשית טל רוקמן ספרנים אכד יזרעאל בתיה פרנקלך מנהל תפעול ובמה עמית כהן עוזרים טכניים דניס רובין נועם פולונסקי כיסא-קנדה של הנגן הראשי • נגן ראשון * מישנה לנגן ראשון ** בחופשה או שבתון Ƈ נגן-אורח Ŷ

קרן הפילהרמונית הישראלית משרדי קרן התזמורת ע"ש דינה ויונה אתינגר  , תל-אביב  . , תל-אביב כתובת למכתבים: ת.ד רח' הוברמן €‚ƒ„@€†„ƒ‡‚ˆ.‰„.€Š : ד.אלקטרוני  - Œ Ž : , פקס  - Œ :' טל פרנק לאוי סריו"ר כבוד: אבי אורטל יו"ר הדירקטוריון: מיקי דהב מנכ"לית: דודי גרשון, יאיר המבורגר, שרה להט, ג'וזיאן צביה מיתר, חברי הדירקטוריון: רמי נוסבאום, טובה סגול, שרה סלע, רבקה סקר, עירית רפפורט, עמי שגיא, רות שטרית, ראובן שריפט, יונתן גרטנר, בועז מאירוביץ', יובל שפירא עו"ד מיכאל צלרמאיר יו"ר אמריטוס: אורנה אשר גיוס ופיתוח משאבים: סטפני מרדלר קשרי חוץ: עמית קכמן אחראית משפחת הקרן: | הגר אלאור־בורלא מנהלת משרד: קרלוס חברי כבוד, קרן התזמורת וידידי הפילהרמונית הישראלית בארה"ב: אבולסקי, מריו אדלר, יוסף בוכמן, גרדה ברנדר, רות וצ'רלס גולד, סר הארי דג'נוגלי, היידי וולף, אליין וג'יימס וולפנסון, דודי וייסמן, צבי זיו, ראש עיריית תל אביב-יפו מר רון חולדאי, סר רונלד ושרון כהן, חיים כצמן, ג'יין ודון לבל, סר פרנק לאוי, טובה וסמי סגול, לין סימס, סוקי סנדלר, רבקה סקר, אמילי והורציו פורמן, אהרן ג. ומאיה פרנקל, פייגי צימרמן, מוריס קאהן, יהודית וקובי ריכטר, כנה וזלמן שובל, פרד שטיין, לינדה ואלי שטרייט, רות שטרית יועצים משפטיים )פרו בונו( לפרויקט שיפוץ היכל התרבות: גוטליב, גרא, אנגל ושות עו"ד ערן שמעונייועץ משפטי )פרו בונו(: חבר הנאמנים הבינלאומי של הפילהרמונית הישראלית זובין מהטה יו"ר: פנחס צוקרמן ואמנדה פורסיית יו"ר כבוד משותפים: עוזי צוקר ורבקה סקר נשיאים משותפים: ריטה וצ'רלס ברונפמן נשיאי כבוד: מרשה נוריה ליסגנית נשיא: מריו אדלרסגן נשיא: צ'רלס ברונפמן, סר פרנק לאוי, לילי ספרא, לורד חברי כבוד: ג'קוב רוטשילד, לין שוסטרמן, עודד גרא )מייסד( מיקי דהב מנכ"לית: ארנון אדר, יוסף בוכמן, אנט בולג, בעילום חברים ונדבנים: שם, סוזנה ורנה ברגינסקי, גרדה ברנדר, מריאן ודורון לבנת, דיים ויויאן דפילד, רושל ודוד הירש, היידי וולף-קאופמן, לורן וג'ון ורוניס, ליליאן ורנון, ג'יין ודון לבל, אניטה ונסים מאיו, טובה וסמי סגול, לין סימס, סוקי סנדלר, אמילי והורציו פורמן, מיכל ומיכאל צלרמאיר, מוריס קאהן, ג'ודית וברטון רזניק, יהודית ויעקב ריכטר, מירתה ופרד שאול, ליזיקה ז"ל ועמי שגיא, כנה וזלמן שובל אנדריאה ברונפמן ז"ל, לורד וולפסון ז"ל, אבות מייסדים: שרה מאיר ז"ל, הרמן סנדלר ז"ל, אדמונד ג' ספרא ז"ל ידידי התזמורת שנלקחו מאתנו: רנאטה אדלר, דינה אתינגר, סמי בולג, אילנה בן עמי, אנדריאה ברונפמן, יוסף ברנדר, אמנון גולדנברג, בנו גיטר, מרישה גרטלר, ליידי קרול דג'נוגלי, הוד מעלתו הדוכס מאדינבורו, רעיה יגלום, שולמית כצמן, ליידי שירלי לאוי, ליידי רוזלין וסר ג'ק ליונס, סי סימס, פרופ' מיכאל סלע, לילי ספרא, ג'ון פורטר, ז'ק פלידרבאום, אריק צדר, פייגי ורובין צימרמן, הרוזנת יוקו נגאה צ'סקינה, ז'קלין קאהן, תמר רודיך, רות וברוך רפפורט, ליזיקה שגיא, מיכאל שטראוס, פרד שטיין. תורם ראשי ומעלה(: $ ,,) צ'רלס ברונפמן נדבנים מייסדים ומעלה(: $ ,,) בנק הפועלים ליידי שירלי ז"ל וסר פרנק לאוי רבקה סקר ועוזי צוקר רות רפפורט ז"ל קרן משפחת רפפורט ליזיקה ז"ל, עמי וטדי שגיא נדבנים ומעלה(: $ ,,) יעל ורמי אונגר ברקת ויוסף בוכמן משפחת ברגינסקי ליידי קרול ז"ל וסר הארי דג'נוגלי שרה סלע ופרופ' מיכאל סלע ז"ל לילי ספרא ז"ל הרוזנתיוקו נגאה צ'סקינהז"ל קרן קלור לישראל קרן שוסטרמן )ישראל( יקירים ומעלה(: $,) מריו אדלר מלונות דן היידי וולף קרן וולפסון טובה וסמי סגול פייגי ורובין צימרמן מיכל ועו"ד מיכאל צלרמאיר יהודית וקובי ריכטר תומכים מייסדים ומעלה(: $ ,) פופי וקרלוס אבולסקי קבוצת אלון אנט וסמי ז"ל בולג- רוטשילד אתל )אסתר( בסקין ז"ל גרדה ויוסף ז"ל ברנדר יואב גוטסמן לזיכרה של רותי גוטסמן רחל גוטסמן אורלי ונוחי דנקנר קרן מ.א.ה. לזכרם של מרגוט וארנסט המבורגר אנדה ז"ל והנרי זימנד ד"ר עדנה טוקטלי סר רונלד וליידי שרון כהן לזכר משה ושרה מאיר מישל נאסר µ יהודית ורמי נוסבאום קרן אהרון גוטווירט לינדה ויצחק סגול רחל ודן עופר אמילי והורציו פורמן מאיה ר. ואהרן ג. פרנקל מוריס קאהן עירית רפפורט שוויץ וגלן פרי כנה וזלמן שובל לינדה ואלי שטרייט ריקה שפירו ז"ל, לזכרם של הוריה אברם מ' וחיה שפירו ואחיה שלמק שפירו תומכים ומעלה(: $’””,”””) לזכר יונה ודינה אתינגר ז"ל אדריאן ופיטר ביברשטיין ורד בן דהאן לזכרו של אלברטו בן דהאן ג'ונתן בר גלוריה גולדשטיין קרן הוארד גילמן אסתר וחנוך דרזביץ לזכר מרים ודוד וייס, קראקאס, ואלן ומרדכי גלעד אריאלה ואיתן ורטהיימר טליה וגד זאבי ג'וזפין וצבי זיו יוסי חכמי לזכר רעיה יגלום סמדר ודייויד כהן חיים כצמן שרה להט לכבוד ליידי רוזלינד ליונס מדייויד ליונס, פטרישה מוד-רוקסבי וג'ונתן ליונס לזכר אימם משפחת ברונו ז"ל ואלכס לנדסברג רפי מהודר ג'וזיאן צביה מיתר הקרן המיוחדת של קרן מנדל מרקוס מרגוליס אנטה נכט קרן סמואלי סר הארי וליידי יהודית סולומון ג'ון פורטר ז"ל זהבה ומיכאל ז"ל פירון אווה ומייקל פישר מייק פלידרבאום סוזי ודן פרופר דייויד פרנקלין לזכר יונתן פרנקלין ז"ל קרן קיסריה ע"ש אדמונד בנימין דה רוטשילד מייקל ופלישה קריסטל, לזכר רחל קריסטל תמר רודיך ז"ל קרן מרק ריץ' מירתה ופרד שאול ליאורה ומנחם שטרנברג רות ומאיר שטרית לזכר בתם מירי חיה שקד רות וראובן שריפט מממנים ומעלה(: $,) איציק ומלכה )מטלון( איסטריק לזכרו של אבי מטלוון לילי אלשטיין דונה וביל אקואוולה דוריס ומורי ארקין ויויאן ומואיז בקר משפחת גיינספורד ברברה וסטנלי גרין בלה גרסטל רנה ורוברט דרייק קרן הישג בתיה כהנא ודניאל חוסידמן נורית ואלן יגלום רוברט כהן יצחק כפולר ג'ו קרול ורונלד ס' לאודר מריאן ודורון ליבנת אניטה ונסים מאיו משפחת מאייר אילנה מאירוביץ' לזכר הוריה הדסה וראובן חוטורי רות ורוברט מגיד אריאלי ושלמה מרקל מריון וגי נגאר קרן פולונסקי דיים שירלי פורטר אהובה וגבי פרץ עירית ויונתן קולבר רחלי ולאון קופלר סנדרה קולינס מיני קופילוב יצחק קפולר מיכל רובנר יהודה ותמי רווה מירה וסטיבן רוס חדוה ואבישי רייכס ורד ופרופ' אריה שלו ד"ר נילי ואדי שלו לזכרן של משפחות שיטנוביצר ושמידט מיטיבים ומעלה(: $ ,) ג'ניס אטקין חוה ואלפרד אקירוב דניאל אריסון דורסמן אורה בהרב אווה ומרק ביסן חנינא ברנדס אמנון ז"ל ואורה גולדנברג מייקל וג'קי ג'י תמיר גילת לזכר אביו יצחק )גוגו( גילת ז"ל פרלה וקרלוס חיניץ מרשה ומיכאל גרין אלן הווארד סוזנה וורסט

Made with FlippingBook

RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==